מי לימד אותך לגדל ילדים?

לשי זילברבוש יש עיניים כחולות חודרות, שפע של כריזמה ואפס סבלנות למי שמפקפק בשירות שהוא מציע. לפני 15 שנים הוא פיתח את "צעד ראשון", שיטה שמניחה שיש שלבים קבועים להתפתחות המוטורית והחושית בינקות, ושתינוק צריך לעבור כל שלב בזמן המתאים ובאופן מלא כדי לממש את הפוטנציאל שלו. אלא שזילברבוש לא מאמין שבעידן הנוכחי הטבע יכול לעשות את שלו. לכן הורים זקוקים לייעוץ וליווי התפתחותי, וזה בדיוק מה שהסדנאות שלו מציעות לאמהות טריות תמורת 600 שקל לשישה מפגשים.

"שלושת החודשים הראשונים הם עמודי התווך של התינוק: אם הם אינם יציבים, לעולם ועד המערכת המוטורית־חושית תהיה על בסיס רעוע", מתריע זילברבוש באתר "צעד ראשון" כשהוא מתאר את הסדנאות המיועדות לבני 3-0 חודשים. "אנו רוצים להראות לכם כיצד תוכלו למנוע שיבושים ועיכובי התפתחות בעתיד", מבהיל תיאור הסדנאות המתקדמות יותר, לבני 6-3 חודשים, ומוסיף ש"לעתים הורים סבורים שתפניות התפתחותיות בדרכו של התינוק יקרו בכל מקרה או באופן טבעי, אלא שהמציאות שונה".

ה"אופן הטבעי" שזילברבוש מאמין שכבר לא מתקיים בחיים המודרניים הוא מה שעד לא מזמן נחשב התהליך האנושי הטבעי ביותר, שכל התערבות בו עלולה דווקא להזיק: למשל, תינוק ששוכב במיטה ובחלוף הזמן לומד להרים את ראשו ובהמשך להתהפך. ובכן, לא עוד. אלא אם אתן מוכנות להעמיד את ילדכן בסכנה של עיכוב התפתחותי של ממש.

במהלך הראיון זילברבוש שואל מה עמדתנו כלפי יועצות. כשאחת מאיתנו עונה שהעצה הכי טובה שהיא קיבלה היתה מחברה, שאמרה לה שהיא יודעת להיות אמא ושעליה להקשיב לעצמה ולבנה הוא מזדעק: "לא, זו טעות!".

שי זילברבוש, "צעד ראשון": "נשים היום יולדות 15 שנים מהפעם האחרונה שהן עשו בייביסיטר, והן לא יודעות מה לעשות עם התינוק שלהן" צילום: תומי הרפז

להיות אמא זה לא אינסטינקט?

"הטיפול בתינוק לא בא מאינסטינקט, הוא בא מידע. אם היינו מציעים את שיטת צעד ראשון לאמא ביערות ונצואלה, היא היתה צוחקת עלינו כי זה מה שהיא עושה באופן טבעי. אבל אנחנו חיים בעידן מודרני, שבו הורות כבר לא יכולה להיות שייכת לעולם הטבעי כמו פעם. היום רוב הנשים יולדות במרחק של 15 שנים מהפעם האחרונה שהן עשו בייביסיטר, ופתאום נותנים להן ליד את התינוק הזה והן לא יודעות מה לעשות איתו. מצפים מאמהות שהאינסטינקטים יבואו באופן טבעי, אבל מניסיון - רוב הנשים לא שם. למה לגיטימי ללכת לקורס הכנה ללידה אבל לא לקורס שמתייחס להורות עצמה? למה הורות צריכה להיות אינסטינקט טבעי ולידה לא?".

אאוטסורסינג לאינסטינקטים ותרגום וידיאו סימולטני לכל בכי

הניתוק שעושה זילברבוש בין אמהות לאינסטינקט עובד, לפחות מבחינה מסחרית. הסדנאות שלו מלאות, וב־12 השנים האחרונות זילברבוש גם מכשיר מדריכים בשיטה שלו ב"מכללת צעד ראשון". הוא פתח מרכז בציריך, שוויץ, שממנו מגיעים סיפורים מעוררי השראה על הצלחות בקרב ילדים עם קשיי התפתחות, והוא עומד לפתוח מרכז נוסף במילאנו, איטליה.

אבל זילברבוש הוא רק דוגמה אחת לתעשייה משגשגת של יועצים להורים טריים, שהתפשטה בעשור האחרון לכל שלב בגידול התינוקות: יועצות הנקה, יועצות שינה, גזים, מנשאים, רחצה, גמילה מחיתולים ועוד ועוד, כיד הדמיון (ראו מסגרת). אין כמעט פרט בחיי היומיום של גידול ילדים שלא הפך לתחום ייעוץ רווחי. הורים עושים אאוטסורסינג לאינסטינקט הכי בסיסי שלהם, חדלים לסמוך על עצמם ומשלמים ליועצים חיצוניים שיעזרו להם על כל צעד ושעל, תרתי משמע.

חן טיסון, למשל, מלמדת הורים שבאים אליה את שפת התינוקות בשיטת דנסטן. לא מדובר בהבנת שפה במובנה המילולי המוכר, אלא בשיטה שפיתחה פרסיליה דנסטן האוסטרלית לזיהוי מה שמציק לתינוק לפי הבכי שלו. אם בעבר אמא היתה מנסה חיבוק, בקבוק או החלפת חיתול עד לזיהוי המצוקה, טיסון מזהירה שמדובר בחוסר אחריות של ממש. "אני לא יודעת איך אפשר לשרוד את החודשים הראשונים עם תינוק בלי לדעת את שפת התינוקות", היא אומרת, "לדעתי זה חוסר אחריות של הורים לא להיחשף לשיטה".

הורים לא יודעים לזהות בעצמם מה מציק לתינוק?

"לשיטה שאני מלמדת יש 100% הצלחה. ברגע שאמא מקשיבה לתינוק היא יודעת איזה צורך למלא, בניגוד לאמהות שנותנות ציצי על כל בכי, מה שבמקרים מסוימים עלול להחמיר את הבעיה".

בעבר טיסון היתה מדריכה הורים בסדנאות אולם כיום אפשר לקנות את הסדנה המצולמת שלה באינטרנט תמורת 390 שקל, כך שההורים אפילו לא נדרשים לצאת מהבית. במקרים שבהם הפענוח לא עובד הם יכולים לשלוח לטיסון באימייל או בוואטסאפ סרטונים של התינוק בוכה, כדי שתפענח בעבורם.

אנחנו לא חיים בעולם טבעי ובמקום לגדל ילדים מפתחים אותם

ההסברים לנהייה אחר סיוע חיצוני מגוונים, ורובם קשורים בדרך זו או אחרת למאפיינים המיוחדים של העולם המודרני. אחד הבולטים שבהם מצביע על כך שאנחנו חיים בעולם מבודד ומנוכר, רחוק מ"הכפר" התומך שפעם גידלו בו ילדים יחד, ורחוק גם מהמשפחה המורחבת שבה סבתות ואחיות בוגרות הדריכו את האם הצעירה והמבולבלת בצעדיה הראשונים. נשים כיום לרוב אינן נמצאות בקרבת תינוקות עד לרגע שבו הן יולדות, ולכן כל בכי קטן מערער את שלוותן. מעבר לכך, אנחנו מוצפים במידע רב כל כך עד שנוצרת אשליה שקיים נכון ולא נכון בכל פעולה שאנו עושים עם ילדינו, וכפועל יוצא מתעוררת חרדה שכל "טעות" תותיר בילד צלקות לנצח. השאיפה לילד מושלם והחרדה מפני כל סטייה מהנורמה שתותיר את הילד בפיגור אחר מתחריו בני החצי שנה מובילות לכך שהפסקנו פשוט לגדל והתחלנו "לפתח" ילדים.

זילברבוש מנגן במיומנות בדיוק על הנקודות האלה. למשל כשהוא מדבר על הפעולה הבסיסית כל כך של זחילה: "ילד שהולך בלי שזחל קודם לא מתפתח נכון מבחינה יציבתית ותנועתית, וזה משליך בשלב מאוחר יותר בחיים על כאבים ובעיות גופניות", הוא מסביר. "למה יש כל כך הרבה בעיות גב תחתון? כי תינוקות וילדים לא מממשים את היכולות שלהם בגיל צעיר".

