בלעדי לכלכליסט
שופטים בדימוס מצטרפים לקרנות השקעה בשוק התביעות האזרחיות
קרן שהקימו עו"ד עפר פירט ויריב שנפ מציעה מימון לתובעים נטולי משאבים להליכים יקרים. שופטים בדימוס יבדקו את העילות ויעריכו את סיכוייהן. בסוף ההליך תגבה הקרן נתח מסכום הזכייה
מיזם ייחודי בתחום המשפט: קרן השקעות חדשה תממן הליכים משפטיים עבור תובעים ותקבל בתמורה שיעור נאה מהכספים שיופקו בתביעה. בראש הקרן עומדים עו"ד עפר פירט, שותף בכיר בפירט וילנסקי מזרחי כנעני, ואל"מ (מיל') יריב שנפ. מפרטים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה שזו הקרן הראשונה בישראל שעוסקת במימון הליכים משפטיים ומאמצת מודל מוכר בחו"ל.
הקרן, ששמה ליברה, כבר גייסה עשרות מיליוני שקלים, לדברי מייסדיה. בין המשקיעים כמה שמות מוכרים במגזר העסקי, כמו צביקה בארינבוים, שמואל דונרשטיין ועו"ד יצחק חלמיש, ואחרים שמעדיפים לא להיחשף.
לפי הגדרתה, הקרן מממנת תביעות בעלות סיכויי הצלחה גבוהים, שבהן התובעים המקוריים נטולי יכולת לממן את ההליך. במקרה של זכייה, הקרן תחלוק את הרווחים עם התובעים ותקבל את השקעתה חזרה. פירט ושנפ אומרים שבמודל הזה כל הצדדים זוכים: תובעים שבעבר נאלצו לוותר על תביעתם בשל היעדר מימון יכולים מעתה לרתום לכך את הקרן ולפנות לערכאות בלי חשש מהנטל הכלכלי. במקביל, אומרים השניים, עורכי הדין ייהנו מתיקים איכותיים ולא ייאלצו להתמודד עם קשיי גבייה מהלקוח כפי שקורה לעתים: "הקרן תגרום להגשה של יותר תביעות מוצדקות, ואילו תביעות עם סיכויי הצלחה נמוכים יאובחנו מראש ולא יקבלו מימון ולכן הגשתן עשויה להימנע".
השופט בדימוס אליהו וינוגרד צילום: אלכס קולומויסקי ההחלטה אם להשקיע בתביעה מסוימת נתונה בידי ועדת ההשקעות של הקרן שתורכב ברובה משופטים בדימוס. בראשותה שיבצו פירט ושנפ את השופט בדימוס אליהו וינוגרד. יתר חברי הוועדה הם שני השופטים המחוזיים בדימוס יהודה זפט ודרורה פלפל, ולצדם פרופ' ציפורה כהן ועו"ד פירט עצמו. פירט מכהן כיו"ר הקרן ושנפ הוא המנכ"ל. השופטת בדימוס פלפל הסבירה ל"כלכליסט" מדוע הצטרפה לקרן: "מאז פרישתי אני משתדלת לעשות דברים שלא עשיתי בעבר כמו הוראה וייעוץ. לקרן יש צורך בידע ואנליזה משפטית. ההתמחות שלי היתה בתחום המסחרי־כלכלי - דיני חוזים בנקאות וכל הקשור להם - ולכן אני יכולה לתרום בהם".
השופטת בדימוס דרורה פלפל צילום: עמית שעל כדי שעילת תביעה תידון בפני ועדת ההשקעות נדרשים המעוניינים לשלם דמי פתיחת תיק של 15 אלף שקל, שנועדו, לדברי המייסדים, לשמש דמי רצינות ולסנן פניות לא רציניות. אם הקרן תדחה את הבקשה למימון, הפונה יקבל בחזרה מחצית מהסכום ששילם. "אם התביעה מוצאת חן בעינינו, מגיעים להסכמה עם התובע ועם עורך הדין שהוא בחר אשר קיבל את אישורנו", מסביר שנפ.
מהם הקריטריונים להשקעה בעילת תביעה מסוימת? לפי שנפ, ועדת ההשקעות תבחן את סיכויי ההצלחה במשפט, עלות הטיפול בתיק, סיכויי הגבייה בתיק מנצח ואיכות הליווי המשפטי. "ייצוג שלא מקובל על הקרן לא ימומן", מדגיש שנפ. לדברי עו"ד פירט, "זה רעיון פשוט שעונה על צורך בשוק של לקוחות שמתכוונים להגיש תביעה ורוצים הערכה אובייקטיבית של הסיכויים, כי אין להם עניין בתביעה שסיכוייה נמוכים יחסית. ויש להם גם צורך לדלג על הסיכון הכלכלי בניהול תביעה במקרה של הפסד. הקרן עונה על שני הצרכים כי היא בודקת בצורה האובייקטיבית ביותר את הסיכויים ואף עונה על הפן הכלכלי".
השופט בדימוס יהודה זפט צילום: יאיר שגיא
קרן "מפה לאוזן"
הקרן תממן תביעות שהיקפן 5 מיליון שקל ומעלה. "מאז הודענו שאנחנו מתחילים לעבוד, כבר היו 12 פניות. כולן מפה לאוזן, כולן מסחריות־אזרחיות. חלקן מהעולם המסחרי־קלאסי, וחלקן מעולם חדלות הפירעון, תביעות מעניינות שנבדוק לעומק", אומר פירט.
ומה יהיה הנתח של הקרן תמורת מימון התביעות? פירט ושנפ אינם מוכנים להתחייב לסכומים. הם מסבירים שאלה ייקבעו בכל תיק בהתאם לנסיבות, אך מספקים דוגמה: "נניח שיש לנו תביעה של 8 מיליון שקל. אנחנו מוכנים להשקיע בה עד סוף ההליך 10% משווייה הריאלי, כלומר 200 אלף דולר. הסיכום יהיה שעורך הדין שמטפל בתיק יקבל את הסכום הזה בשלבים מפוקחים ומבוקרים, ואם התביעה תצליח, הקרן תקבל את חלקה בזכייה בחלוקה בינה לבין התובע, למשל 20%–25%, והנתח הזה יכלול את כל ההוצאות - שכ"ט, אגרות וכו'".
