חקר ביצועים: השבוע של הפגנות עובדי כיל, צמצומים בבנק הפועלים ושעון אפל חדש

נתניהו לוחם למען העובדים

קשה להיזכר בעוד ראש ממשלה שהתערב בצורה כל כך ישירה ואקטיבית כדי למנוע פיטורי עובדים, לפחות בעשורים האחרונים. שנפגש עם ראשי הוועד, ועוד במוצאי שבת, והבטיח לעשות כל מה שהוא יכול כדי למנוע את הפיטורים. שהבין שחברה שמרוויחה המון לא יכולה לשלוח הביתה אנשים כדי להרוויח קצת יותר. שהטיל את כובד משקלו על העניין, ושלח בכירים במשרד האוצר להבהיר להנהלה שלפיטורים האלה יהיו משמעויות הנוגעות להסכמים בין המדינה לחברה. שהבהיר בדיוק מה עמדתו. מי היה מאמין שדווקא בנימין נתניהו יתגלה כלוחם כזה גדול בצד העובדים. לא כל העובדים, כמובן. רק אלה שמונהגים בידי חברי ליכוד (וממילא מפוטרים בתנאים טובים יחסית, כי אחרי הכל מדובר בכיל). שאר העובדים שמפוטרים בימים אלה? שיסתדרו. ביבי עסוק.

מיקי פלד

בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

צמצומים בהפועלים הציבור לא רועש

בדצמבר 2002 בנק הפועלים הודיע על פיטורי 900 עובדים, והארץ רעשה. השבוע אותו בנק הודיע כי הוא מתכוון להוציא לפרישה מוקדמת כ־800 עובדים, והארץ שתקה. אחר כך הבנק פרסם דו"ח שנתי, שגילה כי ב־2014 הוא קיצץ 528 משרות, וגם רשם רווח נקי של 2.74 מיליארד שקל. אז קראו לזה פיטורים, והם היו אמורים להיות מיידיים, ועם פיצויים נדיבים. היום קוראים לזה פרישה מוקדמת, היא תתפרס על פני שנתיים, והפיצויים עוד לא ידועים. אז ההסתדרות יצאה למלחמת חורמה, היום המהלך זוכה לברכתה. אז הצעד נכשל בסופו של דבר, הפעם הוא כנראה יצליח. אז המאצ'טה לא הוכיחה את עצמה, עכשיו הליטוף אמור לעבוד. המהות, בכל מקרה, לא השתנתה.

גולן פרידנפלד

שעון אפל החדש - פטישיזם ישן

כמו כולם, גם אתר באזפיד סיקר השבוע את החשיפה של אפל ווטש והמקבוק החדש, והדיווח שלו התמקד ב"23 רגעים שבהם האירוע של אפל נהפך לפורנוגרפי". ואכן, האירוע היה רווי סרטים אחוזי ההתרגשות על האלומיניום ופלדת האל־חלד בשעון, צילומים חושניים של עיצוב המקלדת במק, שחור־לבן מוקפד בסגנון "50 גוונים של אפור" - הכל הזכיר תכנים שאפל דווקא מקפידה לצנזר בחנות האפליקציות שלה. מתברר שגם תחת טים קוק והנטייה הכללית לאפרוריות, מה שהופך את אפל לאפל הוא עדיין היחס הפטישיסטי למכשירים. מה זה אומר על הצרכנים זו כבר שאלה אחרת.

דור צח

שעון אפל

סלינגר ככה לא נלחמים

המפקחת על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר הוציאה השבוע נייר עמדה. כן, עוד נייר עמדה. במלחמה של סלינגר על האינטרסים של הציבור, ניירות עמדה הם נשק מרכזי. אפשר להעריך אותה על החריצות, יש כאלה שמציינים לשבח את היצירתיות. אבל ניירות העמדה האלה לא מצביעים על חוזק אלא דווקא על חולשה של סלינגר: היא לא מצליחה לחולל רפורמות באמת ממוסדות, להעביר בכנסת תיקונים הנדרשים כדי לגבות את האג'נדה שלה. הלוביסטים של חברות הביטוח, ושל סוכני הביטוח, וחיים כץ - כולם שמים לה מקלות בגלגלים. אז היא יורדת מהעגלה ומפרסמת נייר עמדה, שבו היא מסבירה מה ראוי ומה לא ראוי, ומצפה שהשוק יתיישר לפי הסרגל הזה שלה. היועץ המשפטי של משרד האוצר טוען שיש למסמכים האלה תוקף משפטי, אבל לא בטוח בכלל שהם יעמדו במבחן בית משפט. אין תחליף לתקינה מסודרת. ורק באמצעות מהלכים כאלה, קשים ומתישים, אפשר באמת להבטיח את האינטרס הציבורי.

