פואד דרש מהממונה על הנפט: "קבל החלטות המיטיבות עם שמן"
הפניה ליועץ התקשורת, הדלפת המידע מחשב משרד התשתיות, הלחצים של ראש הלשכה על חברי מועצת הנפט והטלפון לממונה. כתב החשדות נגד השר לשעבר בנימין בן אליעזר חושף: כך פעל מאחורי הקלעים שר התמ"ת להעברת זכויות ברישיון חיפוש הנפט מד אשדוד למקורביו אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן. התמורה הגיעה אחרי חודשיים: 1.49 מיליון שקלים מחשבון בשוויץ שהוסוו בהסכם הלוואה פיקטיבי
כתב החשדות נגד ח"כ והמועמד לשעבר לנשיאות, בנימין (פואד) בן אליעזר, שהפרקליטות הודיעה אתמול (ד') על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע על עבירות שוחד, מרמה, הלבנת הון ומס, פותח צוהר אל התנהלותו של אחד הפוליטיקאים הוותיקים והמוכרים בישראל. התנהלות, שאם תוכח כנכונה, חושפת מעורבות חסרת תקדים של שר אחד במשרד של שר אחר, כדי לקדם אינטרסים של אנשי עסקים. כל זאת על פי החשד בתמורה לשוחד.
- ההכנסות של פואד בשבע השנים האחרונות נחשפות: 13 מיליון שקל
- הפרקליטות: כתב אישום נגד השר לשעבר פואד בן אליעזר בכפוף לשימוע
- היועמ"ש וינשטיין החליט: יוגש כתב אישום נגד בנימין בן אליעזר
אחת הפרשות המרתקות בכתב החשדות שבה מעורב לכאורה בן אליעזר, ונחשפה בעבר ב"כלכליסט", נוגעת לפעילותו מאחורי הקלעים בעודו שר התמ"ת על מנת לסייע למקורביו, אנשי העסקים אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן, להעביר את הזכויות ברישיון קידוח הנפט מד אשדוד מקבוצת ACC לקבוצת שמן, שגם בה היו חברים נניקשווילי ובן זקן. תחום הרישיונות, נציין, כלל לא היה בסמכותו כשר התמ"ת באותם ימים – 2011.
לימים רישיון מד אשדוד נמצא עקר. אבל בראשית 2010 הוא היה סחורה לוהטת בשוק החיפושים. הוא הצית את דמיונם של משקיעים רבים שחלמו למצוא נפט ולהפוך למיליונרים. קבוצות עסקיות רבות התמודדו אז על הזכות לקבל את הרישיון ממועצת הנפט שבמשרד התשתיות. ב-2010, דווקא מי שהעריכו אז כקבוצה בעלת הסיכויים הנמוכים יותר לזכות – ACC בראשות חיים ליבוביץ' שבה היו שותפים בין היתר בן זקן ונניקשווילי, זכתה.
ב-2011, כאשר ACC רצתה להעביר את הרישיון לשמן שגם הייתה בשליטת בן זקן ונניקשווילי, היא הייתה זקוקה לאישור של הרגולטור – מועצת הנפט המונה 15 חברים. לשם כך שמן הייתה חייבת לעמוד במספר תנאים מקצועיים. הפרקליטות טוענת ששמן קיבלה לבסוף את אישור מועצת הנפט, משום שבן אליעזר "בחש" בנעשה במשרד האנרגיה שבו כיהן לפני כן כשר, ובנוסף סייע לשפר את סיכוייה של שמן.
בתמורה, כך נטען, קיבל בן אליעזר חודשים ספורים לאחר מכן מחשבון הבנק של נניקשווילי בשוויץ 1.49 מיליון שקל (400 אלף דולר). כסף שהוסתר והוסווה בהסכם הלוואה פיקטיבי לרכישת מגרש בנס ציונה. מגרש שכבר היה בבעלותו של בן אליעזר. הכסף לא הוחזר לאיש העסקים. "המתת", נטען בכתב החשדות, "יצר תלות של בן אליעזר בנניקשווילי ושימרה מערכת יחסי תן וקח לתקופה בלתי קצובה". במילים פשוטות, הפרקליטות סבורה שכך מוסדה מערכת היחסים המושחתת בין בן אליעזר לנניקשווילי.
כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", מערכת יחסים זו הובילה למשל בהמשך לכך שבן אליעזר התבקש לסייע לשותף עסקי של נניקשווילי ברוסיה, טימור בן יהודה, בהשגת זכויות ומעמד עסקי בישראל. זאת משום שנניקשווילי שאף שבן יהודה יכנס כשותף עסקי בחברת מנופים פיננסים שבה שלט, שאגב החזיקה בעצמה בחלקים משמן. בן אליעזר, כך כתב החשדות, נעתר לבקשה ומתוקף תפקידו כשר התמ"ת מינה את בן יהודה לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה, שמטרתו להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומים משונים.
בהמשך, כפי שהותר בעבר לפרסום בעקבות עתירת "כלכליסט", בן אליעזר גם ניסה לסייע לנניקשווילי במחלוקת על תשלומי מס מול רשות המסים. הוא הגיש תצהיר לבית המשפט התומך בטענתו של נניקשווילי כי מרכז חייו לא היה בישראל בין השנים 2005-2007. זאת על מנת לשלם מס מופחת על שנים אלה. לאחרונה דחה נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, טענה זו של נניקשווילי.
קשר שוטף עם החשב
הדרך שבה סייע לכאורה בן אליעזר לבן זקן וננקשווילי להעביר את מד אשדוד מ-ACC לשמן, היא מסמרת שער עבור מי שמינהל תקין קרוב לליבו. בן אליעזר, כך נטען, השתמש בקשריו בתוך משרדי הממשלה השונים ומחוץ להם, כדי לשפר את סיכויי שמן מול מועצת הנפט. כך למשל הוא הפעיל את יועץ התקשורת, אלי קמיר, כדי שיתאם פגישה בין נציגי קבוצת שמן ונציגי ענקית האנרגיה נובל אנרג'י, בהם מנכ"ל נובל אנרגי' ישראל לשעבר. זאת על מנת ששמן תחבור לגוף עם גב כלכלי רחב ובעל שם וניסיון עולמי בקידוח. ניסיון אגב שלא צלח.
על פי כתב החשדות, בן אליעזר לא הרים ידיים. נטען כי ביחד עם ראש לשכתו איילת אזולאי "המשכתם להפעיל את כוחכם והשפעתכם על מנת שהמועצה תקבל החלטות המטיבות עם שמן. ביום 16.3.2011, התקיימה ישיבת מועצה, במהלכה דנו חברי הוועדה בבקשת ACC להעביר את זכויותיה ברישיון לחברת שמן. לאורך הישיבה איילת עמדה בקשר שוטף עם דוד ביטון, חשב משרד התשתיות אשר מונה לתפקידיו זה בזמן כהונתך כשר תשתיות, והיא קיבלה ממנו מידע על עמדת חברי הוועדה בזמן אמת. איילת העבירה לבן זקן את המידע שהודלף לה מדיוני הוועדה והמועצה על ידי חברי ועדה שונים, בעקבות לחצים שהפעילה עליהם שפנתה אליהם כמנהלת לשכתך".
הדיון הסתיים בכך שהמועצה דחתה את בקשת ACC, בנימוק של היעדר יכולת כלכלית מוכחת של שמן. החלטה שעמדה כמובן בניגוד לאינטרסים של נניקשווילי ובן זקן. אז, כך על פי כתב החשדות, החל מחבש לחצים מצדם של בן אליעזר ובן זקן על חברי המועצה, על מנת שישנו את דעתם. בן אליעזר הגדיל לעשות וצלצל לממונה על ענייני הנפט, יעקב מימרן וביקש ממנו לקבל "החלטות המיטיבות עם שמן", לשון כתב החשדות.
כשלושה חודשים לאחר מכן, הגישה ACC בשנית בקשה להעביר את זכויותיה במד אשדוד לחברת שמן. "ביום 12.7.2011", נטען בכתב החשדות, "הניבו מאמציך יחד עם איילת פרי, כאשר מועצת הנפט שינתה את החלטתה ואישרה את הבקשה להעברת הזכויות ברישיון מ-ACC לחברת שמן".
