ראיון כלכליסט
יו"ר חברת החשמל: "המדינה חייבת להתערב ולבסס ספק גז נוסף שיגביר תחרות"
ללא הנהלה מכהנת ועם שורת בכירים בעבר ובהווה שצעדו למשרדי החקירות, יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל נותר האיש החזק במונופול הממשלתי. על שולחנו ב־2015 מחכים הארכת החוזה עם מאגר תמר והשלמת הרפורמה המתעכבת בחברה
מי שמנסה לעקוב אחר הטלנובלה של חברת החשמל עלול למצוא את עצמו מבולבל. מצד אחד החברה ממשיכה לסחוב על גבה התחייבויות של כ־70 מיליארד שקל, רק בשבוע שעבר נטלה הלוואה חדשה של מיליארד שקל מבנק הפועלים ועובדים בכירים עוזבים אותה. מצד שני, היא ממשיכה להתנהג כאילו אין שום בעיה: לפני כשבוע סיכמה ההנהלה על הפרשה של 400 תקנים, ואת השנה הנוכחית היא תעביר בהנחה שאין רפורמה בחברת החשמל. במקביל עלה דירוג האשראי של החברה ביולי האחרון, ואילו גיוס חוב שביצעה רק בחודש נובמבר האחרון, שהיקפו 1.25 מיליארד דולר, זכה לביקושים גבוהים.
- רשות ני"ע: חברת החשמל החזירה לעבודה את נחקרי פרשת סימנס על דעת עצמה
- הפקק בצינור תמר החזיר את חברת החשמל לסולר
- עובדי חברת החשמל "פוצצו" כנס בשל אי קיום הרפורמה
בשורה התחתונה חברת החשמל מתנהלת כאקס טריטוריה: כל עוד מדובר בחברה ממשלתית, מונופול שהוא ספק שירות חיוני, האמירה "גדולה מכדי ליפול" תמשיך ללוות אותה ב־2015.
מי שאמון על הסדר בכאוטיות של משק החשמל, בעיקר בתקופה שבין הממשלות, הוא יו"ר החברה יפתח רון טל, שעבורו השנה החולפת היתה שנה של אכזבות לצד ציפייה להשלים רפורמה היסטורית בחברת החשמל.
גורלו של חוזה מאגר תמר
בספטמבר הקרוב תצטרך חברת החשמל להודיע לבעל השליטה בדלק יצחק תשובה ולשותפתו האמריקאית נובל אנרג'י אם תמומש הגדלת חוזה הגז ממאגר תמר מ־2019 ואילך. מדובר בחוזה ענק, שהיקפו עשוי לפי ההערכות לנוע בין 7 ל־10 מיליארד דולר.
הבעיה היא שלפני כחודש הודיע הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה שהוא שוקל להכריז על נובל ודלק כבעלות הסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלהן במאגרי הגז, ובתגובה הודיעה נובל שהיא מקפיאה את כל ההשקעות בישראל.
מה יהיה בהסכם הגז החדש שלכם?
"ב־2015 נחליט על מימוש אופציה שנייה בתנאים כספיים טובים יותר מאלה שכלל הסכם מאגר תמר המקורי. קיימת אפשרות שנחתום שלא עם מאגר תמר, והשאלה היא אם יש ספק שאפשר לחתום איתו".
כרגע אין.
"לכן השאלה היא אם נהיה קשורים לספק עוד 15 שנה. ללא שינוי המו"מ שוב יהיה ספק בודד במציאות שבה ההסכם חייב להיחתם, וכוח המיקוח של חברת החשמל לא מספיק חזק. פה חייבת להתערב המדינה ולייצר ספק נוסף".
הרפורמה שמחכה מ־1996
הרפורמה היא למעשה יישום חוק שהולך אחורה עד 1996, אז החליטה הממשלה שהיא תפרק את המונופול ותפריט את משק האנרגיה.
