מהפכה בפנסיה, זירוז מוכרי הדירות וסירוס רשות החשמל

אחרי שבוע של האשמות ולחצים בלתי פוסקים וממש ברגע האחרון הגיעו משרד האוצר, משרד המשפטים ובנק הישראל להסכמה לפיה חוק נתוני האשראי של שר האוצר כחלון לא ייכלל בחוק ההסדרים, אך יוצמד אליו - כלומר הוא יעמוד בפני עצמו ויקודם בלו"ז מקביל לזה של אישור ההסדרים.

השינוי: הבנקים יחויבו לחלוק מידע על הלווים השונים עם גופים פיננסיים חדשים בשוק ההלוואות. כל ישראלי יקבל דירוג אשראי, למעט מי שיבקש שלא להיכלל במאגר, והדירוג יהיה נגיש לכל הגופים המעניקים אשראי. כיום קיים מאגר שכולל רק מידע שלילי על התנהלות פיננסית לקויה של לקוחות — צ'קים שחזרו, חשבונות שנחסמו, אי־עמידה בהחזר חובות וכד'. המשמעות היא שהמידע הקיים מקיף רק כ־10% מהאוכלוסייה שנכנסים ל"רשימה שחורה", בעוד ל־90% הלקוחות הנותרים אין דירוג אשראי.

המשמעות: מאגר נתוני האשראי אמור להוות את התשתית לעידוד התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית, שנשלט רובו ככולו בידי המערכת הבנקאית. מאגר כזה נועד לשבור את מונופול המידע שיש לבנקים על הלווים השונים, דבר שיסייע לגופים חדשים בשוק ההלוואות להעריך את הסיכון שבהלוואה ולהציע ריביות בהתאם. מדובר בנושא המהותי ביותר לקידום התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, אך כחלון לא הצליח להכניס אותו לחוק ההסדרים לתקציב הקרוב.

סיכוי ההתממשות: אישורו של החוק אמנם נראה מבטיח כאשר גם באוצר, גם בבנק ישראל וגם במשרד המשפטים מבטיחים שהוא יוקדם בהליכים מזורזים, אך מכיוון שהנושא שהוא מקדם כל כך נפיץ גם כחלון יודע שהוא יוכל לספור את הכסף רק במדרגות. בהחלט יכול להיות שעוד יצופו אתגרים חדשים באישורו, שהדיונים בוועדת הרפורמות יתארכו בגלל נושאים "מהותיים" כאלה ואחרים ושהיציבות הפוליטית של הממשלה תתן אותותיה.

תחרות בשוק ההלוואות

השינוי: חברות מימון חוץ־בנקאיות יוכלו לגייס כספים באמצעות אג"ח לשם מתן הלוואות בהיקף של עד 2.5 מיליארד שקל, ובמקרים מיוחדים ובאישורו של שר האוצר אף עד 5 מיליארד שקל.

המשמעות: כיום הגופים היחידים שרשאים גם להנפיק אג"ח לציבור וגם לעסוק במתן אשראי הם הבנקים. גופים חוץ־בנקאיים נדרשים להסתמך בעיקר על הלוואות מהבנקים על מנת לממן את פעילותם, מצב שמקשה מאוד על יכולתם להתחרות בבנקים. אלה שולטים בהיקף האשראי שהחוץ־בנקאיים יכולים להעניק ללקוחותיהם ובעקיפין גם בגובה הריבית שהם יכולים להעמיד ללקוחות.

הצעת החוק המקורית בנושא הועלתה על ידי ח"כ אלי כהן מכולנו לאחר שבחודש מאי האחרון רצתה חברת האחים נאווי, המעניקה הלוואות חוץ־בנקאיות באמצעות ניכיון צ'קים, להנפיק אג"ח ורשמה ביקושי שיא של 530 מיליון שקל בשלב המוסדי — יותר מפי שניים מהגיוס המתוכנן של 250 מיליון שקל. עם זאת, הגיוס בסופו של דבר לא יצא לפועל בעקבות התנגדות של בנק ישראל לפיה "הנפקת אג"ח, כשהיא נעשית במקביל למתן אשראי בידי מיש אינו תאגיד בנקאי, יש בה משום הפרה של סעיף 21 לחוק הבנקאות".

