דיויד גילה הפתיע ודן עם יוג'ין קנדל על עתידם של מאגרי הגז כריש ותנין

חברות הגז אולי מתבצרות בעמדתן, אבל משרדי הממשלה ממשיכים לעבוד באופן עצמאי בדרך למציאת פתרון לתחרותיות במשק האנרגיה. שורת בכירים התכנסה היום (א') לדיון ראשון בדרך לגיבוש מסגרת ממשלתית חדשה שתוגש לחברות הגז בעוד כעשרה ימים. 

 בפגישה נכחו ראש אגף התקציבים אמיר לוי, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל ומנכ"לית משרד האנרגיה אורנה הוזמן בכור, כאשר מי שהפתיע בנוכחותו הוא לא אחר מאשר הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה.

אתר קידוח לוויתן צילום: אלעד גרשגורן

כזכור, גילה הודיע לפני פסח שהוא מפסיק להשתתף בישיבות המו"מ שנערכות מול חברות הגז, כאשר לפגישה הראשונה שנערכה מולן אחרי החג הוא כבר לא הגיע. אז מה גילה עשה בחברת פקידי הממשלה שיושבים מול חברות הגז ומנסים לנהל מו"מ? בסביבתו אומרים שהפגישה שהתקיימה היום נקבעה מראש והתקיימה כצפוי, ושהוא דבק בעמדתו שלא להגיע לכל דיון שבו יקחו חלק חברות מהסקטור הפרטי. ומה לגבי דיונים בתוך הצוות הבינממשלתי? כאן ככל הנראה העסקים נמשכים כרגיל.

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שהפגישה היום ניסתה לפצח מה יעלה בגורלם של מאגרי הגז הקטנים ביום שאחרי פירוק דואופול הגז נובל אנרג'י-דלק. אחד המתווים שהמדינה בוחנת הוא שנובל אנרג'י ודלק יוותרו על אחזקותיהן במאגרי "כריש" ו"תנין" לטובת שיווק למשק הישראלי. מאגרים אלה מכילים יחד כ-70 מיליארד מ"ק של גז, כמות ששוה לכ-8 עד 9 שנות צריכה לאומית (במונחי 2014).

לפיכך, המדינה יכולה להחליט שהמאגרים יימכרו לשחקן חדש שיתחרה בקיימים. אפשרות שניה שנידונה היום היא שהמדינה תרכוש את הגז כקונה יחיד (SINGLE BUYER) דרך חברה ממשלתית, ותשווק אותו עצמאית ללקוחות ממגזרי החשמל, התעשיה והתחבורה. המכירה תתבצע במחיר עלות וללא כוונת רווח, מהלך שיצור פיקוח מחירים דה-פאקטו מבלי להתערב ישירות בכמה כל לקוח במשק רוכש את הגז שלו.

מי שיכול לרכוש את הגז היא חברת הפחם הממשלתית, שפועלת תחת חברת החשמל, כאשר במדיה וכן יאסר עליה למכור גז לחברת החשמל. אפשרות אחרת, יותר נוחה אולי, היא לתת את המכירה בידי נתג"ז (נתיבי גז לישראל), שאחראית על פיתוח ותחזוקת צנרת הגז הפנים-ארצית. אפשרות שלישית שבאה בחשבון היא להעניק את הרכש לחברה מנהל הרשת, שאמורה לצאת מידי חברת החשמל ולהפוך לגוף עצמאי ביום שאחרי הרפורמה שם.