אוספים גרוש לגרוש: הקיצוצים הקטנים שמסתתרים בתקציב

כמו בכל שנה, מערכת הביטחון וגובה התקציב שיוקצה לה מרכזים את מירב העניין כשמוגש תקציב המדינה לאישור הממשלה; שכן התוספת, או הקיצוץ, שמקבל או סופג צה"ל משפיעה על הכספים שמקבלים יתר משרדי הממשלה בצורה דרמטית. בדרך כלל, אלו המשרדים האזרחיים שסופגים את הקיצוצים שגוזר התקציב על המדינה.

ספר התקציב ל־2015‑2016 שמשרד האוצר יגיש מחר לממשלה טומן בחובו מספר גדול של קיצוצים בשלל סעיפים, משרדים וגופים. "כלכליסט" ממפה את הקיצוצים שמסתתרים בספר התקציב.

כחלון מקצץ תקציבים לבנט

האוצר יסגור את המנהלת לזהות יהודית ויקצץ בחינוך

כחלון מבהיר: "לא יהיה קיצוץ בתקציב התחבורה הציבורית" שר האוצר מכחיש את הפרסומים שלפיהם התקציב לשנה הבאה יכלול קיצוץ בתקציב התחבורה הציבורית. לדבריו, תקציב התחבורה הציבורית יהיה הגדול ביותר בשנים האחרונות ליאור גוטמן, עמרי מילמן ואורי תובל, 4 תגובות לכתבה המלאה 

הקיצוצים שמתכנן לערוך האוצר באמצעות התקציב עלולים להוות יריית הפתיחה במאבק מול הבית היהודי. מלבד הקיצוץ בתקציב החינוך בסך 721 מיליון שקל, אליו מתווסף קיצוץ של 263 מיליון שקל בתקציב ההשכלה הגבוהה, הצליח משרד האוצר לכלול בהצעת התקציב עוד כמה קיצוצים המטרידים את מפלגתו של שר החינוך נפתלי בנט. הראשון שבהם הוא סגירת המינהלת לזהות יהודית שתקציב הבסיס שלה הוא 5 מיליון שקלים בלבד. המינהלת הוקמה לפני שנתיים במשרד הדתות שהיה אז בידי בנט, והיא יזמה פעולות לחיזוק ערכי הדת בקהילות חילוניות.

קיצוצים נוספים שעשויים להטריד את בנט הם במענקים המיועדים ליהודה ושומרון. כך, יופסקו מענקי האיזון בגין הסכם אוסלו שגובהם מגיע ל־2.4 מיליון שקל בשנה, מענק הפיצוי על הקפאת הבנייה בסך 4.6 מיליון שקל ומענק ביטחוני של 9.3 מיליון שקל. האוצר מסביר את המהלך בכך ש"רשויות מקומיות ביהודה ושומרון מקבלות סיוע מוגדל במענק האיזון ואין צורך לסייע להן במענקים נוספים".

משרד האוצר הודיע אתמול כי תקציב החינוך, להפך – נוסף לו כסף. לא בפועל, האוצר אכן מוסף כסף לחינוך אך באותה נשימה מקצץ מתקציבו כמיליארד שקל.

בנט. מאבק על תקציב החינוך והמענקים ליהודה ושומרון צילום: אוראל כהן

התמיכה בהייטק ובחממות תופחת

תקציב המדען הראשי יקוצץ ב־38 מיליון שקל

זמן קצר לאחר שהממשלה והכנסת אישרו את חוק הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שאמורה להחליף את לשכת המדען הראשי, סופגת הלשכה קיצוץ השל 38 מיליון שקל. לפי הערכות, הקיצוץ יביא להקטנת התמיכה בחברות היי טק ובחממות הטכנולוגיות. כמו כן, קיצצה הממשלה 10% מתקציבי התמיכה בעסקים קטנים.

