תקציב הביטחון: לא כלי ניגוח פוליטי

צעד ראשון לכך יהיה התייחסות מעמיקה למסקנות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון. הוועדה היתה אמורה לפרסם בתחילת 2015 את מסקנותיה למתווה לתקציב ובפרט בנושאי שכר, פנסיה תקציבית וכוח אדם. בעקבות הקדמת הבחירות החליטו במשרד ראש הממשלה לדחות את הפרסום. עם זאת, גורמים בממשלה טענו כי ממילא אין לוועדה זכות קיום והמלצותיה לא יביאו לרפורמה הכרחית.

הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט צילום: אלכס קולומויסקי

נוסף על כך תידרש הממשלה לקבוע אם לקדם את החלטת בנימין נתניהו בנוגע לתוספת לתקציב הביטחון או להכריע מחדש. מדובר בתוספת של 6 מיליארד שקל שמשרד הביטחון היה אמור לקבל בתקציב 2015: 1.7 מיליארד לבסיס התקציב ו־4.3 מיליארד שקל "חד־פעמי", שקיבל נתניהו ללא הסבר מקצועי, כלכלי או ביטחוני. מערכת הביטחון טוענת שגם סכום זה לא עונה על צרכיה.

אתגר אפשרי נוסף לתקציב הוא שימוש באיומי מערכת הביטחון לביטול אימונים וטיסות כדרך לקבלתו, כפי שהוביל מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל בשנת 2014.

מבצע צוק איתן התנהל לראשונה בשקיפות תקציבית ובכל זאת החל אחריו דיון ממושך בין האוצר ומערכת הביטחון, בסופו קיבלה מערכת הביטחון עוד 7 מיליארד שקל. עלינו לקוות ש־2015 תראה אחרת.