חקר ביצועים: גליון הערכה שבועי
מתקציב 2016, דרך ההשקעה של פייסבוק בחינוך, תוכניות לקיצוץ בהטובות הפנסיה ועד הנסיכה הבריטית החדשה
07:2607.05.15
לקראת תקציב 2016
האוצר עמדה מטרידה
הממשלה תכף תושבע, ודיוני התקציב כבר מתנהלים בעצם. במסגרת המעקב אחריהם, שאול אמסטרדמסקי גילה השבוע שמבחינת אגף התקציבים, אם יש יותר מדי כסף בתקציב כבר עדיף להוריד מסים. במילים אחרות, באגף התקציבים — זה שמתמודד עם השמיכה הקצרה מדי ומכיר היטב את התביעות הכלכליות של משרדי הממשלה — חושבים שהשימוש הכי טוב שאפשר לעשות בכסף מיותר הוא להחזיר אותו לאזרחים. לא סיוע למערכת הבריאות, לא חיזוק החינוך, לא דיור ציבורי, לא קרן נוספת למדען הראשי, לא קו רכבת חדש, לא כסף לקשישים או ילדים בסיכון. הורדת מסים. אולי באגף חושבים שהצבא ממילא ייקח כל שקל עודף. אולי הם לא סומכים על הפוליטיקאים שישתמשו נכון בכסף. ואולי הם באמת לא מאמינים ביכולת של המדינה למלא את תפקידה. כל האפשרויות האלה מטרידות למדי.
אורי פסובסקי
תוכנית לקיצוץ בהטבות הפנסיה
כחלון מכוון לא נכון
שר האוצר המיועד משה כחלון לא מבזבז זמן, וכבר מנער את האבק מעל תוכניות להפחתת הטבות המס לעשירונים העליונים בחיסכון הפנסיוני. במילים אחרות, כחלון רוצה לממן את ההסכמים הקואליציוניים לחרדים באמצעות הכבדת נטל המס על מעמד הביניים, זה שממילא נושא ברוב נטל המסים. הוא לא משרטט את קו השינוי במשכורות גבוהות במיוחד, אלא סבור שמי שמשתכר יותר מ־15 אלף שקל צריך פחות הטבות מס, כי הוא בטח מקפיד על חסכונות נוספים גם בלי התמריצים. זאת הנחת עבודה מופרכת במציאות שבה גם מי שמשתכר יותר מ־15 אלף שקל לעתים מתקשה לסגור את החודש, לא כל שכן לחסוך עוד, וכשרבים בעשירונים האלה הם אנשי הייטק, שנהנים כרגע ממשכורות גבוהות אבל רבים מהם נפלטים משוק העבודה אחרי גיל 40 ונאלצים לחיות מהחסכונות. במילים אחרות, גם את בעלי השכר הגבוה צריך לתמרץ לחסוך. כדאי שכחלון יצלול קצת יותר למבנה הכלכלי־חברתי של ישראל 2015 לפני שהוא ממהר לחתוך ב"שומנים" מדומיינים של ציבור משלמי המסים הכי מהותי במשק.
רחלי בינדמן
קופיקס בדרך להנפקה
כץ - לזול יש שוק
אבי כץ צילום: עמית שעל רוב הישראלים שותים קפה, לא מעט קפה, וחלק לא קטן מהם עושים את זה בקופיקס, במחירי רצפה. בהתחלה עוד ניסו להפחיד אותם שלא טעים, הזהירו שלא איכותי, הכריזו שלא יחזיק, התפלפלו שאי אפשר להרוויח לאורך זמן מקפה בחמישה שקלים. מתברר שאפשר. שהשוק הישראלי יכול להחזיק רשתות זולות, ולהביא אותן להנפקה בבורסה לפי שווי של 90 מיליון שקל. 10 מיליון כוסות קפה. בהנחה שהבעלים אבי כץ לא מנסה למכור למשקיעים לוקשים בחמישה שקלים שתכף ייחשפו, יש כאן תזכורת לכך שלישראלים אין בעיה עם הצלחה, או עם מי שמתעשר מהצלחה. יש להם בעיה עם מי שמתעשר מהצלחה על חשבונם. זו תזכורת טובה לרמי לוי, רגע לפני שהוא מאבד את החיבוק החם של "אוהבים אותך כי הורדת מחירים וצמחת מהשטח" נוסח אבי כץ ועובר לצד של "וואללה, הכסף עלה לך לראש" נוסח יצחק תשובה.
שאול אמסטרדמסקי
רמי לוי רוצה את מגה
גילה - לבדוק לעומק
דיויד גילה צילום: עומר מסינגר בעולם ההגבלים העסקיים נוהגים לכנות את העסקה שבה שופרסל קנתה את קלאבמרקט לאחר קריסתה "החטא הקדמון של שוק המזון". הממונה חשש אז שהקריסה תיצור גל הדף שיוביל לשוק ריכוזי ועליות מחירים, ולכן אישר את העסקה. השבוע, כשרמי לוי שלף את הרעיון לקנות את מגה, מקורבים לרשות ההגבלים מיהרו לשלוף גם הם ולומר שברשות לא רואים פסול בעסקה, גם אם המיזוג הקודם עדיין צורב לכל המשק. הרשת של לוי אמנם קטנה, אבל הוא רוצה לקנות רשת שכוללת לא מעט סניפי דיסקאונט הסמוכים לסניפים שלו. זו בעייתיות שהממונה דיוויד גילה צריך לבחון בכובד ראש, בלי פופוליזם ובלי שליפות.