תגובות
פרקליטיו של בנימין (פואד) בן אליעזר, עוה"ד נבות תל-צור וטל שפירא, מסרו בתגובה: "בן אליעזר דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו. בשעות הבוקר של יום שישי ה-5.6.14 – 4 ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות המדינה – קיבל בן אליעזר קריאה טלפונית להתייצב ל"בירור" קצר כביכול במשרדי יאח"ה. בן אליעזר, שהיה בדרך לאזכרה, התייצב מיד ונדהם למצוא עצמו תוך זמן קצר בחקירה תחת אזהרה. לימים התברר כי המידע בגינו נחקר בן אליעזר היה בידי הרשויות כבר למעלה משנה קודם לכן, וחרף האמור נמנעו הרשויות לזמנו לבדיקה בעניין, וראו לנכון לזמנו לחקירה רק 4 ימים בלבד לפני הבחירות, על כל המשתמע מכך.
"עד לרגע זה לא התקבל הסבר באשר לעיתוי התמוה של פתיחת החקירה 4 ימים לפני מועד הבחירות לנשיאות, כמו גם באשר לעיתוי התמוה של שיגור כתב החשדות וההזמנה לשימוע, בעיצומה של הסערה בה נתונה המשטרה והפרקליטות עקב חשיפת הפרשיות האחרונות. מר בן אליעזר העמיד עצמו לרשות החקירה, דחה מכל וכל את החשדות המיוחסים, וסיפק הסברים מפורטים לכל אותם חשדות.
"כל הכספים המוזכרים בכתב החשדות, ללא יוצא מהכלל, ניתנו לבן אליעזר לאחר אשפוזו הדרמטי בחודש אפריל 2011, בבית החולים אסף הרופא, שם היה מצוי לאורך למעלה מחודש ימים, מחוסר הכרה ועל סף מוות. ברור אפוא, שאין כל יסוד לניסיון המאולץ והמלאכותי לקשור בין הסיוע החברי לבין תפקיד ביצועי כלשהו של מר בן אליעזר.
"למרבה הצער, אמונתו של בן אליעזר בהגינות החקירה נתקלה פעם אחר פעם בהדלפות בלתי פוסקות מתוך החקירה ובמסע הכפשה מכוון הולך וגובר. מר בן אליעזר שירת את הציבור למעלה מ-30 שנה כלוחם ומפקד בצה"ל וכ-30 שנה נוספות בכנסת ובממשלה, וכיהן כשר ב-7 משרדי ממשלה מובילים, כאשר מעולם לא דבק בו רבב.
"בן אליעזר הודיע כי אין בכוונתו ליטול חלק בניהול ההליכים בתקשורת, כי הוא נחוש להיאבק על שמו הטוב גם במחיר פגיעה נוספת בבריאותו וכי הוא ישמיע את מכלול טיעוניו, תשובותיו, ותלונותיו הקשות בכל הקשור להתנהלות רשויות האכיפה כלפיו אך ורק בפני היועץ המשפטי לממשלה ואך ורק במסגרת הליך השימוע. אנו משוכנעים שלאחר שיתאפשר לנו לעיין בחומר החקירה, יהיה בידנו להפריך את החשדות והתמונה תשתנה מקצה לקצה".
עוה"ד נתי שמחוני ויואב סננס ממשרד הרצוג, פוקס נאמן: "אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שנשטח את עמדתנו בשימוע, יוברר כי אין כל בסיס לחשדות - כפי שנוסחו על ידי הפרקליטות - ובסופו של יום, לא יוגש נגדו כתב אישום".
עוה"ד יעל גרוסמן ושרון בן צבי המייצגות את איילת אזולאי מסרו בתגובה: "גם לפי הודעת השימוע התפקיד המיוחס לאיילת בפרשה שולי ביותר. חבל שגוררים אותה באופן מלאכותי לסיפור שאינו שלה".
מעו"ד דבורה חן המייצגת את טימור בן יהודה נמסר: "מדובר בפורום וולנטרי שהמינוי לעמוד בראשו לא מקנה למר בן יהודה שום טובות הנאה. בשעתו נעשתה פנייה למר בן יהודה, שהוא אזרח ישראל ויהודי-ציוני חם, לקבל עליו את המינוי והוא היסס רבות, עד שהסכים, וזאת מתוך תחושת שליחות כשהמגמה היא להעמיק את היחסים העסקיים בין רוסיה לישראל".