"כבר נחתמה טיוטת הבנות לפרישת 400 עובדים, שדורשת את אישור הממונה על השכר ומנכ"ל רשות החברות", הוא אומר. "אבל אל תתבלבל, ההסכם הוא למעשה מהלך ביניים. היינו קרובים מאוד ב־2014. גיבשנו הסכם רפורמה שמקובל על העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון, ההסתדרות ואגפי האוצר, אבל בישורת האחרונה הוא לא קיבל את ההסכמה של שר האוצר יאיר לפיד".
אתה יכול להסביר מה קרה לו?
"אני חושב שהיה חשש מהד ציבורי לא אוהד. המשמעות עבורנו היא להיכנס ל־2015 בתוכנית המבוססת על מהלכי התייעלות כואבים, חלקם חסרי תקדים. אלה כוללים פגיעה בציבור העובדים. לא היתה ברירה כי האחריות שלנו היא להמשיך את קיום החברה אף שאין רפורמה. מה שהכי חשוב הוא היציבות הפיננסית".
רון טל מספר שחלק מהמלצות הרפורמה אומצו בידי החברה, כגון ההחלטה למכור תחנות כוח.
"קיבלנו החלטה לשמר תחנות כוח לא יעילות ולהפוך אותן לפסיביות, כלומר להפעיל אותן רק במצבי חירום", הוא מספר. בין השאר הקפאנו את מתן הקביעויות לעובדים בחברה, קביעה פופולרית וכואבת, שנובעת מחוסר ברירה שלנו".
רון טל מזכיר שהעובדים פתחו בשביתה עד ש"העיצומים פגעו באיכות השירות של חברת החשמל, שהיא אחד הדגלים שלנו. ידענו שלא ניתן להמשיך במצב הזה לאורך זמן והיינו חייבים הסכם ביניים — להפעיל תוכנית התייעלות ולאפשר לעובדים להפסיק עיצומים. נוסף ל־400 יפרשו כ־200 עובדים ותיקים. זה מייצר התייעלות של כ־2 מיליון שקל לעובד. כמו כן, קבענו שהעובדים יחזירו ממשכורתם את הכסף על ימי השביתה והעיצומים יופסקו".
אז אם אתם מסתדרים לבד, אולי לא נדרשת עזרה של השרים.
"לא מסכים. נמשיך את דיוני הרפורמה ככל יכולתנו. נכון שיש לנו כרית מזומנים יציבה של לא פחות מ־3 מיליארד שקל, והחלטת רשות ניירות ערך על שוק עמוק שיפרה את היחס הפיננסי שלנו והגדילה את ההון העצמי בכ־4.2 מיליארד שקל. בנסיבות קשות מאוד החברה מנוהלת באחריות. לא ניתן לדלג על 2015 בכל הקשור להשלמת דיוני הרפורמה, כי מה שקורה במשק הוא רפורמה דה־פקטו".
יהיה עוד סבב פרישה ב־2016?
"בכל מקרה הפרישה כוללת 2,000 איש. אם נידרש לעוד סבב לתוכנית התייעלות פנימית ללא רפורמה מצבנו לא טוב. הרפורמה כוללת שינוי מבני שתכליתו הסדרת הפן המסחרי של התחרות, אבל נכון להיום לא נקבעה הפרופורציה שלה. אין תעריף להפעלת מערכת החשמל, והנטל כולו על הציבור".
אחת הפרשות המטרידות שנחשפו לאחרונה היא פרשת השחיתות בחברת החשמל. בכירים בחברה רכשו לכאורה ציוד בשווי מאות מיליוני שקלים מחברת סימנס ועקפו את כללי הממשל התאגידי בניהול מכרזים.
עם הבכירים שנחקרו ניתן למנות את המשנה למנכ"ל יעקב (יאשה) חאין שפרש בתחילת ינואר, את סמנכ"ל התכנון דוד אלמקייס ואת צבי אייל ששימש כסגן מנהל אגף ופרש לאחרונה.
