"גילה הגון, אבל הוא היה צריך להגיע להבנות לטובת המשק"

התפטרותו של דיויד גילה סוללת את הדרך לאישור המתווה לפירוק דואופול הגז שגובש בשבועות האחרונים בידי משרדי הממשלה. אם המתווה יאושר, משק האנרגיה, שמצוי בקיפאון בכל הקשור לפיתוח והרחבה, עשוי לצאת לדרך חדשה.

יוסי רוזן, יו"ר המכון לאנרגיה ולסביבה, מעריך שהפעם אולי ההיגיון יגבר על האגו והמעשים בשטח יתגלו כחשובים יותר מהשאיפות של הפקידים. בראיון לקראת הוועידה הלאומית השביעית לאנרגיה, שמתקיימת היום במלון הילטון תל אביב, אומר רוזן כי "הממשלה האחרונה עבדה שנה וחצי בפול גז בניוטרל, ואני רוצה להאמין שהפעם יעסקו בעבודה ולא במלחמה הבין־משרדית שראינו בכל הקדנציה. לא צריך מאה ועדות, הנושא העיקרי הוא לבצע. שר האנרגיה הנכנס יובל שטייניץ ידוע כשר חרוץ ומעמדו בממשלה חזק. הוא מכיר את המשק כשר אוצר".

אבל מגיע שר כדי להעביר קדנציה שאולי תימשך שנה וחצי.

"בשנתים האחרונות חלק גדול מהתוכניות היו לטווח הקצר והתאימו לכותרות בתקשורת, ומאז המחאה החברתית היתה תחרות על מי פוגע יותר בטייקונים בלי לשאול מי ידאג למשק בעוד 20 שנה. כל תוכנית במשק האנרגיה היא לעשר שנים קדימה, וזה מחייב ראייה לטווח ארוך. חייבים להביא ביטחון למגזר העסקי. צריך ביטחון רגולטורי ולא להפחיד אותו בחקיקה רטרואקטיבית. זו המטרה של השר הבא — לייצר אמון וביטחון", הוא אומר.

אתמול בבוקר כאמור הודיע הממונה על ההגבלים גילה, שהתנגד למתווה בשוק הגז, על התפטרותו. רוזן הגיב ואמר: "אני תמיד עצוב על התפטרות של עובד מדינה בנסיבות הללו ואני מעריך את יושרו ואת הגינותו המקצועית. מצד שני מן הראוי שגם רגולטור יגיע להבנות שהן לטובת המשק בטווח הארוך גם אם בטווח הקצר הן לא תמיד לפי ראייתו".

לתפיסת רוזן, הפתרון הטוב למשק האנרגיה הוא להעתיק את המודל שאימצו זה מכבר במשרד התחבורה ולהחליט על תוכנית עבודה לחמש שנים. בשיטה זו, הוא מאמין, תוכניות ברמה הלאומית לא יושפעו מהחלפת ממשלה או יוקפאו בגלל זה.

רוזן מאמין שהמדינה לא החמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנות לפיתוח המשק. "בעבר נקבעה מסגרת למשק הגז והיה צריך להיקבע משהו מוסדר יותר, שאפילו יש עליו פיקוח", הוא אומר. "המדינה לא עשתה את זה ויזמים הקימו את מאגר תמר. אני לא רואה את תמר קם בתקציב ממשלתי. אותם יזמים קיבלו היתר לקדוח מאגרים אחרים, ואולי היו צריכים לקבוע תנאים אחרים, אבל המדינה לא אמרה דבר ואפשרה להם להשקיע", הוא מחדד.

"אנחנו לא ממש אטרקציה לכל העולם. אם נגרש את נובל, אני לא יודע מי תבוא במקומה", מסביר רוזן. "אני לא מכיר את המתווה לפירוק הדואופול, קראתי עליו בעיתון. כל מתווה שיוסכם עליו טוב יותר ממתווה שבו סותמים את הגולל על לווייתן. כל משק הגז הישראלי נשען על צנרת בודדת שיכולה להיפגע, והמשק הזה יישאר ללא גז. מי שמקבל את ההחלטות צריך לראות את האינטרס של המשק".

הטענה היא שפיקוח מחירים יוריד את יוקר המחיה.

"אפשר להטיל מגבלות פיקוח מחירים, אולי אפילו מגבלות מכירה, אבל בסוף הצרכן הגדול הוא חברת החשמל, שהמדינה היא הבעלים שלה ובאמצעותה היא יכולה להורות באיזה מחיר לא לקנות".

המהלך של הקמת רשות אנרגיה וצמצום הרגולטורים יהיה צעד משלים?

"כל צמצום במספר הרגולטורים יקל, ויחסוך זמן ומלחמה. נושא האנרגיה והתשתיות לא נוגע רק למשרד אחד ומן הראוי שיהיה גורם־על שיפקח. מי שמוביל את המדיניות הוא משרד האנרגיה. חייבים לאמץ את השיטה של ה־OECD, כך שאם רגולטור מוציא הנחיות סתירה יש גורם בורר. חייבים להתיר את הפלונטרים".

