OECD: ישראל אינה פועלת מספיק נגד חברות שמשלמות שוחד לפקידי ציבור בחו"ל

ה-OECD ניסח את האמנה למאבק בשוחד עסקי, או בשמה המלא האמנה למאבק בשוחד לפקידי ציבור במדינות זרות בעת ביצוע עסקות בינלאומית, כדי להילחם בשחיתות במדינות מתפתחות. התופעה של מתן שוחד לפקידי ציבור במדינות מתפתחות בידי נציגי חברות מהעולם המפותח שכיחה במיוחד בענפים בהם ישראל מתבלטת דוגמת פרמצבטיקה, נשק ויהלומים. מאחר וה-OECD לא מפרסם המלצות למדינות שאינן חברות בו, הוא החליט לפעול נגד התופעה באמצעות קידום חקיקה במדינות המפותחות.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

מחברי הדו"ח מציינים לטובה את עבודת הצוות הבין משרדי שהקימה הממשלה כדי להטמיע את האמנה, אך מביע דאגה מרמת האכיפה הנמוכה – מתוך 14 תלונות שהוגשו ב-6 השנים האחרונות על מקרי שוחד שנתנו אזרחים ישראליים בחו"ל , נפתחה חקירה רק ב-4 מקרים, כש-3 מהן נפתחו רק בחצי השנה האחרונה.

החוק הישראלי מתייחס לשוחד שנתנו אזרחים בחו"ל באופן דומה לשוחד שניתן בישראל. לשיטתם של מחברי הדו"ח, החוק בישראל נתון לפרשנות רחבה בכל הנוגע לאחריות שמוטלת על תאגיד במקרה שנותן השוחד הוא שליח שאינו נושא תפקיד רשמי בו. המחברים מציינים כי משפטים שהתנהלו בישראל בשנים האחרונות בתיקים עם אישומים בשוחד כמו תיק הולילנד למשל, הולידו תקדימים שעשויים לשמש גם במקרים בהם האישום אינו נוגע לשוחד שניתן בישראל. עם זאת, ה-OECD ממליץ לקדם חקיקה שתעגן במקרים כאלו את הטלת האחריות המשפטית על התאגיד. בנוסף, הארגון ממליץ להגביר את המודעות של אנשי מערכת המשפט לאפשרויות ליישום החוק הנוכחי בתיקים בהם מעורבים נותני שוחד שהם שליחים של תאגידים, אך לא נושאים בהם בתפקיד רשמי.

עוד בזירה המשפטית, ה-OECD משבח את החמרת הענישה שמאפשר החוק על אזרחים שהורשעו במתן שוחד עסקי בחו"ל.

מנגד, מחברי הדו"ח מותחים ביקורת על השימוש הלא יעיל שעושות הרשויות בכלים שזמינים להן למניעת הלבנת כספים כדי לאתר ולמנוע מקרים של שוחד עסקי שנותנים ישראלים בחו"ל.

ביקורת אחרת שמופיעה בדו"ח מתייחסת להיעדר בסיס חוקי שיאפשר לרשויות בישראל לשתף מידע על מסים לצורך חקירות שאינן קשורות ישירות בענייני מס. מגבלה זו מקשה על איתור מקרים שבהם ניתן שוחד עסקי בחו"ל.

ה-OECD מציין עוד שאנשי עסקים ישראלים רבים רואים בשוחד לפקידי ציבור בחו"ל אמצעי הכרחי להשגת יתרון תחרותי מול המתחרים. לטענתם, הימנעות משימוש בשוחד לקידום עסקיהם פירושו אובדן הכנסות. לפיכך, אף שהארגון מציין לטובה את העבודה שנעשתה בהגברת המודעות של אנשי עסקים ישראלים הפועלים בחו"ל להשלכות האפשריות של מתן שוחד לפקידי ציבור, הוא ממליץ להמשיך בפעילות ההסברה ולהתמקד באחריות המשפטית שבה עלול לשאת גם תאגידים.

כמו כן, מחברי הדו"ח מציינים כי אשרא, החברה הממשלתית הישראלית לביטוחי סחר חוץ אינה מעניקה הכשרה תדירה מספיק לעובדיה באיתור מקרים שמעוררים חשד למתן שוחד של חברות אותן היא מבטחת.