פרשת שרון הולצמן וגבעות עולם: כך נראתה הידיעה המפוברקת
לפי החשד, חבר להקת אבטיפוס לשעבר שתל בפורומים של משקיעים קישור לידיעה מפוברקת, שמטרתה לגרום להם לרכוש יחידות השתתפות של גבעות. עורך דינו: "מציע לרשות להילחם בטייקונים הגדולים ולא בדגי רקק שטרם הוכחה אשמתם"
"שרון הולצמן פעל בדרכים מתוחכמות כדי להסוות את הפעילות שלו" - כך טען אמש סגן היועצת המשפטית של רשות ניירת ערך, עו"ד ערן שחם שביט, בבית המשפט. על פי ממצאי החקירה, הולצמן, חבר להקת אב טיפוס לשעבר, שתל בפורמים של משקיעים באתרים "ספונסר", "תפוז" ו"וואלה" לינק לידיעה מפוברקת, שעוצבה כידיעה באתר 'גלובס', לפיה ענקית האנרגיה הרוסית גזפרום הגישה הצעת רכש לשותפות חיפושי הנפט גבעות עולם.
לחיצה על הקישור הובילה לידיעה שנחזית לידיעה אמיתית באתר העיתון 'גלובס', תחת הכותרת: "רעידת אדמה: גזפרום הרוסית מציעה לרכוש את גבעות עולם". בכותרת המשנה נטען שהצעת הרכש היא "ככל הנראה עקב דו"ח חדש שקובע שעתודות הנפט בשדה מגד גדולות באופן משמעותי ממה שחשבו בהתחלה". עוד נטען כי "גבעות הזמינה ארבע מכונות קידוח חדשות שיגיעו בשבועות הקרובים", וכי לפי אנליסטים בכירים "מניית גבעות עולם תזנק באלפי אחוזים בימים הקרובים".
הידיעה השקרית שפורסמה ב-18.12.2012, כך חושדים ברשות, הניעה משקיעים לרכוש יחידות השתתפות (יה"ש) של גבעות הנסחרת בבורסה. הולצמן השקיע לטענת הרשות בטרם פרסום הידיעה הכוזבת כ-100 אלף שקלים ביה"ש גבעות. את היחידות הוא מכר לאחר הפרסום, שהחזיק באתרים כשעה וחצי בטרם הורד, ברווח של אלפי שקלים בודדים. תנועות הכספים בחשבונותיו, כך טענה הרשות בבית המשפט, מעידות על סכום נוסף של 800 אלף שקלים שהוצא מחשבונותיו בשנתיים האחרונות למטרה שעדיין לא התבררה.
הולצמן (46) נעצר ביום שני בבוקר על ידי חוקרי הרשות, ושוחרר בערב בתנאים מגבילים תוך הפקדת ערבויות. מאז התפרקה להקת אב טיפוס שבה היה חבר, פנה הולצמן לקריירה עצמאית ובין שירו המוכרים, למרבה האירוניה, שיר הפתיחה לסדרת הטלוויזיה "מסודרים". אלא שבניגוד למילות השיר "זה לא הרבה מה שאני רוצה", על פניו נראה שהולצמן דווקא רצה הרבה יותר מדי.
ברשות החלו להתחקות אחר מקורה של הידיעה המפוברקת, הגיעה בשלב מסוים למבוי סתום. הן משום שהולצמן השתמש בשמות בדויים והן משום שחלק מהפעילות התבצעה על שרתים בחו"ל ודרשה לקיים הליכים מול הרשויות שם לקבלת מידע. אלא שלבסוף התגלה שהולצמן בכל זאת הותיר בדרך מספר סימני זיהוי שלא הוסתרו על ידו, אשר הובילו לבסוף את החוקרים אליו.
"לא מדובר כאן בטייקון בעל ניסיון בשוק ההון שבצוותא עם 20 אנשים רקם מזימה זדונית שהייתה יכולה חס ושלום להפיל את הבורסה", טען בבית המשפט סנגורו, עו"ד ארי שמאי. "מדובר באדם שהגיע למצב כלכלי קשה, טעה, מעד, הודה ישר כאשר באו אליו אנשי היחידה החוקרת. 'המזימה הזדונית' – מהר מאוד עלו עליה".
מרשות ני"ע נמסר: "הרשות אינה נוהגת להגיב בנושאי חקירות ומודיעין. אנו מבקשים מציבור המשקיעים אשר נפגע מדבר פרסום הכתבה לפנות במסגרת "הקו החם' של רשות ניירות ערך אותו ניתן למצוא באתר הרשות בכתובת www.isa.gov.il".
עו"ד ארי שמאי, בא כוחו של הולצמן, מסר: "האמת תצא לאור. על פי הטענה של הרשות הרווח של הולצמן, אם היה, הסתכם באלפים בודדים. אני סבור שעצם הבאתו לבית המשפט הייתה צעד שגוי ואפשר היה לשחררו במשרדי הרשות. אני שמח שהשופט לא נענה לדרישה הדמיונית בנוגע לסכום הערבות והייתי מציע לרשות להילחם בטייקונים הגדולים ולא בדגי רקק שטרם הוכחה אשמתם".