בלהה גילאור לא תטפל בנמל חיפה מחשש לניגוד עניינים

יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, השופטת בדימוס בלהה גילאור, לא תאשר מינויים בנמל חיפה בשל חשש לניגוד עניינים. כך הודיע בסוף השבוע משרד המשפטים בעקבות בדיקת "כלכליסט". מהבדיקה עלה שמשרד עורכי הדין החיפאי סלומון ליפשיץ ושות', הקשור לבעלה של גילאור, עו"ד יוסי גילאור, מייצג את נמל חיפה - חברה שאשתו של עו"ד גילאור אמורה לאשר בה מינויים מתוקף תפקידה.

עוד עלה מהבדיקה כי המשרד שקשור לבעלה של גילאור ייצג נכון לשנת 2013 גם את חברת החשמל. גילאור ובעלה מסרו למשרד המשפטים שכיום המשרד אינו מייצג חברות או תאגידים ממשלתיים נוספים, ולכן משרד המשפטים לא פסל אותה מטיפול במינויים, פרט לנמל חיפה.

צילום: אוהד צויגנברג

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מינה בתחילת החודש את גילאור ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות. הוועדה הוקמה בעקבות דו"חות של מבקר המדינה שעסקו במינויים פוליטיים בחברות, ואחד מתפקידיה הוא לבדוק אם ישנה זיקה עסקית, אישית או פוליטית בין המועמד לשר שחותם על מינויו. אם קיימת זיקה כזו, הוועדה מאשרת את המינוי רק אם נמצא שלמועמד יש כישורים מיוחדים ההולמים את התפקיד.

ב־2010, בעת שגילאור כיהנה כנשיאת המחוזי בחיפה, קבע נציב התלונות על השופטים כי היא פעלה בניגוד להסדר שנערך עמה, והתערבה בהחלטה מי השופט שידון בתיקים שמייצג משרד עורכי הדין של בעלה. לאחר מינויה בתחילת החודש, ולאחר בדיקה שערך "כלכליסט", נשאל משרד המשפטים אם לאור העובדה שמשרד הקשור לבעלה מייצג חברות ממשלתיות, תדון גילאור במינויים בהן.

ממשרד המשפטים נמסר אז בתגובה כי "לאחר בחינת כל המסמכים הרלבנטיים לא מצאנו פגם בהתנהלותה של השופטת גילאור ובמינויה לתפקיד".

המדינה מימנה לגילאור לשכה שנה אחרי שפרשה

הנהלת בתי המשפט הקצתה לגילאור לשכה פרטית לשימושה במשך שנה אחרי פרישתה.

ביולי 2013 פרשה גילאור מתפקידה כנשיאה ויצאה לשבתון ממושך. בדיוק שנה לאחר מכן, ביולי 2014, מלאו לגילאור 70 שנה והיא יצאה לגמלאות. אלא שלכל אורך התקופה הזו היא זכתה ללשכה פרטית בהיכל בית המשפט המחוזי בחיפה, בניגוד לתקנות הקובעות כי לאחר הפרישה לגמלאות אין לשופט זכאות ללשכה. חדרו של המזכיר הראשי בבית המשפט בחיפה הוסב ללשכתה של גילאור, והוא הועבר ללשכה אחרת. בימים אלה, ובמקביל לתלונות בנושא שהגיעו להנהלת בתי המשפט, פינתה גילאור את הלשכה.

בהנהלת בתי המשפט מסרו בתגובה כי גילאור לא נהנתה מלשכה במשך שנתיים לאחר פרישתה, אלא לכל היותר במשך תשעה חודשים. זאת משום שבשנה אחת מתוך השתיים היא שהתה בשבתון, ואז היתה זכאית ללשכה. לטענתם, לאחר הפרישה, וכפי שמקובל, עמדו לרשות גילאור שלושה חודשים לצורך כתיבת פסקי דין שלצורך ביצועה היתה זקוקה ללשכה. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי פסק הדין האחרון שכתבה גילאור היה בסוף 2013.