האם פלסטיני שנפצע בעבודה זכאי לתגמולים מביטוח לאומי?
פועל בניין מאזור חברון שהועסק כשומר באתר בנייה ללא חשמל ומים, התחשמל כשטיפס על עמוד החשמל. הביטוח הלאומי סירב לשלם תגמולים. מה קבע בית הדין לעבודה?
13:4620.04.15
פלסטיני כבן 19, תושב כפר צוריף שבאזור חברון, החל לעבוד במאי 2003 בחברת הבניה "א.י.ל סלע" כשומר מטעם "מוקד תהילה". העובד, שתפקידו היה לשמור בשעות הלילה על כלים הנדסיים באתר בנייה סמוך לבית שמש, נאלץ לבצע את עבודתו בהיעדר תנאים בסיסיים כמו מים וחשמל.
קראו עוד בכלכליסט:
- השופט אורי שוהם: "הסיוט הכי גדול של שופט - שטיוטה של פסק דין תפורסם באינטרנט"
- הפרת הבטחת נישואין, מה המשמעות?
- בג"ץ דחה עתירת המעסיקים נגד "פסק דין פלאפון"
לאחר כשבועיים של עבודה החליט העובד "לדאוג לעצמו" ועלה על עמוד חשמל בניסיון לחבר פתיל חשמל לכבל מתח גבוה. הוא התחשמל, נפל מגובה רב ונותר עם נכות קשה.
אתר בנייה (ארכיון) צילום: מיכאל קרמר תביעה לדמי פגיעה שהגיש לביטוח הלאומי נדחתה והתאונה לא הוכרה כתאונת עבודה, בין היתר מפני שמעסיקיו לא דיווחו לביטוח הלאומי על העסקתו והוא לא בוטח.
באוגוסט 2011 הכריע ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתביעה אזרחית שעסקה בשאלת האחריות הנזיקית של החברות שאצלן עבד. נקבע, כי "סלע" ו"מוקד תהילה" הן מעסיקות במשותף וכל אחת מהן אחראית לנזקו בשיעור של 20%, בעוד שלעובד אשם תורם בשיעור של 60%.
בעקבות פסק הדין, הגיש העובד לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים תביעה נגד הביטוח הלאומי. לשיטתו, לאחר שהוכר כעובד של החברות, מדובר בתאונת עבודה והוא זכאי לדמי פגיעה.
התובע טען, כי עבד כל יום החל מהשעה 15:00 ועד ל-7:00 בבוקר למחרת. הוא סיפר, כי על אף שנדרש לסייר בלילות באתר הבנייה ולשמור על כלים – שהייתה סכנה ממשית שעבריינים ינסו לגנוב – כל שהועמד לרשותו הוא פנס.
מאחר שבאתר הבנייה לא היה חשמל ובשל חששו משודדים, הוא רצה לשפר במעט את תנאי העבודה המחפירים באמצעות חיבור גוף תאורה, תנור חימום ומכשירים נוספים. ביום התאונה, שאירעה לדבריו בסביבות 16:30, נהג הדחפור שהיה ממונה עליו שכנע אותו להתחבר אל עמוד החשמל ואמר לו כי בשעות היום לא זורם בו חשמל.
לטענת התובע, יש להתחשב בנסיבות המקרה הקשות, בהיותו צעיר מחוסר השכלה וניסיון ובתנאי העבודה הקשים שסופקו לו.
לטענת הביטוח הלאומי, התאונה אירעה בסביבות השעה 14:00, מחוץ לשעות העבודה של התובע. עוד נטען, כי התאונה לא אירעה עקב העבודה וכי התובע התעקש לטפס על עמוד החשמל לאחר שהנוכחים במקום הזהירו אותו. תפקידו של העובד, הוסיף הביטוח הלאומי, היה להסתובב בין הכלים ולשמור עליהם. לפיכך הפעולה שביצע העובד מנוגדת לתפקידו.
בנוסף, הביטוח הלאומי הגיש הודעות צד ג' נגד חברת הבנייה ובעליה.
בגלל התנאים המחפירים
"יש לקבוע שענף נפגעי עבודה צריך ויכול לאפשר למי שתנאי עבודתו המחפירים במובן הפיסי ובכל מובן אחר – תנאים שהיינו מעדיפים לחשוב שכמותם אינם עוד במקומותינו – הובילו אותו לבצע מעשה רשלני, לחסות תחת כנפיו. זאת גם אם נביא בחשבון כי מדובר ברשלנות חמורה", קבעה השופטת רחל בר"ג-הירשברג.
השופטת הוסיפה, כי מצבו הרפואי של התובע חמור, ולקביעה כי לא מדובר בתאונת עבודה השלכות הרות גורל על אפשרותו להשתקם.
השופטת הירשברג הכירה בתאונה כבתאונת עבודה שמזכה את העובד בתגמולים. הודעות צד ג' שהגיש הביטוח הלאומי נדחו והוא חויב בהוצאות המשפט של התובע, החברה ובעליה בסך כולל של 12 אלף שקל.
את התובע ייצג עו"ד יואב יעקובסון. את הנתבע ייצגה עו"ד ענבל לש. ב"כ צדדי ג': עו"ד יהודה תורג'מן.
לקריאת פסק הדין המלא ניתן ללחוץ כאן.
עו"ד אלירן עטיה ממשרד עוה"ד רויטל ספיר עוסק בתאונות עבודה. הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין:www.psakdin.co.il