רון טל לא אוהב לדבר על הנושא. לתפיסתו הדבר קרה לפני 13 שנה והתפוצץ רק עכשיו: "אם היית שואל אותי אם חברת החשמל מושחתת, הייתי אומר שלא. האם היו בעיות? כן. חברת סימנס כשיטה ביצעה שוחד בהיקף של מיליארדים בכל העולם, ועל פי פרסומים בתקשורת, היא שיחדה גם בארץ בכ־20 מיליון דולר. אני רואה בזה מוגלה שצריך לנקז. המדיניות היא אפס סובלנות בפגיעה כלשהי בטוהר המידות של החברה".
ומה עם מי שנשאר בחברה?
"נקטנו סדרת פעולות בנושא, ובראשה ההחלטה מלפני כשנתיים שבתפקידים מסוימים תיעשה בדיקת פוליגרף, כמו ברבים מהארגונים. מכיוון שמדובר באנשים שעזבו, מצאתי לנכון לחייב גם את ההנהלה, כולל סמנכ"ל הלקוחות, עובדי אגף החקירות והפיתוח העסקי".
ומה עם דוגמה אישית?
רון טל מפתיע וחושף את תוכניתו שתיושם בעתיד הקרוב. "אני מתכוון בקרוב להוביל את ההחלטה שגם חברי הדירקטוריון יעברו פוליגרף. זו דוגמה אישית. אין ספק שכל אירוע בכל חברה הוא אירוע קשה, וקשה התחושה שבכירים בחברה ייבדקו. יש חזקת חפות לכל אחד, וזו הרגשה קשה", הוא אומר.
לא נמכור את כל תחנות הכוח
ועד שהנהלת החברה תתייצב, לאחרונה מונתה יועצת משפטית חדשה, ובתחילת פברואר ייבחר מנכ"ל חדש, זאת במקום גליקמן, שפורש לאחר כארבע שנים בחברה.
איזה מנכ"ל יבוא?
"הדירקטוריון החליט על מדיניות של הצערת חברת החשמל, ולכן נבחר מנהלים בעלי ניסיון עסקי שיאפשרו השתלבות של החברה בשוק תחרותי ויובילו את התרחבותה לחו"ל, למשל לשוק התקשורת. עזיבתו המתוכננת של המנכ"ל היא לא דרמה, הוא החליט על כך אחרי שלוש וחצי שנים".
כל המטה עזב — היועמ"ש, סמנכ"ל הכספים, המשנה למנכ"ל. ארבעה מנכ"לים ברחו מפה. מי יישאר?
"כנראה המנכ"ל החמישי יחתום על הרפורמה. זו החברה המורכבת ביותר במדינת ישראל".
יפקיעו מכם את כל הייצור?
רון טל צוחק. "קראתי על זה. במדינת ישראל, בוודאי כשמדובר בתשתית חיונית, להפקיד את כל ייצור החשמל בידיים פרטיות הוא לא סיכון מחושב, אלא הימור מסוכן. לא ממליץ על זה. הרפורמה שאני מאמין בה היא להעביר כמעט 50% מהייצור לידיים פרטיות".
לדבריו, "זה יהיה הישג היסטורי שמאפשר תחרות בייצור. ההולכה חייבת להישאר אצלנו, החלוקה תצא לתחרות ותאפשר תחרות באספקה".
הוא חושף עוד שאחת המחשבות היא להקים חברה־בת שתאגד את כל תחנות הכוח. "התחנות הפחמיות ילכו לחברה אחת; אלה שפועלות בגז יהיו בחברה אחרת. זה מאפשר חזון, ונדרשת שמרנות במציאות המיוחדת של החברה. חברת החשמל חייבת להישאר ספק שירות חיוני, במיוחד בחירום. אתה מכיר הרבה חברות שהיו שולחות את העובדים שלהן לטפס בשלג כדי לתקן קו מתח?".