ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכולנו: כחלון קיבל את כל סמכויות שרשרת התכנון

ההסכם מתעלם מתוכניות הסכמי הגג ומחיר מטרה שקידמה הממשלה הקודמת, ומתאר את חמש הרגליים שאמורות להוביל לירידה במחירי הדיור:

משה כחלון צילום: אוהד צויגנברג

האצת שיווק הקרקעות והוזלתן: הדרך היא באמצעות שינוי שיטת המכרזים באופן גורף ל"מחיר למשתכן". אם עד עתה הזוכה הוא זה שהציע את המחיר הגבוה ביותר לקרקע, במתווה החדש הזוכה במכרז יהיה זה שיבטיח למכור דירה במחיר הזול ביותר למ"ר, בהינתן מחיר ידוע וקבוע מראש לקרקע. 80% מהדירות יימכרו לזוגות צעירים שזו דירתם הראשונה או לבודדים בני 35 ומעלה. למשרד הבינוי ועמידר תינתן אופציה לרכוש לטובת הדיור הציבורי 5% מהדירות שישווקו. תנאי מקדים לשיווק קרקע הוא היותה מתוכננת לבנייה, כדי להאיץ זאת קובע ההסכם כי יינתנו סמכויות תכנון לשישה גופים ממשלתיים-משרד הבינוי, עמידר, חברת ערים, חברת "דירה להשכיר", קק"ל ורשויות מקומיות.

כדי לעודד בנייה על קרקעות פרטיות מצויין בנספח להסכם כי ייווצר מנגנון שיעניק הנחות, פטורים והטבות לבעלי קרקעות שימסרו דירות מוכנות תוך חמש שנים ממועד חקיקת החוק. אחד החסמים המונעים בנייה על קרקע פרטית הוא היותה מרובת בעלי זכויות ואינטרסים. בנספח מוזכר כי יוקם צוות שיגבש המלצות לתיקוני חקיקה שיאפשרו לבעלי הקרקע לפרק במהירות את השותפות.

הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי: על פי סעיף זה יוענקו לחברת עמידר סמכויות נרחבות, בין היתר יועברו אליה נכסי רשות הפיתוח שכיום כפופה לרמ"י ומטפלת בנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור, וקרקעות שהופקעו. בנוסף, מניות המדינה בחברות השיכון העירוניות – חלמיש (תל אביב), שקמונה (חיפה), פרזות (ירושלים), וחלד (פתח תקווה) יועברו גם הם לעמידר. לעמידר תינתן גם סמכות תכנון דיור ציבורי בקרקעות חומות (מרחבים ציבוריים), וכן יתאפשר לה לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית במתחמים בהן יש דיור ציבורי.

הגדלת מלאי הדירות להשכרה: הזרוע הביצועית לצורך כך תהיה חברת "דירה להשכיר" שתוכל להקים פרויקטים של דיור להשכיר על קרקעות חומות, ויתאפשר לה לשווק קרקעות שהועברו אליה גם אם אינן מיועדות לדיור להשכרה.

זירוז פרויקטי פינוי־בינוי: תוקם רשות מרכזית לטיפול בפרויקטים להתחדשות עירונית, מטרתה המרכזית תהיה איתור מתחמים פוטנציאלים והסרת חסמים המעכבים את התקדמותם. כדי להפוך את העיריות לבעלות עניין בפרויקטים וגורם מסייע, יוטלו על היזמים היטלי השבחה מוגדלים בהתאם לשיעור הרווחיות של הפרויקט – אלה עשויים להגיע עד ל־100% מערך ההשבחה.

הורדת תשומות והבאת עובדים זרים: מחסור בידיים עובדות היא בעיה מרכזית בענף הבנייה. קבלנים טוענים כי בעקבות זאת קצב הבנייה איטי, ועלות העבודה יקרה. עד עתה מותר היה לשכור עובדים זרים רק במסלול שהתוותה המדינה בכפוף להסכמים מדיניים. בנספח להסכם הקואליציוני מוצע פתרון בדמות היתר לחברות ישראליות להתקשר עם חברות קבלניות זרות. החברה הזרה תוכל להביא את עובדיה לארץ בכפוף למכסה שתיקבע בהתאם להיקף הכספי של העבודה. מדובר במהפך במדיניות הממשלה שבעשור האחרון הקשתה מאוד על הבאת עובדים זרים. בנוסף, כדי להוזיל את מחיר חומרי הגלם מובטח בנספח מאבק בריכוזיות בענפי הבטון, מחצבות, ברזל וצמנט.

סעיף נוסף שישמח קבלנים רבים, עוסק בתקני הבנייה שלדעת כותבי הנספח הוחמרו בשנים האחרונות ומייקרים את עליות הבנייה. על פי ההסכם תוקם ועדה שמטרתה לפשט את התקנים ולהוזיל את עלויות הביצוע הכרוכות בעמידה בהם.

כדי לעמוד ביעד הגירעון, נקבע, יועלה מס הרכישה על דירות להשקעה ויצומצם הפטור על הפקדות לפנסיה של העשירון העליון. הטלת מס הרכישה נועדה בעיקר לצמצם את הביקושים לדירות, אולם גם אם הם יירדו בחצי, ומס הרכישה יהיה כ־15%, מדובר בהכנסות של כ־3 מיליארד שקל בשנה. הפטור על הפקדות לפנסיה של העשירון העליון יכול להכניס 1.2 מליארד שקל בשנה, על פי הערכות באוצר.