תשובה יציע למכור גם את מאגר דולפין בתמורה לאחזקתו בלווייתן

שותפויות הגז דלק קידוחיםו אבנר, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה, הודיעו אתמול (ג') לבורסה שהן זכו להארכת רישיון חיפוש הגז "חנה" עד ל־14 במרץ. מדובר בהארכה נוספת שמתקבלת ממשרד האנרגיה לרשיון הזה.

עיון בפרסומי השותפויות מגלה שרישיון "חנה" כולל בתוכו את מאגר הגז "דולפין", עליו דווח לאחרונה בפברואר 2012. עד היום המאגר לא פותח בשל סיבות כלכליות - מדובר בקידוח מרוחק (Ultra deep water) וכמות הגז שנמצאת בו היא קטנה יחסית, אפילו במונחי השוק המקומי, ומגיעה במקרה הטוב לכ־3 עד 5 מיליארד מ"ק. זו כמות שמספיקה לכמה חודשים בודדים של צריכת חשמל בישראל. לשם השוואה, מאגר הגז לוויתן, שעל האחזקות בו מתדיינים ראשי קבוצת דלק עם המדינה בימים אלו, מכיל כמות של 620 מיליארד מ"ק, ומאגר תמר מכיל כמות של 320 מיליארד מ"ק. דלק ונובל אנרג'י כבר חתמו על מזכרי הבנות לייצוא גז ממאגר לוויתן בהיקף של 40 מיליארד דולר.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהשותפויות מאמינות שהן יוכלו להשתמש במאגר הזה במו"מ שהן מנהלות בימים אלו מול המדינה - במסגרת פשרה שתגובש מול משרדי רה"מ, האוצר, האנרגיה והרשות להגבלים עסקיים, הן יכולות להציע למכור את המאגר הקטן הזה לשחקן חדש במשק הגז, בתמורה לאישור שיאפשר להן להמשיך ולהחזיק במאגר לוויתן הגדול. פשרה כזו תמנע מהממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה להכריז על האחזקות הצולבות של דלק קידוחים ושותפתה האמריקאית נובל אנרג'י כהסדר כובל בתחום אספקת הגז בישראל.

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה קנדל צילום: עומר מסינגר

בתוך כך, אתמול (ג') ערכו משרדי הממשלה פגישות מרתוניות עם דלק קידוחים, אבנר ורציו, ששלושתן יחד מחזיקות בכ־60% ממאגר הגז "לוויתן". הפגישות הן חלק מהניסיון של משרדי הממשלה השונים (רה"מ באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה, האוצר באמצעות אגף התקציבים באוצר ומשרד התשתיות באמצעות מנכ"ליתו) למצוא פתרון שיפתח את שוק הגז לתחרות. היום (ד') יערך סבב פגישות שני עם נובל אנרג'י וישראמקו, אז ינסו משרדי הממשלה לגבש פתרון אלטרנטיבי שימנע "פיצוץ" בין המדינה ליזמים, שכן פיצוץ שכזה יעקב את פיתוח מאגרי הגז.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהפגישה שהתקיימה אתמול נגמרה ללא תוצאות. את קבוצת דלק בפגישה ייצגו מנכ"ל אבנר גדעון תדמור ומנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו. כמו כן השתתף בה גם מנכ"ל רציו יגאל לנדאו. השלושה חזרו בשנית על מספר טיעונים כמו התועלת הגיאופוליטית שתופק ממכירת הגז למצרים, ירדן והרשות הפלשתינאית, והזהירו שהתערבות המדינה בשלב זה תפגע בישראל בשתי רמות לפחות. הרמה הראשונה היא פוליטית. הרמה השנייה היא כספית - היקף המכירות המשוער של הגז לכלל המדינות יכול להגיע עד ל־70 מיליארד דולר בטווח של 15 שנה, וממנו ישראל תגזור מס בהיקף של עד 60% מהיקף המכירות.

במקביל, נציגי החברות טענו שהם היחידים שיכולים להקים צינור הולכה שני, שיתווסף על זה שקיים ממאגר "תמר" והציגו את תוכניות הקידוח וההשקעה במאגר, בשווי 6 עד 7 מיליארד דולר. למרות כל זאת, הפגישה הסתיימה ללא תוצאות.

בסוף ינואר אמור להתקיים שימוע רשמי של הממונה על ההגבלים העסקיים בטרם יכריע האם להכריז על האחזקות הצולבות של קבוצת דלק ונובל אנרג'י כהסדר כובל בתחום אספקת הגז בישראל.

בדלק סירבו להגיב.