כעת חברות כמו האחרים נאוי, אופל בלאנס, פנינסולה ואחרות יוכלו לגייס חוב בשוק ההון בריביות זולות ובלי תלות בבנקים בכלל, ולהעניק הלוואות לעסקים קטנים ולגופים פרטיים.

סיכוי ההתממשות: גבוה. באגף התקציבים באוצר עשו בחודשים האחרונים עבודה רחבה בנושא ונחושים להעביר את החוק חרף התנגדותו של בנק ישראל. אחרי שהחוק השני והמהותי בנושא הבנקאות יצא כאמור מחוק ההסדרים, סביר להניח שבאוצר לא יוותרו על החוק שנותר.

תומר ורון

שוק המזון:

רפורמת הקורנפלקס תסיר חסמי יבוא

השינוי: רפורמת הקורנפלקס מבקשת להסיר חסמים על יבוא מזון רגיל לישראל כמו קורנפלקס, פסטה, חטיפים ועוד במטרה להגביר את התחרות בשוק המזון הריכוזי.

המשמעות: אם תשיג הרפורמה את מטרתה, היא תאפשר את כניסתם של שחקנים קטנים ובינוניים לשוק, תחרות שאמורה להוביל לירידה במחיר הסופי של מזון רגיל עבור הצרכן לצד הגדלת מגוון המוצרים. ההשפעה המהותית על יבואני המזון ויבואנים בתחומים נוספים תהיה באמצעות הבחנות בין דרישות הייבוא עבור מזון רגיש (תחליפי מזון לתינוקות) ורגיל, שינוי הדרישות בהליך הייבוא והגברת הפיקוח ואכיפה בדרכי השיווק. וכך, אם בעבר נדרשו היבואנים לאישור מקדים על עמידה בדרישות חוקיות היבוא של מזון רגיל, לאחר יישום הרפורמה יידרש היבואן להצהרה בלבד על טיב המזון המיובא. מצד האכיפה ועידוד היבוא המקביל צפויות ההקלות לעודד ולהגן על יבוא מקביל בכל תחום. על פי הרפורמה תבוטל הדרישה לספק אישור יצרן מקורי ועל יבואנים רשמיים שינסו לחסום שיווק של יבוא מקביל יוטלו קנסות מינהליים בהיקף של עד 24.5 מיליון שקל.

דרעי. התיקון לחוק הכשרות לא יחול על הרפורמה צילום: חיים הורנשטיין

הסיכוי שזה יקרה: גורמים במשרד הכלכלה סבורים כי הסיכויים להוציא את הרפורמה לפועל הם טובים מאוד. הצעת החוק של משרד הכלכלה זכתה לאישור ועדת שרים לחקיקה. גם סעיף הכשרות הצליח להיפתר וש"ס נסוגה בינתיים מכוונתה לדרוש תיקון לחוק הכשרות שיכול היה להכשיל את הרפורמה. המתנגדים הגדולים של המהלך הם יצרני המזון. מסקנות ועדת קדמי הצביעו על ריכוזיות גבוהה של יצרנים בשורה של קטגוריות מזון. כיום מנהלים משרדי הממשלה דיאלוג צמוד עם איגוד יצרני המזון בהתאחדות התעשיינים. גורמים באיגוד ובהתאחדות סבורים כי ראוי לאפשר תהליך רחב יותר של דיון בחקיקה בנושא, אולם באותה נשימה מציינים כי נערכות פגישות תכופות בפורום נרחב של האיגוד עם משרדי ממשלה וכי מתקיים דיאלוג ונכונות להתגמש תוך תיקון כמה סעיפים בחוק.

הדס גליקו

שוק הדיור:
ביטול הפטור ממס שבח וממס רכישה

השינוי: תקופת ההמתנה המקסימלית המקנה פטור ממס שבח וזכאות לתשלום מס רכישה מופחת בעת רכישת דירה חדשה תקוצר משמעותית. כיום תקופת ההמתנה שמזכה בפטור ממס שבח עומדת על 18 חודשים וזו שמזכה בפטור ממס רכישה עומדת על 24 חודשים. לאחר השינוי יעמדו שתיהן על שנה.

הסעיפים שלא נכנסו לחוק ההסדרים החוץ: ייעול המגזר הציבורי ותיקון ההטבות לחברות ענק נותרו בחוץ: ייעול המגזר הציבורי, העברת שידורי הטלוויזיה החינמיים של עידן פלוס על גבי האינטרנט, ותיקון ההטבות לחברות ענק כתבי כלכליסט, תגובה אחת לכתבה המלאה 

המשמעות: ייקבע כלל אחיד ומצומצם לשני המסים, שמתוכנן להקטין את מלאי הדירות מיד שנייה שעומדות ריקות. משפרי דיור שימכרו את דירותיהם הקודמות בתוך שנה אחת לא יצטרכו לשלם מס שבח וישלמו מס רכישה מופחת — מ־0% על דירות בשווי של עד 1.5 מיליון שקל, ועד 10% לדירות בשווי של יותר מ־16 מיליון שקל. שיעורי מס השבח שישולמו על דירות המוגדרות כדירות להשקעה יעמדו על 8%–10%.

מה הסיכוי שזה יקרה: גבוה מאוד. כששר האוצר משה כחלון הודיע על המהלך לפני כמה חודשים נשמעו קולות בשוק הדיור, אשר הזהירו שמעבר לייקור הדירות המהלך לא ישיג דבר, אך הוא לא נתקל בהתנגדות פוליטית משמעותית.

החלת מס שבח על דירות בירושה

השינוי: תיקבע תקופת המתנה מקסימלית של שנתיים למכירת דירות שהתקבלו בירושה כאשר המוריש היה פטור ממס שבח. עד היום הפטור ממס שבח לא היה קצוב בזמן.

המשמעות: יורשי דירות ייאלצו למכור אותן בתוך שנתיים כדי ליהנות מפטור ממס שבח. המהלך מתוכנן להגדיל את מלאי הדירות מיד שנייה בשוק וכך לסייע להורדת המחירים.

מה הסיכוי שזה יקרה: גבוה מאוד. המהלך לא עורר התנגדות.

קביעת מסי פיתוח עירוניים אחידים

השינוי: הרשויות המקומיות יגבו מסי פיתוח אחידים שייקבעו בחקיקה ראשית, במקום המצב היום שבו כל רשות קובעת את גובה ההיטלים בעצמה באמצעות חקיקת עזר עירונית.

המשמעות: שינוי השיטה אמנם נשמע כמו פרט טכני שולי, אבל הוא עלול לייקר את המחיה לתושבים ולהעמיס עלויות נוספות על עסקים. הבחנה חשובה שטרם נעשתה היא אם מדובר במס או באגרה, שכן מס משלמים ללא קשר לשירותים שניתנים (למשל תשלום ארנונה שלא מבטיח דבר לתושבים), ואילו אגרות משולמות עבור שירותים ספציפיים (כמו סיירת ביטחון עירונית, אגרת הטלוויזיה וכדומה).

מה הסיכוי שזה יקרה: באוצר וברשויות מעוניינים מאוד בהצלחת המהלך, שצפוי להגדיל את הכנסות הרשויות. מנגד, במגזר העסקי צפויים להתנגד בתוקף.

מה נשאר בחוץ: נבחנה אפשרות להפנות את כספי מס הפיתוח לקרנות ייעודיות ברשויות, כדי שהכספים שמשולמים לפיתוח אכן יוקצו למטרה זו. בשלב זה הסעיף נותר מחוץ להצעה.

שיפור הדיור במגזר הערבי

השינוי: תוקם ועדת קבע לבחינת תחומי השיפוט של הרשויות ביישובי מיעוטים, במקום המצב כיום שבו ועדות כאלה נאספות אד הוק. כמו כן יורחבו השטחים המיועדים לבנייה ברשויות אלה.

המשמעות: המהלך עשוי לתרום לפתרון מצוקת הדיור ביישובים אלה, הסובלים ממחסור בקרקעות. כמו כן, רשויות המגזר הערבי הסובלות ממחסור במקורות הכנסה עצמאיים יוכלו ליהנות ממסי ארנונה של אזורי תעשייה קיימים או כאלה שיקומו בעתיד בשטחיהן. פרט שעשוי לעקר את הרפורמות הוא שהוועדות מגישות את המלצותיהן לשר הפנים, אך הוא לא מחויב לקבל אותן. כך למשל, כשאלי ישי מש"ס כיהן כשר הפנים הוא סירב להרחיב את גבולות השיפוט של יישובי מיעוטים.

אום אל פאחם צילום: ערן יופי כהן

 

מה הסיכוי שזה יקרה: הקמת הוועדה הקבועה — קלוש. שר הפנים סילבן שלום סירב בעבר לאמץ את ההחלטה להקים ועדות קבועות לבחינת גבולות הרשויות הערביות, ונראה כי עמדתו לא השתנתה.

לגבי הרחבת שטחי הבנייה, הסיכויים כפי הנראה טובים יותר. אבל מאחר שגם בחוק ההסדרים לא הוקצה תקציב לרפורמות הללו — סביר שסיכוייהן נמוכים. למשל, בקשה של ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת כי בין חברי ועדת ההיגוי שתעקוב אחר יישום ההמלצות הללו יהיו אנשי מקצועי ערבים ונציגי החברה הערבית נדחתה.

עמרי מילמן ואמיתי גזית

פנסיה:
ניתוק הקשר בין חברות הביטוח לסוכנים

המשמעות: אופי התגמול של סוכני הביטוח ישתנה לחלוטין. מעתה, במקום שהסוכנים יקבלו תשלום כאחוז מדמי הניהול שהחוסכים לפנסיה משלמים, ולכן יקדמו בעיקר מוצרי חיסכון בעלי דמי ניהול גבוהים, הסוכנים יקבלו תשלום ישירות מהחוסכים עצמם (כמו שנהוג כיום במקרה של יועצים פנסיוניים עצמאיים). לשם כך החוק קובע כי סוכנות ביטוח לא תוכל לתת למעסיק שירותי תפעול פנסיה ובמקביל למכור פנסיה לעובדים שלו. בנוסף, המעסיק לא יוכל עוד לחייב את העובדים לעבוד רק עם סוכן הביטוח שלו, אלא העובדים יוכלו לבחור באיזה סוכן שירצו, או שיוכלו לבחור לעבוד באופן ישיר מול גוף פנסיה בלי סוכן ביטוח כלל.

(אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

המהלכים האלה מתוכננים לשנות לחלוטין את שוק הפנסיה, ולאפשר הוזלת דמי הניהול, בעיקר על חשבון הסוכנים. סוכני הביטוח, כמו סוכני הנסיעות, יצטרכו להתמקד במוצרים שבהם הם נותנים ערך מוסף גבוה ללקוח, כמו ביטוחים שונים. מה שכן, המהלך יוכל להצליח רק אם המסלקה הפנסיונית והתשתיות הטכנולוגיות בחברות ובסוכנויות הביטוח יהיו באיכות גבוהה מספיק. אחרת קיים חשש שכספי החוסכים לא יגיעו ליעדם.

הסיכוי שזה יקרה: בינוני. לשכת סוכני הביטוח אמנם תומכת רשמית במעבר לתשלום ישיר מהלקוח במקום מגופי הפנסיה, אולם ההצעה לאפשר לעובדים לבחור את סוכן הביטוח שלהם מטרידה מאוד את הסוכנויות הגדולות, שכיום מחזיקות בהמון לקוחות דרך מקומות העבודה הגדולים.

מה נשאר בחוץ: הקמת מסלולי פנסיה דיגיטליים בדמי ניהול מוזלים בלי מעורבות סוכנים. התירוץ הרשמי — היועמ"ש ביקש מהאוצר להתמקד רק ברפורמות גדולות. בפועל, סוכני הביטוח והחברות השפיעו על הוצאת הצעד מחוץ ההסדרים. באגף שוק ההון טוענים שיקדמו את המהלך בחקיקה נפרדת.