רוזן. "באו יזמים והקימו את מאגר תמר. אותם יזמים קיבלו היתר לקדוח מאגרים אחרים, ואולי היו צריכים לקבוע תנאים אחרים, אבל המדינה לא אמרה דבר" צילום: עמית שעל

מינוי מנכ"ל לא יפתור את הבעיות של חברת החשמל

נושא נוסף שנמצא על שולחן שר האנרגיה הנכנס הוא הרפורמה בחברת החשמל, שאמורה להסתיים עד סוף השנה. בינתיים חברת החשמל סוחבת על גבה התחייבויות של כ־71 מיליארד שקל (כ־47 מיליארד שקל מהם חוב פיננסי מול בנקים ומוסדיים), ואין לה מנכ"ל וסמנכ"ל כספים. המנכ"ל הנכנס, עופר בלוך, ממתין לחתימת שרי הממשלה כדי להיכנס לתפקיד.

"דרושים לחברת החשמל מנכ"ל ודירקטוריון שרואה את מצבה, וזה אחד הנושאים המדאיגים", אומר רוזן, "אסור שתהיה לחברה ערבות חלקית לאג"ח, שלא מראה לשוק ההון את כושר ההחזר העתידי שלה, כי היא תתקשה לחדש גיוס או להביא אשראי. אולי היא זקוקה להפרטה והזרמת הון פנימה כדי לא לשלם ריביות של שוק אפור, אבל הבעיה היא לא של המנכ"ל או סמנכ"ל הכספים, גם לבעל המניות (מדינת ישראל — ל"ג) יש מה לומר - או שתזרים כסף או שתנפיק מהחברה חלק פנימה או כל דרך אחרת. לא לוקחים חברה עסקית גדולה ובאמצעות יצירת גירעונות מסבסדים את המוצר, כלומר את תעריף החשמל".

המנכ"ל לא שולט בהכנסות ויש מעליו 17 רגולטורים. מישהו יכול להצליח?

"בתנאים שתיארת אי אפשר לנהל. אם המדינה מחליטה בגלל מחאה חברתית לא להעלות את מחיר החשמל, ובצורה מלאכותית התעריף נשאר נמוך, אי אפשר לנהל. היו חברות שהמדינה הפריטה חלקית, כמו בזק, אל על ובתי הזיקוק. אם היה דירקטוריון שעובד על פי ממשל תאגידי של חברה ציבורית יכול להיות שחלק מהבעיות לא היו קיימות".

מטפלים במחיר החלב והלחם, אבל לא במס על הדלק

עד לפני כמה שנים שימש רוזן כיו"ר דירקטוריון בזן, בעלת השליטה בבתי הזיקוק שבחיפה, שהופרטו ונמכרו לחברה לישראל ב־2007. בחודש שעבר רעשה המדינה לאחר שדו"ח של משרד הבריאות קשר לכאורה בין זיהום האוויר שם לבין תחלואת האוכלוסייה. עיריית חיפה נבהלה מהפרסום וחסמה את דרכי הגישה לבית הזיקוק, מה שהוביל את משרד הבריאות לחזור בו מהפרסום. נוסף על כך, דו"ח מבקר המדינה מחודש שעבר גילה שפקידי המשרד להגנת הסביבה לא ביצעו לאורך 2013 אפילו בדיקה בודדת של הזיהום שנפלט מהארובות המוצבות בחיפה.

רוזן מנצל את ההזדמנות כדי להביע ביקורת על הממשלה בכל ההתנהלות מול בתי הזיקוק. "מה שהיה בחודש שעבר היה אקט תקשורתי ולא סביבתי. פתאום צץ דו"ח מ־2007. אני מזכיר שהמדינה מכרה אז את בתי הזיקוק ליזמים בתשקיף לציבור, לכן אם אני הבעלים אני אומר: בואו נלך לבית המשפט, כי המדינה רימתה אותי. אם באמת היה דו"ח כזה והמדינה הסתירה אותו, אז היא צריכה לעמוד לדין ולשלם פיצויים של מיליארדים".

בינתיים בתי הזיקוק ממשיכים לשמש כעוגן מיסוי של המדינה באמצעות מכירות הבנזין והסולר.

"משק הדלק הוא משאבת מסים והיא צריכה להיות כפופה לאוצר ולא למשרד האנרגיה. ככה זה כש־60% ממחיר ליטר בנזין הוא מס. אם רוצים לעזור לציבור הרחב, יש להוריד את המיסוי על הדלקים. זו הדרך, כי אין משפחה שלא משלמת מס, גם אם היא נוסעת ברכבת או באוטובוס ומשלמת על מחיר הדלק דרך כרטיס הנסיעה. המדינה צריכה לקבל החלטה - מקסימום מס או מקסימום רווחה".

רוזן מאמין שהמדינה יכולה לצמצם את נטל המס. "זה מגוחך שמטפלים במחירי החלב או הלחם או כל מה שנכנס לפה, אבל לא מטפלים ברכב, כאילו זה מותרות. אנחנו צופים כל כך הרבה הכנסות מהמס על הגז, אז המדינה יכולה להרשות לעצמה גירעון גדול כדי לשפר את רמת החיים. מדובר בסוג של הלוואה שתכוסה מתקבולי הגז. אפשר להתיר גירעון ולא להגדיל מיסוי כי זה פוגע ברווחה".

יוסי רוזן (76)

תפקיד: יו"ר המכון לאנרגיה ולסביבה

תפקידים קודמים: יו"ר בזן, מנכ"ל החברה לישראל, יו"ר כיל

מצב משפחתי: נשוי + 3

השכלה: תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית