ביטוח לאומי לא יוכל לדרוש תשלום חוב באיחור של שנים

שני שינויים טכניים לכאורה בפעילות ביטוח לאומי אמורים לקחת מהמוסד את האפשרות להיזכר בפיגור של שנתיים בחוב כלפיו ולחייב אותו ליזום פנייה אל הציבור כדי למצות זכויות שונות. מדובר בסוגיה שזוכה לביקורת קשה מהציבור שרק לאחרונה מבקר המדינה אף חיבר עליה פרק שלם בדו"ח שלו, שלפיו בבדיקה מדגמית נמצא כי בביטוח לאומי לא העבירו בשנים האחרונות כמיליארד שקל אל הציבור בקצבאות או בהחזרי דמי ביטוח.

על פי הערכות של חוקרים בתחום המדיניות החברתית, 2–3 מיליארד שקל נוספים נשארים בכל שנה בקופת ביטוח לאומי, כי אזרחים שזכאים לקצבאות שונות - הבטחת הכנסה, סיעוד, דמי לידה ואפילו קצבת זקנה - לא ביקשו לקבל אותן, לעתים קרובות פשוט מתוך חוסר ידיעה.

עדכון בתדירות גבוהה

על השינוי הראשון הודיע אתמול שר הרווחה חיים כץ, ולפיו מעסיקים יחלו לדווח באופן שוטף לביטוח לאומי על מצבת העובדים שלהם ושכרם. בשבועות הקרובים יביא כץ לאישור הממשלה הצעת חוק שתחייב את כל המעסיקים במשק לדווח למוסד באופן מקוון פעם בחצי שנה על עובדים חדשים שהחלו להיות מועסקים אצלם ופעם בשנה על כלל העובדים.

צילום: עמית שעל

כיום המעסיקים מדווחים אחת לשנה אך ורק לרשות המסים, מה שיצר לעתים פיגור של שנה וחצי בעדכון הנתונים במחשבי המוסד. רק מעסיקים של עד 12 עובדים חייבים לדווח לביטוח הלאומי כל חודש על שמות העובדים ושכר כל אחד מהם, ומי שמעסיק יותר מ־12 עובדים מדווח כל חודש רק על היקף השכר ועל מספר העובדים. מצב זה הביא לכך שלא פעם ביטוח לאומי פנה לעובד באיחור של שנה או שנתיים עם הודעה על חוב שהתגלה רק לאחר שהתקבל קובץ השמות והשכר מרשות המסים. לפעמים אותם עובדים היו כאלו שקיבלו קצבת הבטחת הכנסה והמשיכו לקבל אותה גם כשהחלו לעבוד ולפתע נדרשו להחזיר לביטוח לאומי עשרות אלפי שקלים. במקרי קיצון ביטוח לאומי אף ביקש לעקל את חשבונות הבנק של אותם עובדים.

הצעת החוק של כץ קובעת כי מידע על קליטת עובדים חדשים יגיע לביטוח לאומי באחריות המעסיק אחת לחצי שנה, עד 18 ביולי ועד 18 בינואר. בנוסף, יידרש מעסיק להגיש עד סוף אפריל פירוט של עובדים לפי מספר תעודת זהות, תקופת העבודה ושכר בשנה שחלפה. ההצעה אמורה לאפשר לביטוח לאומי לנהל מסד נתונים רחב ועדכני על עובדים ושכרם, אך ההצעה לא מחייבת את המוסד ליזום פניות לציבור בדבר הזכאות לקצבאות או חובות שנוצרו.

לכן המיני־מהפכה במיצוי הזכויות של הציבור בביטוח לאומי אמורה להגיע מהצעת חוק שתעלה לדיון בשבוע הבא בוועדת השרים לחקיקה, שאותה יזמה ח"כ קארין אלהרר עם חברי כנסת נוספים, ולפיה אחת לשנה ביטוח לאומי יצטרך לעדכן כל תושב באפשרות שלו לקבל קצבאות מסוימות או על חובות בהתאם לנתונים של המוסד. לדוגמה, מי שבביטוח לאומי פתאום רואים כי המעסיק שלה הפסיק להעביר בשמה דמי ביטוח תקבל הודעה שהיא אולי זכאית לדמי אבטלה או לקצבת נכות כלשהי אם עברה תאונה.

ח"כ קארין אלהרר, יש עתיד

כץ אמנם לא חבר בוועדת השרים לחקיקה אבל הוא לא צפוי לתמוך בהצעת החוק שמגיעה מהאופוזיציה משום שלדברי אנשי לשכתו, הוא מגבש הצעת חוק ממשלתית ברוח דומה. עם זאת, אם ההצעה הפרטית תעבור את ועדת השרים, לא מן הנמנע כי כמו במקרים דומים בעבר שתי הצעות החוק יתלכדו להצעה אחת כאשר הנושא יגיע לוועדות הכנסת. בשביל זה צריך שכץ לא ימנע את אישור ההצעה הפרטית בוועדת השרים.

הציבור ירוויח, המוסד יפסיד

על פי דו"ח מבקר המדינה שבדק את הנושא, יש כ־670 מיליון שקל שנמצאים במחלוקת בין ביטוח לאומי לצה"ל לגבי תשלום ימי מילואים, עוד 84 מיליון שקל של החזר דמי ביטוח ששייכים ל־13 אלף שכירים שהמשיכו לעבוד אחרי גיל הפנסיה, 35 מיליון שקל של נשים שלא קיבלו דמי לידה ועוד. בכל המקרים הללו ביטוח לאומי לא עשה מאמצים להגיע אל הזכאים - אם בשל תודעת שירות לקויה ואם כי פשוט אין למוסד נתונים מעודכנים או חובה להגיע אל המבוטח שזכאי לכסף.

באופן אולי אירוני, אם יירשם גידול במיצוי הזכויות מצד הציבור, מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי יורע. כבר כיום המוסד מסיים כל שנה בגירעון הולך וגדל שעמד בשנה שעברה על יותר מ־4 מיליארד שקל, כלומר ביטוח לאומי משלם כל שנה מיליארדי שקלים יותר בקצבאות מאשר מקבל כהכנסה מדמי ביטוח.

התוצאה היא שבמצב הנוכחי קופת המוסד תתרוקן עד שנת 2038 והמוסד פשוט לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לתשלום קצבאות בגובה שניתנות היום. הגדלה של הקצבאות, כלומר הגדלה של הוצאות ביטוח לאומי בזמן שההכנסות לא גדלות בהתאם, תגדיל את הגירעון ומכאן שהיא עשויה לזרז את הידלדלות הקופה שלו.