סופו של הסכם קואליציוני

ההתחייבויות הקשיחות ביותר בהסכמים הן אלה שמדברות על תקציבים, כלומר על כסף מוגדר עם מטרות מוגדרות. ברוב המקרים אלה ההתחייבויות שבאמת יוצאות לפועל, בעיקר אם הן נעשות בחלק הראשון לכהונת הממשלה. כך למשל, סעיף 48 בהסכם הקואליציוני שנחתם בין יהדות התורה לבין הליכוד עם הקמת ממשלת נתניהו השנייה בתחילת 2009, קבע כי יוגדל תקציב התמיכה הממשלתית באברכים הלומדים בכוללים ובישיבות לסכום של קצת פחות ממיליארד שקל כבר בתקציב 2009, כפי שאכן קרה חודשים ספורים לאחר מכן כשתקציב המדינה אושר בכנסת.

בנימין נתניהו צילום: רויטרס

מלבד הסעיפים התקציביים המוגדרים היטב, ישנם סעיפים שקובעים כי הממשלה החדשה תקדם רפורמות מסוימות. אין כאן ערובה לכך שהדברים אכן יקרו, שכן רפורמות רבות דורשות שינויי חקיקה או חקיקת חוקים חדשים. זה היה הדין לגבי רפורמת התכנון והבנייה של נתניהו, שהוכנסה להסכמים הקואליציוניים שנחתמו בתחילת 2009 ולבסוף מתה בדיוני ועדות הכנסת השונות, ואולי זה יהיה הדין לגבי חלק מהרפורמות ששר האוצר משה כחלון מתכנן בתחום הדיור.

נוסף על אלה ישנם סעיפים שמימושם תלוי מאוד במבנה הכוחות הספציפי בממשלה ובכנסת, וביכולת של שרים מסוימים להזיז עניינים. כך למשל הסעיפים שמדברים על הקמת ועדה קבועה בכנסת לדיון ברפורמות מבניות שונות, ועל חקיקת חוק שיאפשר לישראלים בחו״ל להצביע בבחירות. הסיכוי שלהם לעבור תלוי בעיקר ביכולת של שר האוצר ושל ראש הממשלה להוציא אותם לפועל.

ולבסוף, ישנים סעיפים שמלכתחילה אין להם הרבה סיכוי, ושמטרתם העיקרית היא לשמש את המפלגה שדרשה וקיבלה אותם, בשביל להגיד במערכת הבחירות הבאה - דרשנו וקיבלנו, אבל הצד השני לא קיים את הבטחתו. כך למשל הסעיפים שישראל ביתנו הכניסה להסכם שלה על מציאת פתרון תוך 60 יום לפסולי חיתון או חקיקת חוק אין נאמנות אין אזרחות.

בהסכמים הנוכחיים אפשר למצוא דוגמא לסעיף כזה, אולי, בסעיף שמכריז שיוקם צוות לבחינת האפשרות להטלת 0% מע״מ על מוצרי מזון שנמצאים בפיקוח. אגף התקציבים יעשה כל שבכוחו בשביל להשתמש בצוות הזה לטרפוד היוזמה, וש״ס מצדה תמיד תוכל להגיד בבחירות הבאות שנתניהו לא קיים את הבטחתו.