פרופ' בן ציון זילברפרב: "בצבא לא ידעו להסביר את התוספות לתקציב הביטחון"
חבר ועדת לוקר אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי על השקיפות: זו בעיה חמורה. הגברת השקיפות תסייע לצבא ותמנע את המאבקים המכוערים בין האוצר לביטחון בכל שנה"
"צה"ל לא ידע להסביר לנו את הגידול בתקציב הביטחון. הם ידעו להגיד לאן הלך הכסף, אבל ניסינו לרדת לעומק - למה היה בו צורך, למה הוא קרה, איך הוא קרה. לא קיבלנו תשובות מספקות" - כך מספר בשיחה עם "כלכליסט" פרופ' בן ציון זילברפרב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר וחבר ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון.
קראו עוד בכלכליסט:
- "במקום ועדה, שנתניהו יחליט כמה הוא מוכן לשלם על ביטחון"
- מגיע לדו"ח לוקר דיון רציני יותר
- כך מפורר לוקר את כל טיעוני הביטחוניסטים
זילברפרב, שמציין בין היתר שבשבועיים שחלפו מאז הגשת הדו"ח ראש הממשלה לא יצר קשר עם חברי ועדת לוקר, מסביר איך הגיעו להחלטה שמודל הפנסיה החדש ייכנס לתוקף רק בעוד 6 שנים. "חשבנו על כך מטעמי הגינות. אפילו לא נכנסנו לפן המשפטי. מי שהיום בגיל 36–37 וחשב שבעוד 4–5 שנים ייצא לפנסיה, לא יהיה הוגן לשנות לו את הכללים מרגע זה ואילך רטרואקטיבית", הוא אומר.
"אך אמרנו גם שיש גבול לתקופת הביניים הזו, וקבענו שתעמוד על 6 שנים. כלומר עבור כל מי שבן 36 ומעלה כלום לא משתנה, לא בפנסיה ולא בתנאים האחרים. מי שבן 35 ומטה יצטרך לקבל החלטה - האם אני מאמין שאני יכול להתקדם בצבא ואצא ממנו בגיל 42, או שאני מחליט שאני הולך לקריירה חדשה".
זילברפרב מדגיש כי מצבם של הלוחמים לא הורע. "לוחם היום יכול להשתחרר מהצבא בגיל 47 עם פנסיה מלאה. אנחנו אמרנו שהוא יכול להשתחרר בגיל 42 עם פנסיה מלאה. לא פגענו חס וחלילה באלו שמדי יום מסכנים את חייהם לטובת ביטחון מדינת ישראל". הוא אף מתנגד לטענתו של שר הביטחון, שלפיה המצב הזה ייצור מצב של שני צבאות - אחד של לוחמים ואחד של תומכי לחימה: "זה לא שני צבאות, כל אחד נמצא בתפקידו והצבא גם היום יודע לתת תוספת שדה ותוספת כזו ואחרת. הצבא בעצמו יודע לבצע את ההבחנות האלה. אנחנו חושבים שזה הגון וצודק לעשות חלוקה מבחינת תנאים כספיים בין מי שמסכן את חייו מדי יום לבין מי שנמצא בעורף ועושה תפקיד שבמהות לא שונה מתפקיד במגזר האזרחי".
פרופ' בן ציון זילברפרב הוא כיום דיקן בית ספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה צילום: אוראל כהן טענה נוספת שעולה נגד מסקנות הוועדה היא שצה"ל לא יידע איך להתמודד עם קיצור שירות החובה לשנתיים וצמצום מערך החובה אליו הוא יוביל. אך לפי זילברפרב, לא מדובר ברעיון חדש. "היתה ועדת בן בסט, שהציעה מזמן לקצר את השירות לשנתיים. הממשלה גם קיבלה החלטה שמקצרת את השירות לשנתיים. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוחלט להקפיא את ההחלטה ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לחדש אותה. אני שומע גם מהצבא שהוא מציע לקצר את השירות ל־27 חודשים, ואנחנו מציעים 24 חודשים. אם זה כל ההבדל אז אין על מה להתווכח באמת", הוא אומר.
בתגובה לטענת הצבא לפיה הוא לא יודע איך לקצץ בעלות השכר הכוללת ב־14% אומר זילברפרב כי "קודם כל חשוב להגיד שלא הצענו לקצץ בשכר של אנשי הקבע, אלא להפחית את מספר משרתי הקבע ב־11%. זה פחות או יותר קיצוץ של 11% בתשלומי השכר, אך אמרנו שהם צריכים לקצץ ברמות השכר הגבוהות ולא ידחקו את הקיצוצים לרמות השכר הנמוכות. הם יודעים לעשות את זה ואנחנו נותנים פתרונות.
"אני חושב שאחת ההמלצות המרכזיות, אם לא המרכזית, זה השקיפות של המערכת התקציבית של הצבא", ממשיך זילברפרב. "אני יכול לומר שזו בעיה חמורה. הגברת השקיפות רק תסייע לצבא ותמנע את המאבקים המכוערים בכל שנה בין משרד האוצר למשרד הביטחון. השקיפות תיצור יחסי אמון, לא מחר ולא מחרתיים אך לאורך זמן זה יהיה לטובת המערכת כולה".
בתגובה לטענה של גורמים במערכת הביטחון לפיה חברי ועדת לוקר לא נפגשו עם הרמטכ"ל החדש גדי אייזנקוט אומר זילברפרב כי "נפגשנו עם כל הגורמים הרלבנטיים. בזמן הוועדה נפגשנו איתו כסגן רמטכ"ל, נפגשנו עם כל מיני אלופים, עם אנשים במערכת הביטחון, נפגשנו עם בנק ישראל, שר האוצר, מנכ"ל האוצר, כל מי שהיה רלבנטי כדי לעזור לנו להבין את התקציב. מאז מינויו הוועדה היתה במפגשים המסכמים שנעשו רק בפורום של חברי הוועדה".
"ועדת ברודט רצתה צבא מבוגר. אצלנו הוא צעיר"
על הטענה של שר הביטחון לפיה "המלצות דומות קודמות גרמו לצבא להזדקן, העמיסו על קופת המדינה הוצאות מיותרות ופגעו בסיכוי הפורשים להשתלב בשוק העבודה" אומר זילברפרב כי "ההמלצות שלנו הולכות בדיוק לכיוון ההפוך, הכיוון שהוא רוצה.
"ועדת ברודט באמת הלכה לכיוון של צבא מבוגר. אנחנו להיפך, אנחנו ממליצים על צבא יותר צעיר, משום שאנחנו אומרים שבגיל 42 אתה יכול לפרוש. אם אתה לוחם עם פנסיה מלאה, אם אתה תומך לחימה או בעורף אז אתה פורש בגיל מספיק צעיר כדי שתוכל להתחיל קריירה שנייה עם בסיס כלכלי טוב שנובע מהמענק המאד נדיב שהצבא נותן לך עם פרישתך".
מרבית הפרשנים אמרו שהממלצות הוועדה לא יתקבלו ויכנסו למגירה. אתם בשיח כרגע עם גורם ממשלתי לקדם את ההמלצות?
כאמור, מסרנו את ההמלצות ונחכה לדיונים. אישית אני מאוד אתאכזב אם ההמלצות לא תיושמנה, לא כי השקעתי בזה הרבה עבודה יחד עם שאר חברי הוועדה, אלא כי אני מאמין שזה באמת יכול לתרום גם לצבא, גם לביטחון וגם למשק הישראלי".