שאול אמסטרדמסקי

פרק הבריאות:
רק רופאים בהסדרים

המשמעות: להערכת האוצר, מחיריהן של כ־40% מהפעולות שנעשות כיום במערכת הפרטית יירדו. שכר הרופאים הבכירים יירד, ובמיוחד זה של "הכוכבים" שלא נמצאים כיום בהסדר מול המבטחים.

הסיכוי שזה יקרה: גבוה. היחידים שיתנגדו לצעד הם אותם רופאים בכירים שהדבר יפגע בשכרם. הם ינסו להפעיל את קשריהם עם הפוליטיקאים, אך יהיה להם קשה להשפיע שכן מדובר ברפורמה מתונה יחסית לרפורמת גרמן מהשנה שעברה.

אחידות בגובה הכיסוי

השינוי: קופות החולים וחברות הביטוח יחויבו להציע כיסוי דומה והשתתפות עצמית זהה בניתוחים, וחוות דעת שנייה בתוכניות השב"ן (כללית מושלם, מגן זהב, מאוחדת שיא וכו') או הביטוחים המסחריים שלהן.

המשמעות: לקוחות שמחזיקים גם פוליסת ביטוח בריאות פרטית וגם ביטוח משלים של קופת החולים (כשליש מהציבור) יוכלו להשוות באופן ברור יותר בין האופציות, לבחור אחת מהן וכך לחסוך בכסף.

סיכוי ההתממשות: גבוה. על פניו אין סיבה שקופות החולים או חברות הביטוח יתנגדו לכך.

הפרדת כובעים

השינוי: הפרדה ברורה בין הפרקטיקה הפרטית לפרקטיקה הציבורית של כל רופא. מי שמקבל חולים במסלול הציבורי יהיה מוגבל ביכולתו לראות חולים באותו אזור גיאוגרפי במסלול הפרטי.

המשמעות: רופא לא יוכל לראות חולה במרפאה ציבורית ואז לזמן אותו לקליניקה הפרטית שלו או לבית החולים הפרטי שעמו הוא עובד במשך חצי שנה. הוא גם לא יוכל להיות בהסדר עם השב"ן של קופת החולים שעמה הוא עובד כדי לתת לחולה חוות דעת שנייה. ההגבלות הללו נועדו למנוע מצב שרופאים ינצלו היכרות עם מטופלים "ציבוריים" לצורך קבלת תשלום מהם על טיפולים פרטיים, ואמורות להוריד את רמת השכר של הרופאים במערכת הפרטית.

הסיכוי שזה יקרה: בינוני. סביר להניח שהסעיף יאושר רק לאחר שינויים שיכניסו קופות החולים וההסתדרות הרפואית, שמבחינתה תטען שמדובר בהגבלה על חופש העיסוק של הרופא. משרד הבריאות אף עשוי לבקש להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים כדי לדון בו בנפרד.

הסוף לאפליה בתורים

השינוי: סופה של העדיפות לחולים הפרטיים בתור ל־MRI.

המשמעות: סוף לשיתופי הפעולה של חלק מבתי החולים עם חברות הביטוח, שמבטיחות ללקוחותיהן תור למכשירים רפואיים מתקדמים כמו CT, PET ו־MRI בתוך 24 שעות על חשבון מי שמגיע במסלול הציבורי הרגיל, שצריך לחכות לפעמים שבועות לתור.