הוא מדגיש שהוא מציין עובדות ולא מעביר ביקורת, אבל האימפקט של דבריו ברור. "חד משמעית, היום יש הרבה יותר ילדים עם קושי בקשב וריכוז והפרעות תקשורת כי עד גיל שלושה חודשים המערכת שלהם היתה עסוקה בהישרדות ובלהיות במקום לא נוח, ובעיית קשב וריכוז מקורה באי־שקט של מערכת העצבים", אומר זילברבוש. "כשאמא יותר מיומנת, מנוסה, בטוחה ומסופקת, היא יכולה לגדל תינוק עם פחות פחד וחרדה ועם תחושת סיפוק יותר גבוהה".

כשאתה אומר את זה להורים אתה מפיל עליהם המון עומס.

"אז אל תביאו ילדים לעולם. להביא ילדים זה לא לגדל כלב או חתול. הורות זה דבר מאוד אחראי. לכן סדנאות ליווי התפתחותי הן לא פריבילגיה. משרד הבריאות צריך לתת סדנה כזו פעם בשבוע לכל אמא במדינת ישראל. חוק".

פרופ' דורית ארם, ראש המסלול לייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, מסכימה איתו. "להיות הורים זה התפקיד הכי מרכזי בחיינו, והדרכת הורים צריכה להיות מוצר שלא קונים אלא כזה שמקבלים".

אי אפשר לתת לטבע לעשות את שלו?

"הורים צריכים לקבל הדרכה. הם היום יותר בודדים, מקבלים פחות תמיכה ומוצפים בהמון מידע. התייעצות היא לא דבר רע. אם הורים היו מקבלים הדרכה הורית מסודרת הם לא היו צריכים יועץ ספציפי לכל בעיה".

פרופ' דורית ארם. "התייעצות היא לא דבר רע"

לא עושים שום דבר בעצמנו אז למה שנגדל תינוק לבד?

אחת הבעיות המציקות ביותר להורים לתינוקות היא בעיית השינה, או היעדר השינה, שלהם בלילות. לכן לא מפתיע שייעוץ השינה הוא התחום הפופולרי ביותר בענף הליווי והייעוץ להורים. אלא שהוא גם מחדד את סימני השאלה שהתעשייה הזאת מציבה. מדוע דורות קודמים הצליחו להסתדר עם ילדיהם בלילה בלי יועצות שינה, ופתאום כל הורה שמספר שהתינוק לא נתן לו לישון בלילה מקבל מיד המלצות ומספרי טלפון של "היועצת שהצילה אותנו"?

השאלה מתחדדת עוד כשמתברר שכמעט כל השיטות שמשמשות את יועצות השינה ("שיטת חמש הדקות", "שיטת הרם־הורד" ועוד) נמצאות בשימוש כבר עשרות שנים ואפשר למצוא עליהן חומר רב ליישום עצמי באינספור ספרי גידול ילדים, וכמובן באינטרנט. הורים דנים בשיטות בפורומים ובקבוצות פייסבוק ומחלקים זה לזה טיפים - ובכל זאת שיעור ניכר מהם אינם סומכים על עצמם ומרגישים שעליהם לשלם מאות ואלפי שקלים לאדם זר כדי שייפגש איתם, ידריך, ובעיקר יתקשר בבוקר לשאול איך היה, ינחם ויחזיק את היד. בדיוק כמו מאמן הכושר האישי שעומד ליד ההליכון ומדרבן לעוד כמה דקות ריצה, או הקואוצ'ר שמייעץ איך לדבר עם הבוס.

"בייעוץ שינה הרבה פעמים מדובר בהורים מבולבלים, שמקבלים המון עצות שונות מאנשים שונים וזה רק יוצר אצלם יותר תסכול. ומעבר לזה, הם פשוט עייפים ורוצים לישון", מודה טיסון, שפרט ללימוד שפת התינוקות היא גם יועצת שינה. ההורים שמגיעים אליה מוצפים, מותשים ומחפשים פתרונות מהירים. "בסופו של דבר המטרה של היועצת היא להחזיר את האמא לאינטואיציות שלה", היא אומרת. תמורת השירות הזה היא גובה מ־450 שקל לפגישת ייעוץ בודדת ועד לתהליך ייעוץ ארוך טווח שבו היא מלווה את המשפחה על בסיס יומיומי "עד להגעה ליעד" תמורת 900–1,500 שקל.

יועצות אחרות מספקות שירות שהוא כמעט בגדר פינוק ואפילו לא מתיימר להיות חיוני. משהו שהוא יותר כמו חברה שתחזיק את היד ותשכך את הפחדים, תמורת תשלום כמובן. קרן מור היא דולה שבשנים האחרונות מותחת את השירות שלה אל מחוץ לחדר הלידה, לחודשים הראשונים בחיי ההורים הצעירים. "הרבה רוצים עזרה בהנקה הראשונה, בהלבשה הראשונה, באמבטיה, בטיפול בגדם הטבור, בהרגעה של התינוק או בשיטות עיטוף", היא מספרת בטון דיבור נינוח וחייכני. "בכל פעם אני נתקלת בדברים חדשים שלי נראים לפעמים בנאליים אבל מאוד משפיעים על הורים טריים. יש גם הורים שרוצים שאבוא לשעתיים בשבוע כדי שהם יצברו ביטחון". שעתיים כאלה עולות להורים הצעירים 400 שקל.

הם מתייעצים יותר מבעבר?

"ממש, ועל המון דברים. לדעתי זו המודעות שהציפה הרבה שאלות, והעובדה שיש כל כך הרבה אופציות. כשנולדה הגדולה שלי, שהיום בת עשר, זה היה 'תתמודדי, תשאלי, תלמדי את הילד ותסתדרי'. מאז דברים התפתחו. אני חושבת שאנשים התרגלו לקבל שירות, וכמו שיש איש מקצוע שיתקן את המזגן והמקרר, יש איש מקצוע שיעזור להם עם התינוק".

שירות כזה בדיוק מציעה איריס בר־סבר. לפני 20 שנה היא מצאה את עצמה יושבת במשרד, בעבודה חדשה, ומתקשרת לאמא שלה בדמעות "שתציל את הילד מהמטפלת המזעזעת שלקחתי. אני לא אשכח את חוסר האונים. וזו לא היתה מטפלת שעשתה משהו מיוחד, היא פשוט היתה חסרת רגישות". חצי שנה מאוחר יותר בר־סבר התפטרה והקימה את מטפלא, שירות סינון והשמת מטפלות לאמהות קרייריסטיות כמוה, שעובדות הרבה שעות מחוץ לבית ורוצות ללכת לעבודה בלב שקט. "אלה הילדים שלנו, זה נורא להשאיר אותם עם האדם הלא נכון", היא אומרת.

בר־סבר ושותפותיה פוגשות ומכירות לעומק כל מטפלת. הן בודקות את ההמלצות שלה ובודקות שיש התאמה למשפחה המיועדת. הן לא מבקשת תעודת יושר מפני שזה לא חוקי, והפסיקו בדיקות גרפולוגיות שלא הוכיחו את עצמן. עם זאת, כל מטפלת עוברת קורס מקיף שכולל עזרה ראשונה, התפתחות תינוקות, תזונה, תנועה, בעיות שינה ועוד. שירות ההשמה שלהן כרוך בתשלום חד־פעמי בגובה 60% מהמשכורת החודשית של המטפלת, פלוס מע"מ.

זה לא פינוק?

"לא, זה לא פינוק. ידע זה כוח, וכשאמהות נכנסות בלי ידע לגידול תינוק, השירות הזה מאפשר להן נחיתה רכה יותר. אני כאמא צעירה הייתי בשוק".