נעמה סיקולר
יוזמה להפרדת האשראי
פלוג - מחמיצה את העיקר
קרנית פלוג צילום: עמית שאבי בין היוזמות הישנות ששר האוצר המיועד משה כחלון מקדם כעת מחדש נמצאת גם התוכנית להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בבנק ישראל, תחת קרנית פלוג וגם קודם לכן, מתנגדים לעניין בעקביות, בטענה שמבחינת חברות האשראי עלות הכסף תגדל, והן לא יהיו תחרותיות מול הבנקים. מכיוון שכל המטרה היא הגברת התחרות הרי שבלי תחרות לא השגנו כלום, והציבור לא ירוויח. אלא שזו התבוננות צרה מאוד על העניין, שמחמיצה את כל המבנה הפיננסי הישראלי ותחלואיו. לאחרונה, כשהחברות הפרטיות שמחלקות הלוואות באינטרנט יצרו איום מוחשי על הבנקים, אמר אחד הבכירים בתחום ש"מקסימום הבנקים ישלחו את חברות כרטיסי האשראי לחסל את ההלוואות באינטרנט" — והזכיר את ההשפעה הכוחנית, הקשר המעוות ויחסי הניצול הלא בריאים שבין החברות השונות. כשזה המצב, הציבור מפסיד. כשהענף יטופל, הציבור, גם אם לא בטווח הקצר, בהכרח ירוויח.
אתי אפללו
פייסבוק משקיעה בחינוך
צוקרברג - מחזק את החזקים
מארק צוקרברג צילום: בלומברג 21 אלף דולר עולה שנת לימודים ב־AltSchool, בית ספר יסודי וחטיבת ביניים מוכווני הייטק בסן פרנסיסקו, שבהם התלמידים לומדים בקבוצות דמויות סטארט־אפים. אם לא די בהשקעה שממנה נהנים ממילא התלמידים האלה, השבוע התברר כי מארק צוקרברג הוביל גיוס הון של 100 מיליון דולר לבית הספר. כשחושבים על זה, עסקית מדובר בהחלטה הגיונית: להשקיע בחממת הגידול שתאפשר לו להצמיח מהנדסים מגיל צעיר מאוד, ולהשאיר את ילדי עמק הסיליקון בסביבה, כדור הבא של כלוב הזהב. חברתית, זו תזכורת לכך שהסללה יש גם בשכבות החזקות. ומוסרית, מוסרית זו הזדמנות לראות איך מפנים גב לחברה, מעמיקים פערים ומגדלים את שכבת המלוכה החדשה.
דור צח
יו"ר מפתיע לוועדת המדע
מקלב - ההיגיון מת
ח"כ אורי מקלב צילום: עמית שאבי עם תפירתם של ההסכמים הקואליציוניים התברר בהדרגה שהלכנו לבחירות כדי לתקן את העוולות שנגרמו לחרדים בממשלה הקודמת, ושזו תכליתה המרכזית של הממשלה הנרקמת. תקציבים, גיור, שוויון בנטל — הכל נמחק במכירת החיסול של הישגי השנתיים האחרונות. אבל אם כבר חוזרים אחורה, למה רק שנתיים. למה לא לחזור לבריאת העולם, ולמנות את ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שיתנגד גם משם לממצאים המדעיים הנוגעים לאבולוציה ולקונספט הטכנולוגי המהפכני של לימודי ליבה. העיקר שהחרדים מרוצים, ושראש הממשלה שומר על עקביות: אחרי פסילת מינויה של אורלי לוי־אבקסיס המתאימה בעליל לתפקיד ראש ועדת העבודה והרווחה, בא המינוי של מקלב כדי להוכיח שגם בהתפרקותו של בנימין נתניהו מהיגיון יש שיטה וסדר.
משה גורלי
נסיכה חדשה בבריטניה
שרלוט - זריקת מרץ
הנסיכה שרלוט אליזבת דיאנה צילום: אי פי איי יומיים אחרי שנולדה הנסיכה הבריטית החדשה, שרלוט אליזבת דיאנה כבר ייצרה הכנסות של כ־80 מיליון ליש"ט, ממכירת ספלים, צלחות וחולצות מיוחדות לרגל האירוע. לשם השוואה, אחיה הבכור ג'ורג' הוביל למכירות של 247 מיליון ליש"ט בכל שנת חייו הראשונה. אנליסטים מעריכים כי עוד לפני שתגיע לגיל עשר ההכנסות ממרצ'נדייז הקשור בשרלוט הקטנה יהיו גבוהות ממיליארד ליש"ט, ומסבירים כי בהיותה נסיכה ראשונה שנולדה בממלכה זה 25 שנה היא תייצר באזז גדול יותר, בעיקר בזירת האופנה. אפשר לעקם את האף, אבל כדאי להסתכל על התמונה הרחבה: מסחור של תינוקת רכה מעורר אי־נוחות גדולה, אבל במשק הבריטי המקרטע בין סימנים חיוביים לשכר נשחק ועוני מעמיק, כל דבר שקצת ממריץ את הכלכלה יכול להיחשב כברכה.
תמר טוניק