הסיכוי שזה יקרה: בינוני. לא צפויה התנגדות דרמטית, אך הסעיף תלוי במימוש כלל החבילה של פרק הבריאות בחוק. אם הפרק ייפול, גם הסעיף הזה ייפול.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. דורש שינוי דרמטי בתקצוב צילום: אלכס קולומויסקי

השאלה הגדולה

בשביל לממש את סעיפי פרק הבריאות בחוק ההסדרים צריך קודם לקבל את הסכמתו של משרד הבריאות לכל הסעיפים — הבעיה היא שהסכמה כזו לא קיימת. במשרד סבורים שחלק מהסעיפים מיותרים, או לפחות מצריכים ניסוח מדוקדק יותר. אך המחלוקת העיקרית היא לא בסוגיות הסמנטיות הללו, אלא בשאלה הגדולה שנידונה בימים אלה במשרד הבריאות, והיא מה תקבל מערכת הבריאות הציבורית במקביל להגבלה של זו הפרטית.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, איש אוצר לשעבר, מנהל בימים אלו משא ומתן עם האוצר על חבילת התקציב שתקבל המערכת הציבורית במקביל להגבלות שיוטלו על המערכת הפרטית. על פי הערכות, הסכום שייקבע ינוע סביב כחצי מיליארד שקל — תלוי כמה כסף יהיה פנוי בתקציב המדינה לאחר שמערכת הביטחון תקבל את שלה.

אך סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מציב לא רק את תוספת הכסף כדרישה, אלא גם שינוי דרמטי באופן התקצוב של בתי החולים הממשלתיים. ליצמן מציע שמ־2017 בתי החולים יעברו לשיטת תקצוב דומה לזו של קופות החולים — הם יקבלו כסף לפי קריטריונים כמו מספר המיטות, מספר הסטאז'רים, מדדי איכות, מרחק מהמרכז וכד', והתעריף שתשלם קופת חולים עבור הטיפול במבוטחיה ייקבע בהתאם לעלות של הפרוצדורה עצמה.

על פי הערכת אנשי המשרד, צעד כזה יוביל להורדה של כ־25% במחירים וגם יקל את המצוקה התקציבית של קופות החולים. גורמים במשרד האוצר, לעומת זאת, לא מתלהבים מהתוכנית. הם טוענים שהיא עוד רחוקה מאוד מלהיות בשלה ליישום, וכי קודם כל צריך לחייב את בתי החולים לשפר את רמת השירותים לפני שמעבירים להם תקציבים נוספים.

מיקי פלד

שוק האנרגיה:
מאחדים רשויות

השינוי: הקמת רגולטור חדש שיאחד בין מינהל החשמל, שישב עד היום בתוך משרד האנרגיה, לבין רשות החשמל, שהיתה עד היום גוף עצמאי שלא כפוף לאף משרד. בשלב שני תיבחן האפשרות להכניס גם את רשות הגז תחת הגוף החדש. הרשות החדשה תורכב מיו"ר, שני נציגי משרד אוצר (אחד ציבורי, אחד עובד מדינה) ושני נציגי משרד אנרגיה (אחד ציבורי, אחד עובד מדינה). כהונת יו"ר הרשות תיקבע לחמש שנים ובשלב זה לא ברור האם הוא ייבחר במסגרת מכרז.

המשמעות: שינוי עמוק ויסודי במבנה הרגולציה של משק החשמל ויצירת גוף כפוף לשר האנרגיה שלראשונה מאז שהוקמה רשות החשמל ב־1996 יהיה בעל השפעה על קביעת תעריפי החשמל במשק. הרגולטור החדש יפעל לפי מדיניות השר והממשלה וייעץ לממשלה לפי בקשת השר בתחומי משק החשמל, ובנוסף לכך יבטל את כפל הסמכויות שמרוכזות כיום בידי שני גופים שונים.

במשרד האוצר טוענים שלכאורה לא יהיה ממשק בין תעריפי החשמל לשר האנרגיה ומציינים בפירוש שהרשות החדשה תקבע לבד את התעריף. אך באותה נשימה הם מחדדים שבעוד הרשות תקבע את גובה התעריף — השר הוא זה שייקבע איך הוא ייגבה. למשל, כיום חברת החשמל מפעילה מצוף גז נוזלי מול חדרה שמשמש כגיבוי לצנרת הגז של מאגר תמר שרשות החשמל לא מכירה בעלויותיו. כעת השר יוכל להחליט שכן לחייב הכרה בעלויות הללו, כלומר הוא לא יקבע "כמה להכיר" אך כן יקבע שיש להכיר בכל העלויות העולות ממנו.