העשירים לא יקבלו הטבות מס לפנסיה

תקרת השכר שמאפשרת קבלת הטבות תופחת באלפי שקלים

המדינה מעודדת את הגדלת החיסכון הפנסיוני באמצעות הטבת מס שהיא מעניקה על הפקדות המעסיק לקרן הפנסיה של העובד: היא מאפשרת לקזז מההכנסה החייבת של העובד את הפרשת המעסיק עד לתקרת שכר של 38.4 אלף שקל בחודש – פי 4 מהשכר הממוצע במשק. הצעת התקציב מורידה את התקרה לגובה של 28.8 אלף שקל. כלומר, היא מקצצת בהטבות המס של העשירון העליון.

שר האוצר משה כחלון. פותח חזית מול הבית היהודי צילום: אלכס קולומויסקי

הפיתוח יפגע, הפנסיה תשמר

תקציב הפיתוח של המשטרה יקוצץ ב־5 מיליון שקל

לפי ההצעה, תקציב הפיתוח של משטרת ישראל ורשות הכבאות והצלה יופחת ב־5 מיליון שקל ב־2016, מ־360 מיליון שקל ל־355 מיליון שקל, וב־21 מיליוני שקל החל מ־2017.

תקציב המשטרה מהווה את חלק הארי בתקציב משרד הפנים. ב־2014 הוא עמד על 9.5 מיליארד שקל וב־2015 על 10.6 מיליארד שקל. מרבית הסכום מופנה לשכר (50%) ופנסיה (30%). רק 4% מופנים לפיתוח. כלומר הקמה, שיפוץ ותחזוק תחנות משטרה וקידום פרוייקטים טכנולוגיים. קיצוץ נוסף שיספוג המשרד לביטחון פנים הוא של 20 מיליון שקל הנובע מביטולה של הרשות למלחמה בסמים שתמוזג לתוך המשרד החל מאפריל 2016.

ניידות משטרה (ארכיון) צילום: יריב כץ

גם בכלא יש סרדינים. אז מה?

תקציב שירות בתי הסהור יקוצץ ב־48 מיליון שקל

דו"ח של הסנגוריה הציבורית שפורסם השבוע חושף תנאי כליאה קשים לאסירים בישראל, שנכלאים במתקנים מוזנחים בהם אין ציוד בסיסי או מיזוג אוויר. זאת בנוסף לצפיפות בכלא: אם ב־2008 היו בישראל 24.5 אלף מקומות כליאה, הרי שב־2012 מספרם הסתכם ב־23.6 אלף. במקביל, מספר האסירים לא ירד ומספר הסוהרים עלה.

אך למרות זאת, תקציב המדינה צפוי להפחית 48 מיליון שקל מתקציבו של שירות בתי הסוהר.

איכות חיים וזיהום אוויר זה לא חשוב

יש תוכנית להפחתת פליטת גזי חממה, אבל אין תקציב עבורה

אחד הקיצוצים התקציביים המתוכננים הוא של 200 מיליון שקל (ב־2015) בסעיף שנקרא "התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה". מדובר בצמצום בתוכנית שמטרתה להילחם בכל מה שפוגע באיכות האוויר של תושבי המדינה, ושמקורו או מארובות מפעלי התעשיה או מאגזוזי כלי הרכב.

חבל על הזמן של ביהמ"ש

אגרות יוטלו על מגישי בקשות

ספר התקציב מציע להטיל אגרות על בקשות ביניים בהליכים אזרחיים בבתי משפט – 60 שקל על כל בקשה בבית משפט שלום ו־100 שקל בבית משפט מחוזי. זאת במטרה להרתיע צדדים מהגשת בקשות שיעכבו את הדיונים בבתי המשפט ויגזלו זמן יקר. עד כה נדרש רק התובע לשלם אגרה ורק עבור פתיחת התיק. לפי ההצעה כל הצדדים יחוייבו בתשלום והוא יחול גם על שלבי ביניים.

כתבו: אורי תובל, מאיר אורבך, זוהר שחר לוי, הדס גליקו, רעות שפיגלמן, משה גורלי וליאור גוטמן