הון אנושי: ממליכי המלכים
חיים כץ מתפאר שהוא הביא למינוי ריבלין לנשיא. משה קלוגהפט מתגאה במינויה של שקד לשרת המשפטים. צניעות? לא בבית ספרנו
שישי בצהריים הגעתי לאולמי אווניו באיירפורט סיטי לבריתה של נכדתו של שר הרווחה חיים כץ, האיש החזק בליכוד. כמעט כל שרי הליכוד התייצבו: גלעד ארדן, ישראל כץ, יובל שטייניץ וגם גדעון סער, מלווה באשתו גאולה אבן. "עזבתי את הכנסת", הכריז סער, "אך מעולם לא עזבתי את הליכוד". היו שם גם ראשי ערים, פעילי מרכז וחברי ועד העובדים של התעשייה האווירית לצד בכירים במשק.
יאיר המבורגר, בעל השליטה בקבוצת הראל, התעלם ממני. המבורגר, איש חביב בדרך כלל ומאיר פנים, ממש לא אהב את זה ששאלתי אותו מה הקשר שלו לשר כץ ומדוע הגיע לאירוע. לעומתו, מנכ"ל פז יונה פוגל אמר: "אנחנו חברים זה שנים, אז מה אם הוא נציג של עובדים? אף שאני מנכ"ל, גם אני עובד של מישהו. אל תשכח את זה".
צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, אמר: "ברור שיהיו פה תעשיינים. כבעל מפעל בדימונה, הדבר הכי חשוב לי הוא הקשר עם העובדים שלי. אנחנו התעשיינים לא נגדכם. הכל תלוי באדם שעומד בראש הוועד". נזכרתי שחיים כץ, כמו כחלון, הצהיר בעבר כי הוא חבר קרוב מאוד של קובי מימון, הנחשב לבעל השליטה בישראמקו, ופסל עצמו מכל הקשור לדיונים על הגז. השבוע גם נחשף ב"כלכליסט" כי הוא מחזיק ביחידות השתתפות של ישראמקו בשווי מוערך של 50 מיליון שקל. לכן לא התפלאתי ששרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים הנוכחי, אמר לי שגם הוא חבר אישי של כץ. "סוף סוף הצלחנו להיפטר מהפקיד הזה (דיויד גילה), שההתנהלות שלו נבעה אך ורק מאגו", אמר לי ברוש.
מפגן הכוח של כץ הגיע לשיאו כשהנשיא ראובן ריבלין הופיע. בנאומו אמר כץ כי הוא זה שדאג שייבחר לנשיא. "חיים הוא מנהיג וחבר", אישר ריבלין, "כשהוא רצה שאהיה שר - הייתי שר, כשהוא רצה שאהיה יו"ר הכנסת - הייתי יו"ר הכנסת. הוא תמיד אמר שנועדתי להיות נשיא מדינת ישראל, וכך היה, הפכתי לנשיא". דבריו של ריבלין השאירו אותי המום. כך, ללא פילטרים, הודה נשיא המדינה לאיש שהמליך אותו.
מוקדם יותר באותו יום חגגה נועה תשבי יום הולדת 40 במרכז רבין בתל אביב בארוחת בוקר מפנקת ובפאנל בהנחייתה בנושאי יהדות, ציונות וישראל. את הדוברים בפאנל, דליה רבין, הרבנית עדינה בר־שלום ויאיר לפיד, הגדירה תשבי כאנשים שמעניינים אותה. האורחים, סלבס בדרגות שונות, התבקשו במקום מתנה לבעלת השמחה לתרום למרכז.
האטרקציה המרכזית באירוע היתה שרת המשפטים הטרייה איילת שקד, שנראתה לא שייכת, כמו החברה הלא מקובלת של מלכת הכיתה תשבי. שקד הזכירה בדברי הפתיחה לפני הפאנל כי השתיים למדו באותו בית ספר תיכון. תשבי לא ממש זכרה את זה. את השרה ליווה הקמפיינר של הבית היהודי משה קלוגהפט. "אני פה כי אני מאמינה בפלורליזם ובריבוי דעות", דקלמה שקד את מנטרת הכיסוי של הממשלה הנוכחית. בכל הקשור למשרד שלה אמרה: "אני לומדת עדיין את התפקיד ומתייעצת עם דניאל פרידמן". קלוגהפט השוויץ: "אם יש דבר שאני גאה בו, הוא שהצלחתי להפוך את שקד לשרת המשפטים. זה ההישג הכי משמעותי בקריירה שלי. היא הולכת לשנות לנו את המציאות". ואני לתומי חשבתי שזה הישג של שקד עצמה.
שאלתי את שקד איך תתמודד עם ההמלצה החד־משמעית של אנשי משרדה להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות ולהחזיר לידיה את הסמכויות שהועברו לחטיבה. קלוגהפט ניסה להעביר נושא, אבל שקד הפגינה עצמאות וענתה בישירות: "העניין עבר לטיפול ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה". קלוגהפט יעץ לי לא לכתוב על כך בכלל ואמר: "תאמין לי, זה ישתלם לך אחר כך". הוא המשיך לפקח על שרת המשפטים לאורך כל האירוע. אחרי הכל, את ההישג צריך לשמר.