מעבר לכך, בנוסח חוק ההסדרים מחדדים ש"ראה השר כי התקבלה החלטה במועצת הרשות באופן שאינו תואם את מדיניותו, את מדיניות הממשלה או את מטרות החוק, רשאי הוא להורות לרשות בתוך שלושים יום על קיום דיון נוסף במליאה בנדון ולהצביע בפניה על ההיבטים בהם חרגה מהמדיניות. הורה השר כאמור, תושהה החלטת הרשות עד לעריכת דיון נוסף בנושא". הכוונה להקים רשות דומה נכללה כבר בטיוטת חוק ההסדרים של 2014, אולם בלחץ שר האנרגיה דאז סילבן שלום, שחשש מאבדן סמכויות, היא נעדרה ממנו. כפי שנחשף בינואר האחרון ב"כלכליסט", מי שהוציא את התוכנית מהמגירה היא ועדת קנדל שראתה בקידומה צעד משלים למתווה הגז הממשלתי, כך שאחרי השינוי במשק ובאחזקות המאגרים יהיה גוף רגולטורי בודד שכל השחקנים יעבדו מולו.

סיבה מרכזית נוספת להקמת הרשות החדשה היא המלחמות הבלתי פוסקות בין בין רשות החשמל בראשות עו"ד אורית פרקש הכהן לבין ראש מינהל החשמל ד"ר יהודה ניב — מאבק שהביא לכך שחלקים רבים בפיתוח משק החשמל נמצאים כיום במצב של מוות קליני.

במשרד האוצר יודעים לתת דוגמה עדכנית למלחמות בין הגופים: לפני כשנה החליטה הממשלה לקדם הקמת של 340 מגה וואט למתקנים סולאריים, אולם בעוד משרד האנרגיה הבין שהוא מקדם אותם באמצעות מכרזים, רשות החשמל החליטה שהיא אחראית על קביעת הרגולציה. בשורה התחתונה החלטת ממשלה לא זזה מילימטר כי אף גוף לא הסכים לוותר, והיזמים הסולאריים נשארו ללא מענה.

הסיכוי שזה יקרה: גבוה. משרד האוצר דוחף את התוכנית בכל הכוח כצעד משלים לוועדת קנדל ובתמיכה מלאה ממשרד האנרגיה, שיקבל לידיו את כל הסמכויות. ההתנגדות היחידה יכולה להיות של רשות החשמל הנוכחית.

קידוח תמר צילום: אלבטרוס

מגבירים את החיבורים

השינוי: הממשלה מציבה לראשונה יעדים לאומיים לחיבור התעשייה לרשת חלוקת הגז.

המשמעות: במשרד האוצר מעריכים שמגמת הצריכה של הגז הטבעי בקרב התעשייה תמשיך לגדול בשל מחירו הנמוך ביחס לדלקים אחרים, וכי עד 2040 היא תגיע לכ־3.65 מיליארד מ"ק בשנה לעומת 2.10 מיליארד מ"ק כיום. המדינה מתכוונת להתיר חסמים ולהציע פתרונות שיאפשרו לחבר מפעלים מהר יותר מהיום, כך שבכל שנה יחוברו עשרות מפעלים נוספים לגז הטבעי. לפי התוכנית, עד 2020 יחוברו 450 מתוך כאלף מפעלים שמחכים לגז, לעומת רק כ־12 מפעלים שמחוברים כיום.

הסיכוי שזה יקרה: הסיכוי שהצעד יעבור בחוק ההסדרים גבוה, שכן באוצר טוענים שהחיבור יתרום למשק עד 700 מיליון שקל בשנה, אך היישום שלו פחות ודאי. הצעד הזה לא נכלל במתווה הממשלתי מול חברות הגז, ואם מאגר לווייתן לא יפותח כצפוי (בכוונה או שלא בכוונה) הצלחתה של המדינה לחבר אל הגז את המפעלים מוטלת בספק.

ליאור גוטמן