אחרי 30 שנה: המועצה דרשה ארנונה ממלכ"ר למרות זכאותו לפטור

במשך ארבע שנים נלחמה העמותה למען הגיל הרך במועצה המקומית מג'אר, שהחליטה לפתע לחייב אותה בארנונה, אף שהיא זכאית לפטור מלא. בית המשפט שם קץ לסאגה כשהבהיר למועצה שהתנהלותה לא הייתה תקינה.

העמותה למען הגיל הרך בעדה הדרוזית מפעילה גני ילדים במועצה המקומית מג'אר מאז 1979 ומעולם לא חויבה בארנונה. לפתע, בשנת 2011, היא קיבלה לראשונה דרישה לתשלום ארנונה למועצה.

פקודת הפיטורין מעניקה פטור חלקי או מלא מתשלום ארנונה לגופים שהמחוקק ביקש לעודד את פעילותם, ועליהם נמנים, בין היתר, גם מוסדות חינוך.

העמותה, שסברה כי בהיותה מוסד חינוך הפועל לפי רישיון ממשרד החינוך וללא מטרות רווח זכאית לפטור מלא, כפי שהיה לאורך שנים, פנתה למועצה המקומית להבין את פשר דרישת החיוב הפתאומית.

חילופי מכתבים רבים בין הצדדים לא הולידו הסכמות, ובנובמבר 2012 הגישה העמותה עתירה נגד המועצה. אלא שביהמ"ש המחוזי בחיפה מחק אותה מהטעם שהיא הייתה מוקדמת מדי כי העמותה הייתה צריכה קודם לפנות למשרד הפנים שיכיר בה כמוסד חינוכי מוכר. בינתיים, הורה בית המשפט על עיכוב הליכי הגבייה.

גן ילדים (ארכיון). המועצה דרשה שיכירו במלכ"ר כמוסד חינוכי והמשיכה בדרישות הגבייה צילום: דודו בכר

ואולם, המועצה המשיכה בשלה ודרישות הארנונה המשיכו להגיע לעמותה עד 2015. בין לבין, המציאה העמותה את כל האישורים להם נדרשה, אלא שהמועצה לא הסתפקה בהם והחליטה כי העמותה לא זכאית לפטור.

ערר שהעמותה הגישה באוקטובר 2014 בניסיון לבטל את ההחלטה לא נענה כלל, ומשכך היא נאלצה לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת.

המועצה דרשה מבית המשפט לדחות את העתירה שלטענתה הוגשה בשיהוי רב, בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב.

לטענתה, העמותה לא זכאית לפטור שכן שר החינוך לא הכריז עליה כמוסד חינוך מוכר והיא לא הוכיחה שהיא מלכ"ר – אחד התנאים לפטור.

השופט: העמותה עומדת בכל התנאים לפטור המלא

השופט שאהר אטרש דחה את טענת השיהוי מכל וכל, תוך שציין כי "מוטב היה כי טענה זו לא תיטען כלל".

למן הרגע בו העמותה קיבלה את חיוב הארנונה, ציין השופט, היא נלחמה בהחלטת המועצה: הגישה עתירה, המציאה מסמכים וניהלה תכתובות.

עוד הבהיר השופט, כי גם כך לא נגרם למועצה נזק מהשיהוי לכאורה, שכן התנהלות העמותה הייתה כל כולה אות ואזהרה למועצה, פן תסתמך על כספים שלא מגיעים לה ושממילא לא הביאה בחשבון במסגרת ההיערכות הכלכלית שלה לאורך 30 שנה.

לסיכום העניין הוסיף השופט כי עקרון שלטון החוק מחייב לדון בעתירה לגופה, על מנת שלא להביא לכך שעמדת המועצה תעמוד בעינה ללא כל בירור.

מכאן ניגש השופט לבדוק את הוראות פקודת הפיטורין, והגיע למסקנה כי העמותה עומדת בכל התנאים לפטור המלא, בהם רישיון ממשרד החינוך להפעלת גני הילדים ואישור שהיא מלכ"ר.

שורת המסמכים הארוכה שהגישה העמותה מעידים על כך שהיא לא פועלת למטרות רווח, שהיא נמצאת בגירעונות ושהיא מתוקצבת על ידי משרד החינוך. אלא שכל האישורים הללו – שסיפקו את רשויות המס – לא סיפקו את מועצה והיא דרשה גם לעיין בספרי העמותה.

בשלב הזה הבהיר השופט אטרש שדרישה זו אינה סבירה וכלל אין בה צורך, קיבל את העתירה, ביטל את פעילות הגבייה של המועצה וחייב אותה לשלם לעמותה הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 20 אלף שקל.

• מייצג העותרת: עו"ד אלי א. עבוד

• מייצג המשיבה: עו"ד שקיב עלי

לפסק הדין: http://www.psakdin.co.il/Court/717738#.VZEKHflVhBc

* עו"ד גיא אבידן מייצג עמותות וגופים בבתי משפט בסכסוכי ארנונה ומיסוי עירוני

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"