שאול אמסטרדמסקי

מנכ"ל חדש לקרדיט סוויס

ענק הבנקאות השוויצרי קרדיט סוויס מינה השבוע למנכ"ל את טידג'אן תיאם, יליד חוף השנהב שיהיה האפריקאי הראשון שיוביל בנק השקעות גלובלי. תיאם יחליף את בריידי דוגאן האמריקאי, שכיהן כמנכ"ל הבנק מ־2007, צלח את המשבר וגם ספג את חצי הביקורת לאחר שנחשף כי קרדיט סוויס סייע ל־22 אלף אמריקאים להסתיר כסף בחשבונות סודיים. לתיאם, לעומת זאת, רקורד ללא רבב: הוא שימש מנכ"ל חברת הביטוח הבריטית פרודנשאל, כלכלן בכיר במקינזי ומנכ"ל חטיבת אירופה של חברת הביטוח אביבה, ונבחר לאחד ממאה מנהיגי המחר בפורום דאבוס. הוא גם פעיל למען זכויות האדם באפריקה, וזכה לעיטור אבירות של ממשלת צרפת. קרדיט סוויס הבין כנראה שכדי לשקם את המוניטין שלה אחרי הבלגן האמריקאי, ואולי לתרום לשיפור המוניטין של הבנקאות השוויצרית בכלל, היא צריכה מישהו אחר, שיש לו עוד כמה ערכים חוץ מסגידה לכסף.

תמר טוניק

טידג'אן תיאם מנכ"ל קרדיט סוויס צילום: איי אף פי

דור חמישי חלום רחוק

אחד ממושגי המפתח בתערוכת הסלולר בברצלונה היה 5G - כולם דיברו על רשתות דור חמישי עם קצב הורדת נתונים כמעט דמיוני של 5 ג'גה־בייט לשנייה. בצד השני של הים התיכון, בישראל, אף אחד לא מדבר על 5G. כאן עדיין לא השיקו רשתות דור רביעי (LTE) מלאות. חברות הסלולר אמנם הכריזו על הקמת רשתות כאלה, אבל בשל מחסור בתדרים מדובר במוצר נחות ומוגבל שימשיך להתעכב. ככה זה כשמשרד התקשורת עוסק כל הזמן בהגברת התחרות והורדת מחירים ושוכח לדאוג לתשתיות הטכנולוגיות. העולם מתקדם, אבל אומת הסטארט־אפ מפגרת, עם סמארטפונים מופלאים שאנחנו מנצלים רק חלק מוגבל מהיכולות שלהם.

אופיר דור

מאבק על ההעלאות בדיסקונט

כשלילך אשר טופילסקי נכנסה לתפקיד מנכ"לית דיסקונט, לפני כשנה, היה ברור שהתייעלות הבנק היא המשימה המרכזית על סדר היום שלה. כבר בהתחלה היא נאלצה להתמודד עם סכסוך עבודה, והגיעה להסכם מהיר עם העובדים. היא ספגה ביקורת על הסכם רך מדי, לא מייעל מספיק, אבל הסבירה שמדובר בהסכם לשנה ושהיא מחכה לראות איך ייראה ההסכם עם העובדים של לאומי. בינתיים לאומי השיגו הפחתה בהעלאות השכר השנתיות הקבועות, מ־5% ל־4%. שינוי קטן בטייס האוטומטי שחוסך לבנק הרבה כסף. השבוע הבהירה אשר טופילסקי שזה שינוי קטן מדי, ושהעלאות שנתיות של 4% הן עדיין יותר מדי מבחינתה. את הרפיון של תחילת הדרך היא החליפה בעמדה נחרצת יותר. עכשיו היא צריכה ללכת עליה בכל הכוח. בלי ההתעקשות הזאת, לא יהיה לה איך להשיג את המטרה הראויה של ייעול הבנק.

אתי אפללו

לילך אשר טופילסקי מנכ"לית בנק דיסקונט צילום: רון קדמי

התגלתה ציפור "נכחדת"

73 שנה אחרי שנראתה בפעם האחרונה, מדענים אישרו השבוע: זיהינו את ג'רדונ'ס באבלר (Chrysomma altirostre). כל השנים היה ברור לכולם שציפור השיר הזעירה הזאת נכחדה, אבל במאי 2014 נרשמה תצפית מפתיעה במיאנמר, והשבוע הגיע האישור הסופי שאכן מדובר באותה ציפור, שנראתה לאחרונה ב־1941. "גילינו שלא רק הציפור עדיין כאן, אלא גם בית הגידול שלה עדיין קיים", נמסר מהחברה להגנת הטבע של סינגפור, "ובסביבה הטבעית הזאת, בלי התערבות חיצונית ובלי מגע יד אדם, הזן יכול היה לפתח קהילות משלו". זה נכון גם לפוליטיקאים: אפשר להניח שתכונות מסוימות או טיפוסים מסוימים נכחדו, ואפשר במקום זאת לשמר או אפילו לייצר את סביבת הגידול הנדרשת להם.

אוריאל דסקל