אינסטינקט אמהי זה מיושן אז אין כל רע ביועצת פלוצים "אילת מטוטלת" היא יועצת לבעיות גזים של תינוקות. אליה מגיעות אמהות המיואשות מהבכי הבלתי פוסק של תינוקן, שהרופא מבטיח שיחלוף מעצמו "בערך בגיל ארבעה חודשים". שמה האמיתי הוא אילת שלו, והיא מדגימה עליי את השיטה שלה. היא מושיבה אותי על הספה בביתה בבית יצחק ומראה לי כיצד היא מאבחנת מאילו מזונות כדאי להימנע. בין אצבעות יד ימין היא אוחזת שרשרת מוכספת שבקצה שלה אבן קריסטל שקופה, ובעודה מקריאה רשימה ארוכה ומפורטת של מזונות, המטוטלת מסתובבת עם ונגד כיוון השעון וקובעת אם המזון טוב או רע לבטני. לו היתה עושה אותו דבר לאם מניקה של תינוק שסובל מגזים, המטוטלת היתה מצביעה על המזונות שעליה להפסיק לאכול כדי שתינוקה יפסיק לסבול. השירות עולה 500 שקל, כולל ליווי לחצי שנה.

"אילת מטוטלת", יועצת גזים: "למי שטוען שזה רוחני מדי אני עונה שאני מתעסקת בפלוצים של תינוקות, וזה הדבר הכי ארצי שיש" צילום: תומי הרפז

אם פניי הסגירו חוסר אמון בכוחה של מטוטלת לפטור תינוק מכאבי גזים, שלו קיבלה זאת בשלוות נפש. זו כנראה לא הפעם הראשונה שמישהו חושב שהשיטה שלה הזויה. אבל אחרי שטיפלה ב־3,300 תינוקות ב־17 השנים האחרונות ולטענתה ב־98% הצלחה, היא לא צריכה להוכיח דבר לאיש. "יש הורים שמגיעים סקפטיים, בעיקר כשהם מבינים שאני עושה את האבחון באמצעות מטוטלת", אומרת שלו. "למי שטוען שזה רוחני מדי אני עונה שאני מתעסקת בפלוצים של תינוקות, וזה הדבר הכי ארצי שיש. לכל מטפל יש את הכלי שלו. לאחד יש מחשב, לאחד מטוטלת, אבל היא רק הכלי, והמהות היא התוצאה - תינוק שלא סובל".

אורית סופר מציעה לאמהות טריות ייעוץ מסוג אחר: עזרה בבחירה בין סוגי המנשאים הרבים שמציפים את השוק - קדמי, אחורי, צדי, בסגנון אפריקאי, בערסול או בישיבה, עם הפנים אל ההורה או אל העולם. ב־2007 היא הקימה את "המנשא הנכון" - אתר וצוות של 15 יועצות, שפרוסות מבאר שבע ועד רמת הגולן. השירות אינטימי ונינוח: האם והתינוק מוזמנים לבית היועצת או שהיא מגיעה אליהם, לשעה־שעתיים של מדידת מנשאים והתנסות. ייעוץ בבית היועצת עולה 120 שקל, ואם הוא מסתיים ברכישת מנשא הוא לא כרוך בתשלום. ייעוץ בבית האם עולה 160 שקל אם היא קונה מנשא ו־200 שקל אם לא.

אמהות לא יכולות לבחור לבד מנשא?

"יש אמהות שרואות באינטרנט ומצליחות לבד, אנחנו פה למי שלא מצליחה לבד. כשאני ילדתי ב־2006 הילד בכה, כאב לי הגב, סבלתי ולא הבנתי למה הילד לא ישן בשקט כמו בתמונה באינטרנט. הייתי צריכה שיגידו לי שהוא בוכה כי המנשא לא מהודק מספיק".

טליה פופקו, אם לשלושה, בני חמש, שלוש וכמעט שנתיים, היא לקוחה חוזרת של אחת היועצות של סופר. לדבריה, כשהבכור שלה בתחיל לצרוח בגלל גזים המנשא שמצאה בעזרת היועצת שינה את חייהם. "זה היה מדהים, המנשא ממש הציל אותנו".

ולא היית מסתדרת לבד?

"לא היה לי בתודעה שמנשא יכול להקל על גזים בגלל המנח, ולא הייתי מגיעה לבד לכל הסוגים. זה סוג של ליווי שאמהות זקוקות לו ויכול רק לעזור".

