הסנדלר הולך יחף: משרד ראש הממשלה לא מפרט בתוכניות העבודה שלו
המבקר קובע כי בתוכניות העבודה לא הופיעו משימות חשובות, כמו הסיוע לצעירים בסיכון, ליווי ישום מסקנות ועדת טרכטנברג בתחום הדיור ובחינת החלופות המימוניות להקמת קו הרכבת לאילת; משרד רה"מ הוא שאחראי על הטמעת תהליכי התכנון בקרב משרדי הממשלה
משרד ראש הממשלה הוא יחידת המטה הלאומית, שאמורה לקדם פרויקטים ורפורמות לאומיים בתחומים הכלכליים והחברתיים, לתאם בין משרדי הממשלה ולמעשה לסייע לראש הממשלה להוביל מהלכים רחבים. אך האם הוא יודע לתכנן את העבודה שלו כך שהיא תהיה יעילה ומועילה?
מבקר המדינה בחן חמש יחידות במשרד – שלושת אגפי המטה החברתי-כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים והמועצה הלאומית לכלכלה הפועלת באופן עצמאי – וגילה שתוכניות העבודה שלהן בין 2012 ל-2014 היו חלקיות וחסרות.
העניין מעט אירוני, משום שמשרד ראש הממשלה הוא האחראי על הטמעת תהליכי התכנון בקרב משרדי הממשלה. ב-2010 פרסם המשרד את הגרסה האחרונה של "מדריך התכנון הממשלתי" שם הוסבר שללא תכנון יעיל, הופך תהליך התקצוב לתכנון בפועל, מה שממקד את העשייה הממשלתית בתשומות ולא בתוצאות המדידות שהממשלה מבקשת להשיג. מאז 2011 אף מפרסם המשרד את ספר תוכניות העבודה הממשלתי ולכך נוסף מאמץ טכנולוגי למחשוב התהליכים באמצעות מערכת תמ”ר (תכנון ממשלתי רוחבי).
אולם מסתבר שהסנדלר הולך יחף. מבקר המדינה גילה שהמשרד כלל לא הכין תוכנית עבודה ל-2013, כשהוא מנמק זאת בבחירות ובדחיית התקציב, ואילו ב-2014 התוכנית השנתית המשרדית שכחה לפרט משימות חשובות כמו בחינת החלופות התשתיתיות ליצוא גז. מסיבה זאת התוכנית ל-2014 כוללת רק 72 משימות שנתיות, כשלגבי 66 מהן (92%) כלל לא פורט מי הגורם במשרד שאחראי לביצוען. בין 2012 ל-2014 רק הרשות לפיתוח כלכלי פירטה את שלבי הביצוע של התוכניות שלה.
המטה החברתי-כלכלי הוא היחידה המרכזית של המשרד לקידום פרויקטים לאומיים ולשיפור עבודת הממשלה. המבקר גילה שבין 2012 ל-2014, אף אחד משלושת אגפי מטה – אגף כלכלה ותשתיות, אגף פנים, תכנון ופיתוח ואגף לממשל וחברה – לא הכין תוכנית עבודה שנתית. האגפים הסתפקו בכך שחלק ממשימותיהם נכלל בתוכנית של המשרד כולו. אלא שב-2014 למשל, מתוך 33 המשימות של אגף כלכלה ותשתיות, רק אחת הוזכרה בתוכנית המשרדית כך שלמעשה לא היה כל מעקב אחרי משימות האגף.
כתוצאה מכך, לא מעט משימות חשובות נעדרו בתוכניות העבודה. המבקר מונה ביניהן את תוכנית הסיוע לצעירים בסיכון, ליווי ישומן של מסקנות ועדת טרכטנברג בתחום הדיור, בחינת החלופות המימוניות להקמת קו הרכבת לאילת, הקמת הפקולטה לרפואה בצפת, תוכנית הצמיחה הכלכלית לירושלים, הפעולות להשלמת הבאתם של עולי הפלשמורה וייצוג ממשלת ישראל בוועדת הממשל הציבורי והרגולציה של ארגון ה-OECD.
גם המועצה הלאומית לכלכלה לא הכינה תוכנית עבודה ל-2012 ול-2013, כאשר לגבי 2014 היא העבירה למבקר גיליון אלקטרוני שלדעת המבקר היה חסר. המועצה גם לא הכינה תוכנית רב שנתית כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, וראש המועצה יוג'ין קנדל הסביר שלא היה מודע לדרישה זאת. רק הרשות לפיתוח כלכלי הכינה תוכניות לכל השנים שנבדקו.
המבקר קובע כי על משרד ראש הממשלה, שפועל כדי לשפר את הליכי התכנון במשרדי הממשלה להקפיד בעצמו על הכנת התוכניות. “הכנת תוכניות שחסרים בהן מרכיבים יסודיים עלולה לפגוע ביכולת של המשרד לקדם ביעילות את השגת מטרותיו ויעדיו ואת ביצוע משימותיו", מסביר המבקר למתכנן הממשלתי הראשי מדוע רצוי לתכנן תהליכים ממשלתיים.
במשרד ראש הממשלה טוענים כי תמיד עמדו בהנחיות הנוגעות לתכנון, אך יחד עם זאת, "הערת המבקר על מידת הפירוט הנוספת של התוכניות התקבלה ויושמה במלואה עוד בשלב מסירת טיוטת הדו"ח".
במשרד הסבירו כי הוא פועל לפי תוכניות עבודה סדורות ופומביות, בהתאם לתהליך התכנון הממשלתי בכל משרדי הממשלה שהחל ב-2012 ביוזמת המשרד עצמו. כחלק מהתהליך, המשרד אף הציב סמנכ"לי תכנון בכלל משרדי הביצוע.
עוד נמסר כי "בשנה השנייה לתהליך, 2013, הוכרזו בחירות ועל מנת שלא להכתיב לשרים חדשים מדיניות ולאפשר להם להורות על סדרי עדיפויות עם כניסתם לתפקיד מבלי להציבם בפני עובדה מוגמרת הוחלט שלא יוגשו התוכניות. בשנת 2014 המהלך חזר במלוא הקיטור”.
במשרד הזכירו כי בתור גוף מטה, על משרד ראש הממשלה מוטלות לאורך השנה משימות בהיקף חריג ובהן הכרעה במחלוקות, הסרת חסמים, הנחיות רה"מ, החלטות ממשלה, סיוע למשרדים.