בלי פירסינג או כפכפים: מותר לבוס להגיד לכם מה ללבוש לעבודה?
מקומות עבודה רבים מנהיגים קוד לבוש עם דרישות שונות כמו להגיע עם חולצות מכופתרות, עניבות, איסור על גופיות, חולצות בטן או קעקועים. היכן עובר הגבול בין איסורים לגיטימיים לכאלה שפוגעים בזכויות העובדים
אם נכנסתם לאחרונה לחנות של סלקום, בוודאי שמתם לב שעובדי השירות לובשים מדים אך האם הבחנתם בכך שאין להם פירסינג? קוד הלבוש של החברה דורש מעובדים הנמצאים במגע ישיר עם לקוחות ואשר יש להם פירסינג, להסיר אותו בטרם הגעתם לעבודה. עובדי מרכזי השירות נדרשים ללבוש מדים ועובדי המטה בחברה צריכים ללבוש חולצות שמגיעות לפחות עד לקו המכנסיים.
בבנק הפועלים למשל, עובדות הבנק מתבקשות ללבוש חולצת כפתורים עם שרוול ארוך או קצר, או טי שירט ללא כפתורים בגוונים בהירים אך רק אם לובשים אותה מתחת לז'קט מחוייט. המכנסיים או החצאית (באורך הברך) צריכים להיות מחוייטים ובגוונים כהים. בקיץ, עובדות בבנק יכולות להגיע עם ז'קט עם שרוולים קצרים או עם קרדיגן מעל חולצת כפתורים והן רשאיות גם לנעול סנדלים. גברים בבנק צריכים ללבוש חולצת כפתורים, עניבה וז'קט עליו ניתן לוותר בקיץ, אך לא על העניבה.
מוקד שרות לקוחות בסלקום, ארכיון. העובדים מתבקשים להסיר פירסינג לפני שהם מגיעים לעבודה צילום: בועז אופנהיים לפני מספר חודשים ספורים, הוציאו בעיריית רמת גן הנחיות לעובדים ובהן דרשו כי עובדים ומנהלים יגיעו בחולצות המכסות את הכתפיים והבטן, במכנסיים ארוכים ללא קרעים, בחצאיות או שמלות שאורכן סביר בנעליים סגורות וסנדלים ולא בכפכפים או נעלי ים.
בכל הנוגע לקוד לבוש, האם המעסיק יכול לקבוע את הכללים ללא הגבלה? היכן עובר הקו, האם גופיות ופירסינג אסורים אך מה אם אוסרים על עובד לחבוש כובע, זה מותר? נקודת הפתיחה היא שלמעסיק מותר לקבוע קוד לבוש. לפני למעלה מעשור פסק כך בית המשפט העליון במקרה של עובד אגד אשר התלונן על כך שהחברה שינתה את התקנון וחייבה את הנהגים ללבוש מדים. אותו עובד טען ששינוי התקנון פוגע בחירותו, בפרטיותו, בחופש הביטוי שלו, בכבודו, בחופש העיסוק, בבסיס הסכמתו להצטרף לאגד ובאינטרס ההסתמכות שלו.
"זה לגיטימי שמעסיק יקבע קוד לבוש. קוד הלבוש יכול להיות תלבושת אחידה או כללים המגדירים לעובדים מה הם יכולים או לא יכולים ללבוש", אומרת עו"ד הלית כהן-רזניצקי, מנהלת מחלקת 'כל עובד' בחברת חשבים. לדבריה, ישנם כללים לגיטימיים יותר וכאלה שלגיטימיים פחות אך בכל מקרה חייבים להביא בחשבון את אופיו של העסק, את העובדה שרוב העובדים מצויים במקום העבודה שעות רבות ואת ההשלכות של דרישות הלבוש על המרקם העדין של יחסי העבודה.
למעסיק מותר לדרוש שהעובד יסתיר את הקעקועים צילום: שאטרסטוק
כך, אומרת כהן-רזניצקי, באופן ברור מותר להחליט שהעובדים ילבשו מדים, למשל במסעדה שילבשו חולצה עם לוגו של העסק, אבל לדרוש מעובד באתר בניה ללבוש חליפה כל היום, זה פחות לגיטימי. גם הדרישה של חברת אל על מהדיילות לנעול נעלי עקב עד גמר העלייה למטוס אינה לגיטימית מכיוון שיכולות להיות לה השלכות בריאותיות וכן היבטים של אפליה. "ברגע שאומרים לעובד להתלבש בצורה מסוימת יש מידה מסוימת של פגיעה בכבוד, בפרטיות, אך צריך להיות איזון בין צרכי העובד לבין צרכי המעסיק. הכללים לא יכולים להיות שרירותיים לגמרי או מפלים", היא אומרת. בכל מקרה בו יש קוד לבוש במקום העבודה חייב המעסיק להביא את הדבר לידיעת העובד כבר בעת המשא ומתן לקבלה לעבודה.
כפי שבסלקום אוסרים על פירסינג, כך בבית קפה מסוים דרש המעסיק מעובד שזרועותיו היו מכוסות קעקועים להגיע לעבודה עם חולצה ארוכה שתסתיר אותם. המקרה הזה הגיע לבית הדין האזורי לעבודה לפני כשלוש שנים ושם נקבע שמותר היה למעסיק לדרוש מהעובד להסתיר את הקעקועים. המבחן שנקבע במקרים כאלה הוא האם הפגיעה היא מידתית: "יש לשקול שיקולים כגון מהות הפגיעה בעובד, טיבה והיקפה, מידת השרירות שיש בדרישה המפלה, תום ליבו של המעסיק וכיוצא בזה. שיקולים אלה יש לאזן אל מול מידת הפגיעה קניינית והתדמיתית במעסיק, טיב העסק ומהותו".