אורית סופר, יועצת מנשאים: "יש אמהות שרואות מנשאים באינטרנט ומצליחות לבד, אנחנו פה למי שלא" צילום: מיקי נועם אלון

אלא שהליווי והייעוץ הצמוד הופך במהירות להרגל נוח, ונמתח אל תוך הילדות. למשל, כשמגיע שלב הגמילה מחיתולים. "מה שבעייתי היום הוא שנוטים לגמול מאוחר מדי, אחרי גיל שנתיים, בגלל הנוחות של החיתולים החד־פעמיים", מסבירה דפנה תייר, מדריכת הורים ויועצת לגמילה מחיתולים.

אלפי שנים הורים גומלים ילדים לבד, ועכשיו הם לא יכולים יותר?

"אם תלכי 40 שנה אחורה ותשאלי את הסבתות, הן יגידו שהן גמלו בגיל שנה־שנה וחצי בגלל ה'תענוג' של כיבוס חיתולי בד. לו מחר היינו קמים לעולם ללא חיתולים חד־פעמיים, כל תיאוריות המומחים שצריך לחכות שהילד יהיה בשל היו נזרקות הצדה וצ'יק צ'ק ההורים היו גומלים. אף אחד לא היה מוכן לסבול את זה עד גיל שלוש. עם החיתולים החד־פעמיים יצרנו פתרון שהוא בעיה, וזה בא על חשבון הילד. למה הוא צריך לחיות יום אחד מיותר בתוך ההפרשות שלו?".

לדברי תייר, בעלת תארים בייעוץ חינוכי והתפתחות הילד, עניין הגמילה מציף בעיה נוספת: חוסר סמכות הורית. "פעם סמכות הורית היתה מובנית לתוך ההורות", היא אומרת, "אבל היום ההורים מאוד מבולבלים מבחינת מה שהם אמורים לתת לילד: חופש? גבולות? לחנך? לדרוש?". לה אין ספק שההורים צריכים להוביל את הילד, לא להיות מובלים, ועל זה גם כתבה את הספר "הורות מובילה". הקושי בגמילה שנגזר מהיעדר הסמכות זכה לספר משלו, "היענות לצרכים" שמו. "כל המומחים שמדברים על סמכות הורית הוציאו את הגמילה מחוץ לגדר. בכל תחום מצפים מהורים להיות סמכותיים חוץ מאשר בגמילה, כאילו שם יש חוקי משחק אחרים". לדבריה, מי שיקרא ויישם את הספר שלה יצליח לגמול את ילדיו בהצלחה. מי שייתקל בקשיים יכול לבוא אליה לסדנה שעולה 180 שקל, או לייעוץ אישי פלוס ליווי טלפוני וכל מה שצריך ב־900 שקל.

מיכל וימר, מפענחת ציורים: "ציור זה כמו מפת אוצר של הילד. הוא יכול לתת להורים מידע ולעזור להם להיות הורים טובים יותר" צילום: תומי הרפז

הבדידות היא קשה והדרך לילד מושלם ארוכה

טליה פופקו רחוקה מלהיות אמא קלולסית, ובכל זאת, "אני הולכת לכל הדברים", היא צוחקת על עצמה. היא עצמה יועצת חינוכית ותרפיסטית בעזרת בעלי חיים. הבכור בשלושת ילדיה היה תינוק "מאתגר ולא מרוצה", מה שגרם לה להיעזר, טרוטת עיניים ומרוטת עצבים, ביועצת מנשאים. אחרי שהשני נולד היא למדה ייעוץ שינה, ואף שהניקה בהצלחה ובהנאה את הבכור, עם השני היו קשיים אז היא נעזרה גם ביועצת הנקה. לקראת הלידה שלו היא גם למדה HypnoBirthing, טכניקה שמכינה נשים ללידה טבעית באמצעות היפנוזה עצמית. "הלידה הראשונה היתה מאוד טראומטית והשנייה היתה חוויה", היא מספרת בהתרגשות.

לא היית יכולה ללדת טבעי בעצמך? היית זקוקה לקורס?

"כן, לימדו אותי לנשום נכון, להאמין בעצמי, לעשות תיקון ולהתמודד עם פחד הלידה".

