מרטין לותר קינג, אריק שרון ואני נשנה את העולם

1. עקרונות וכסף

במסגרת חג לאומי רשמי הצדיעו החודש ברחבי ארצות הברית לד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, מלוחמי זכויות האדם הגדולים שידעה המדינה. אחד האירועים התקיים לפני כעשרה ימים בכנסיית ריברסייד במנהטן, שבה נשא קינג את נאומו המפורסם על מלחמת וייטנאם, ובמסגרת האירוע הוענקו "פרסי צדק" (justice award) מטעם ארגון Drum Major Institute, הקרוי על שם נאום ידוע אחר של האיש ועוסק בהנצחת מורשתו. בין מקבלי הפרס היה גבר בן 91, זקוף והדור לבוש, שהתעודה החגיגית שקיבל עיטרה אותו על "מנהיגות גלובלית יוצאת דופן, קידום המין האנושי ויישומם של הרעיונות המרכזיים של קינג".

הגבר הזה הוא משולם ריקליס. אותו ריקליס שהיה מעשירי ארצות הברית (ברשימת ה־400 של "פורבס") ונודע בשנות השישים והשבעים כאיש עסקים אקסצנטרי. אותו ריקליס שבארץ היה מוכר כאחד מתומכיו של אריאל שרון, גם בשנים שבהן היה עדיין פוליטיקאי שנוי מאוד במחלוקת, ושהלווה לו כסף כדי לקנות את חוות שקמים. אותו ריקליס שכיכב במדורי הרכילות כבן זוגה של השחקנית־כוכבנית האמריקאית פיה זאדורה, ושחי בשנים האחרונות בארץ ומוכר כאן כיום בעיקר כמי שכיכב בתפקיד משנה, לצד אשתו טלי סיני ריקליס, בתוכנית הדוקו־טראש "מעושרות".

ריקליס, השבוע בתל אביב. "אני משולם ריקליס. הייתי בין האנשים הכי עשירים בעולם. אני התחלתי את הטרנד של מיזוגי חברות. אני המצאתי את מבנה הפירמידה" צילום: תומי הרפז

מתברר שהוא גם אביר זכויות אדם. "אני יהודי ואני יודע כמה היהודים סבלו בגלל אנטישמיות. האמנתי בזכויותיהם של השחורים ובאינטגרציה", הוא הסביר לי השבוע, באנגלית, בשיחה בלאונג' המהודר של אחד ממגדלי YOO שבו הוא חי עם אשתו. "יום אחד עורך הדין שלי בא אליי ושאל אותי: 'ריק, האם אתה מאמין בדרכו של מרטין לותר קינג?'. עניתי שכן, והוא אמר לי שקינג זקוק לכסף כדי להשתחרר ממעצר. אמרתי שאין בעיה, אתן את הכסף ואשחרר אותו מהכלא. כשהוא השתחרר שאלתי איך עוד אוכל לעזור. הבנתי שאין לו משרדים, אז אמרתי שאתן לו חדר ואת כל השירותים, טלפון ומזכירה, ושאלתי במה עוד אוכל לעזור. הוא ביקש ממני שאעזור לו להילחם בהפרדה בין שחורים ללבנים. היו לי רשתות של מזנונים עם מאות סניפים, שבהם היו דלפקים רק ללבנים. הייתי בהלם מזה, ואמרתי שבמסעדות שלי לא אתן לזה לקרות, שאני אתן לבני אדם שחורים לשבת. הם בני אדם, וריקליס מאמין בכבוד ובשוויון. נוסף על כך אני יהודי, וזה כתוב בתלמוד ובתורה".

לא פחדת שזה יפגע בעסקים שלך?

"היהודים מטיפים למוסר בעולם. פגיעה בשחורים היא גם פגיעה ביהודים. קיבלתי מכתבים שאמרו 'ישו לא יסלח לך', 'ישו יפגע בך'. אנשים אידיוטים, אני לא רוצה לדבר עליהם. ולא, מעולם לא פחדתי. גם כשהמאפיה האיטלקית ניסתה לחסל אותי, אבל זה סיפור לפעם אחרת. בכל הנוגע לגזענות ושנאת זרים אני הולך תמיד בדרך שבה חינך אותי אבי.

"היום בישראל גם יש גזענות ואפליה, בייחוד כלפי ערבים, ואנחנו צריכים להילחם בזה, בדיוק כמו שעשה מרטין לותר קינג. היחסים ביני לקינג היו עסקיים - לא עשינו עסקים אבל נלחמנו בגזענות יחד, הוא קיווה שעוד רשתות ילכו בעקבותיי".

ריקליס ממשיך לדבר על עצמו בגוף שלישי, ומפליג בסיפורים על איך ריקליס עזר לקינג: איך מימן חלק מפעילותו, איך שחרר אותו בערבות כמה פעמים, איך הזדעזע מהתנכלות המשטרה, איך עמד איתו בקשר עד ליום שבו קינג נרצח, ב־1968.

ריקליס עם מרטין לותר קינג השלישי (משמאל), החודש בטקס בכנסייה בניו יורק. "נלחמנו בגזענות יחד"

אתה לא מוצא סתירה בין התמיכה שלך במרטין לותר קינג, שהיה סמל לשלום, שוויון וזכויות אדם, לבין תמיכה באריק שרון, שלאורך רוב השנים היה סמל למלחמה, כיבוש והתנחלויות?

"לא הייתי יועץ של אריק שרון ולא הלכתי בדרכו. הוא היה זקוק לעזרה, והוא היה ישראלי נהדר. אני אמרתי שאם שרון זקוק לעזרה אז ריקליס יעזור לו, ונתתי לו הלוואה של 200 אלף דולר לקנות חווה. זה אומר שיש בחווה חדר על שמי? לא, זה אומר שנתתי הלוואה. ריקליס נתן הלוואה של 200 אלף דולר גם לעזר ויצמן. זה היה עניין של חברות בלי לבקש כלום. שרון וויצמן היו באים אליי לביקורים בניו יורק, הייתי לוקח אותם לארוחת ערב על חשבוני. שרון לא הפסיק לאכול, ויצמן לא הפסיק לשתות, וריקליס לא הפסיק להקשיב להם. מעולם לא ישבתי לצדם של מנהיגים ונשיאים ואמרתי להם איך לנהל את המדינה. זה לא היה העסק שלי".

2. עסקים וכסף

בערוב ימיו, ריקליס מסכם. הוא מעסיק כעת עיתונאי עבר שכותב את הביוגרפיה שלו, ומתמסר לסרט תיעודי שעוסק בו. חשוב לו להיזכר כפורץ דרך. גם את השיחה איתו הוא פותח כך: "אני משולם ריקליס. הייתי בין האנשים הכי עשירים בעולם. כבר לפני יותר מ־40 שנה כתבו עליי ספר שנקרא 'הקסם במיזוגים - הסאגה של משולם ריקליס' (עדיין אפשר למצוא אותו באמזון, אגב - א"ל). אני התחלתי את הטרנד של מיזוגי חברות. היתה לי חברת אחזקות ששווייה נאמד ב־5 מיליארד דולר. שלטתי בחברות כמו קרטייה וסמסונייט. היו לי חברות של בגדי נשים, ריטייל, מה לא. אני המצאתי את מבנה הפירמידה, שהיום כולם בישראל משמיצים, וישבתי בראש הפירמידה, הייתי הצ'רמן".

הגרושה פיה זאדורה צילום: אימג'בנק Gettyimags

בארץ הפירמידות לא מחזיקות מעמד, למשל זו של נוחי דנקנר.

"לדנקנר היה הרעיון הנכון, הוא אדם חכם וגם עלם יפה תואר, שהלך בדרכי ולמד את כל הדברים שאני עשיתי. אבל אנחנו מדברים על שתי מדינות שונות. ארצות הברית פתוחה להצלחה, וישראל, אם מישהו מצליח - חמישה רוצים להפיל אותו. בארצות הברית אותם חמישה מביטים עליך בהערצה ורוצים להצליח כמוך. ארצות הברית גם יותר דמוקרטית מישראל, האופי האמריקאי הוא לחפש את הטוב ביותר, והישראלי - להעתיק את הטוב. כשיצרתי את שיטת הפירמידה הראיתי שאתה לא צריך הרבה כסף כדי להשתלט על חברות. קניתי חברות עם מעט מניות. מי היה מאמין שבחור כמוני יכול היה לבנות אימפריה במעט מאוד כסף. את הכסף גייסתי מקבוצה של followers, שהאמינו בי, העריצו אותי וסמכו עליי. הסכום הראשוני שלנו היה 700 אלף דולר, וכל אחד מהמשקיעים היה צריך רק מינימום של 50 אלף כדי להיכנס לחברה. בסכום הזה יכלו להתחלק שניים או שלושה אנשים, זה כבר היה עניין שלהם. מה שחשוב הוא שיצרתי אימפריה כמעט בלי כסף. המשקיעים נתנו לי מניות וגם שליטה, וראו בי את המנהיג שלהם".

ריקליס חוזר על המילה followers שלוש פעמים, ומסביר שהוא עושה זאת כדי להסביר את המשמעות של השליטה האבסולוטית שלו כראש הפירמידה. "בעיקרון היו לי שותפים, אבל הם נתנו לי את השליטה המלאה ונהפכו למאמינים של ריקליס. אני הייתי הצ'רמן", הוא דופק על השולחן בעוצמה, כמעט שובר אותו, "המחליט היחיד, ראש הפירמידה. אם יש לך השליטה אתה יכול לעשות יותר מאשר לריב כל הזמן. אם תשאל יגידו לך דבר אחד על ריקליס - שאת ריקליס אי אפשר לקנות. אני קורא בעיתון ולא מאמין - בכל יום יש נוכל חדש. כל אדם שני שמנסה לעשות כאן עסקים הוא נוכל".

ריקליס עם אשתו. "היא הבוסית" צילום: תומי הרפז

זה נכון גם לדנקנר, שעומד לדין על הרצת מניות?

"לחלוטין לא. אנשים לא מבינים מה הוא ניסה לעשות. זה נקרא 'תמיכה יצירתית במניה'. אני עשיתי את זה בעבר, זה דבר שעושים באמריקה. הוא ניסה לעזור לאנשים ולעזור לחברה. אבל לצערי דנקנר הוא דוגמה לכישלון, וריקליס הוא דוגמה להצלחה. גם יצחק תשובה הוא דוגמה להצלחה, כי הוא זהיר יותר. הוא לא עסוק רוב הזמן בלחטוף. לפני שהוא חוטף הוא רוצה לדעת אם הוא יכול לשלוט. דנקנר פעל לפי השיטה שלי, שלפיה דג קטן אוכל דג גדול - חברה קטנה יותר שקונה חברה גדולה יותר - והוא לקח כל מה שהוא היה יכול, אפילו דברים שהוא לא היה צריך".

3. נשים וכסף

לשיחה עם ריקליס מגיעה גם אשתו טלי, שנכנסת איתו ללאונג' ספק מחבקת ספק תומכת בהליכתו. היא מסייעת לו לשבת, מוודאת שהוא חש בנוח, מלווה את הראיון, מסרקת את שיערו, מהדקת את הצעיף הכחול שמעל הז'קט בצבע בננה. היא מדגישה שהוא במצב מצוין, אבל בגילו אי אפשר לדעת מה יקרה מחר. היא מספרת איך בכל יום היא מחפשת קטעי עיתונות על אנשים שחיים אחרי גיל 100, גוזרת ושמה לו על השולחן. הוא, מצדו, אוסף עבורה ידיעות על נוכלים שעבדו על אנשים.

היא צעירה ממנו ביותר מ־30 שנה, קצת יותר צעירה מאשתו הקודמת, האמריקאית פיה זאדורה. לא הפרס שקיבל, אלא דווקא הקשר עם זאדורה החזיר כעת את ריקליס לחדשות באמריקה: לרגל טקס פרסי גלובוס הזהב אתרי הבידור הזכירו את הסיפור המוזר של זאדורה וריקליס בגלובוס הזהב 1982. לתדהמת עולם הקולנוע, זאדורה זכתה אז בפרס תגלית השנה על משחקה ב"Butterfly" (ובדרך גברה גם על קתלין טרנר שהופיעה ב"כחום הגוף"). הרינונים אז ומאז, שכאמור צפו החודש שוב, הם שריקליס הזמין חלק מחברי תא הכתבים הזרים של הוליווד, הגוף שמעניק את הפרס, להקרנות פרטיות ולחופשות במלונות, מה שסלל את דרכה של זאדורה אל הפסלון. ריקליס ניסה השבוע לבטל את העניין בהינף יד: "לא קניתי לה את הפרס, לא זייפתי כלום, זה לא באופי שלי. הזמנתי אנשים, אני עשיר, אני תמיד מזמין אנשים".

ריקליס עם שרון ב־2001, מיד לאחר כניסתו ללשכת ראש הממשלה. "אמרתי שאם שרון זקוק לעזרה ריקליס יעזור לו, ונתתי לו הלוואה של 200 אלף דולר לקנות חווה" צילום: אבי אוחיון/לע"מ

אבל כל זה שייך לעבר. עכשיו הוא עם טלי, ויחד הם מתכננים לפתוח בתל אביב חלל אירועי אמנות בשיתוף עם מוזיאון פרסלר שיציג תערוכות אמנות מתחלפות וגם חפצים אישיים שלו. מבחינתו, היא הצילה את חייו: הוא מספר איך לפני שש שנים יצא מבית החולים, אחרי סרטן וניתוח לב והערכה של רופאים בכירים שהוא למעשה עומד למות. ואז, ביציאה, פגש אותה.

"הייתי באמצע ג'וגינג, וראיתי זקן נחמד וטוב לב יושב בכניסה לבית החולים", היא מספרת. "התנדבתי ועבדתי עם ניצולי שואה, אז ריחמתי עליו. ישבתי ודיברתי איתו, עד שבעצם הבנתי שהוא מתחיל איתי". הצד שלו: "ראיתי אותה", הוא אומר ומצייר בידו את קווי דמותה הדקיקה, "התאהבתי בה, והיום אני נותן לה להחליט הכל. היא הבוסית". והיא מאשרת: "פעם הוא היה אומר לי - 'אני הבוס, אני המחליט'. היום הוא השתנה, בעקבות עבודה לא פשוטה שלי".