עם הבכור הלכה לסדנאות התפתחות וחיפשה את קרבתן של אחיות לחוויה. בכלל, הצורך החברתי עולה בשיחות עם רבות מהאמהות, ומאיר פן נוסף של התחום. "הרגשנו שאנחנו חייבות אחת את השנייה, וכל יום התנחלנו בבית אחר ושרדנו את היום", היא משחזרת בחיוך. "סדנאות ההתפתחות נחמדות, אבל לא משהו מפיל. אבל הרגשתי שאני עושה איתו משהו, מקדמת אותו. זה נתן לי שקט וגם פגשתי אמהות אחרות".

גם זילברבוש מודה שאחת הסיבות שאמהות מגיעות ל"צעד ראשון" היא שיעמום והרצון להיות עם אמהות אחרות. "אמא אחרי לידה מחפשת מה לעשות", הוא אומר. "היא בחופשת לידה, בעלה יוצא לעבודה, החברות עובדות, משעמם לה, והיא גם מחפשת לחלוק עם מישהו את חוויות ההורות. לכן מפגשים כאלה נותנים מענה לצורך חברתי אמיתי להיות יחד".

ויש גם זרם תת־קרקעי, חמקמק אבל סוער, שגורם לאמהות להפריט ליועצים כל פעולה הורית: הן הישגיות, אולי אפילו תחרותיות, והן רוצות להיות אמהות מושלמות לילדים מושלמים, ולכן הן עובדות בלנרמל את התינוקות שלהן ולהפוך אותם למופת. "יש אשליה שיש נכון ולא נכון, ושיש דבר כזה מושלם. שאם אביא יועצת שינה, אקנה את המזרון הכי נושם, את הבייביסנס והמוניטור הכי מפותחים, אם רק ארכוש את כל הציוד האיכותי ביותר לדעת המומחים הטובים ביותר, הילד שלי לא ימות חלילה מוות בעריסה, וזו אשליה", מסבירה ד"ר דנה שי, מנהלת היחידה המחקרית במכון לקשר הורה־תינוק ע"ש זיאמה ארקין בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי. "המציאות היא שאין לנו שליטה מוחלטת על המצב, ורואים את זה כבר בהיריון: בכל רגע נתון משהו יכול להשתבש, והכל יכול להיות בסדר אף שהבדיקות מראות שלא".

ד"ר דנה שי. "אל דאגה. הוא לא יבקש מוצץ בגיל 18" צילום: עמית שעל

ואם הילד לא מתהפך בול בזמן?

"זו חרדה כפולה. זה אומר שאני לא אמא מספיק טובה, ושהילד שלי לא מספיק טוב. ההנחה היא שיש איזשהו רצפט ושאם תעשי נכון הוא יהיה בסדר".

מול הנטייה להעניק לילד את הטיפול האולטימטיבי שיעניק לו לכאורה את מסלול ההמראה המושלם לחיים, שי מציעה לאמץ את ההנחה שהחיים לא מושלמים, שהורים טועים ושזה אפילו בסדר. "צריך להפריד בין האחריות של ההורה לרווחה הפיזית והנפשית של הילד לבין אשמה", היא אומרת. "צריך לקבל את זה שאני לא מושלמת, הילדה שלי לא תהיה מושלמת ואני הולכת לעשות טעויות. לא הכל הרה גורל. אם אתחיל להקנות הרגלי שינה בגיל שבעה חודשים במקום בגיל חמישה חודשים, זה לא אומר שבגיל 18 הבן שלי יירדם רק עם מוצץ. היעזרות ביועצות עשויה לטשטש את האינסטינקט שלנו כאמהות. אני לא יודעת הכל, אבל אני לא לא־יודעת כלום. אם על כל צעד ושעל אני צריכה יועץ זה מבטל אותי וגם את הילד".

גם זילברבוש מתאר אמהות שממוקדות מדי בילד שלהן. "אמהות שואלות אותי, 'מה לעשות בבית עם התינוק? איך אני יכולה שהוא יתפתח יותר טוב? לדבר איתו? לשיר לו? ללמד אותו אנגלית?'", הוא מספר. "נוצר חוסר איזון בהתייחסות לילד. אמא עובדת כל היום ואז עוזבת לגמרי את העבודה ונותנת את כל כולה לילד, ואז יש אליו התייחסות יתר. תינוק גם צריך את הזמן שלו לבד, עם עוד ילדים ועוד אנשים, שלא כל הזמן אמא תהיה עליו".

אלא שההורים שפונים למיכל וימר עם ערימת ציורים של ילדיהם לא מוכנים פשוט להניח לילדיהם לגדול בשקט. תמורת 450 שקל לפגישת ייעוץ היא תסתכל בציורים, תאבחן לפיהם את הקשיים של הילדים ותציע פתרונות. וימר מנהלת את המרכז הישראלי לפענוח ציורי ילדים על בסיס שיטה שפיתחה ב־15 השנים האחרונות. "ציור זה כמו מפת אוצר של הילד", היא אומרת. "הורים מגיעים עם מגוון שאלות, מחשד שהילד עבר התעללות או התנכלות, ועד דברים נורמטיביים כמו קשיים ביחסים בין אחים או מוכן או לא לכיתה א'. הם מגיעים עם התחושה שהם לא יודעים מה קורה לילד שלהם, ואולי הציורים ייתנו להם מידע ויעזרו להם להיות הורים טובים יותר".

אולי זה עוד היבט של הורים פרפקציוניסטים, וצריך לכבד את רצון הילד שיעזבו אותו בשקט?

"זה כלי עבודה עבור ההורה. נראה לי אבסורד לעשות הדרכת הורים בלי נקודת המבט של הילד, ולא תמיד אפשר להביא אותו, אז לפחות אפשר להביא את הציורים שלו. מצד שני, הרבה פעמים להורים יש מוטיבציה גבוהה שהכל יהיה בסדר וישר ומתאים, והתפקיד האתי שלי הוא לא למהר להפוך הכל למושלם".

מי מכשיר את היועצים?

"כל תינוק הוא אחר ואין דרך אחת להרדים או לגמול"

את השוק מציפים מאות יועצים, עם רמות ידע ומיומנות שונות. בהיעדר פיקוח כלשהו, חלקם עברו הכשרה של לא יותר מכמה חודשים, ומגורמים מוסמכים מטעם עצמם. "מישהי שהמציאה שיטה לא יכולה לומר 'ככה עושים ויש סיבה אחת שלאמא לא מצליח'", מזהירה פרופ' אסתר כהן, מומחית לפסיכולוגיה קלינית התפתחותית בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי. "יש מיומנויות שרוכשים פסיכולוגים שלמדו הרבה שנים, והייעוץ בנוי על היכרות עמוקה עם הילד. אחרת זה פחות מפסיכולוגיה בגרוש. מקומם אותי חוסר המקצועיות וחוסר ההתאמה למה שהילד וההורים צריכים.

פרופ' אסתר כהן. "זה פחות מפסיכולוגיה בגרוש" צילום: עדי כהן צדק

"אין דרך אחת להרדים או לגמול ילד, וצריך להכיר בהבדלים בין תינוקות, הורים והקשר ביניהם, להתאים לטמפרמנט של הילד, לרגישותו, להתפתחות שלו. שמעתי על סדנאות פיתוח מוטורי שבהן הילד עייף ורעב, אבל למורה יש תוכנית, והאמהות בלחץ כי הילד שלהן לא עושה מה שילדים אחרים עושים, ועכשיו הילד חייב להרים את הראש ולהתגלגל והוא בדיוק רוצה להתרפק".

ד"ר מיכל קדרון, פסיכולוגית במחלקות לחינוך בסמינר הקיבוצים ובמכללת אורנים, מדגישה שצריך לבחון מה הניסיון וההכשרה של היועץ. "ברוב המקרים מי שייעץ איך לגרום לילד לישון לילה שלם עבר קורס של שלושה חודשים שבו לומדים טכניקות, ואין לו הבנה עמוקה של צורכי הילד או ההורים. יש היום הרבה קורסי אינסטנט שמכשירים יועצים, ואחר כך הם נותנים עצות שסמרו שערותיי לא פעם כששמעתי אותן".