חקר ביצועים: השבוע של לאומי, חוק המזון וקריסת הנפט

לאומי - לתקן את החטא הקדמון

המפקחת על הביטוח מבקשת הבהרות מהמוסדיים, החשבת הכללית דורשת לכנס אסיפת בעלי מניות, מבקר המדינה יבדוק את התנהלותו של המפקח על הבנקים, והיועץ המשפטי יקים צוות בדיקה משולב. צמרת הרגולטורים מנהלת בימים אלה את הבנק השני בגודלו במדינה, בעקבות העלמות המס שבהן היה מעורב בארצות הברית. ובעצם, צריך לדייק: צמרת הרגולטורים מנהלת בימים אלה את הבנק השני בגודלו במדינה, כי המדינה היא הבעלים המרכזי של הבנק הזה. היא לא יכולה לבוא בטענות לבעלי הבנק, כי אין לו בעלי שליטה. החטא הקדמון של הבלגן הנוכחי הוא העובדה שהמדינה איפשרה לגוף כל כך מרכזי להתנהל כל כך הרבה זמן בלי בעלים. מעבר לכל שאר הדברים שאפשר ללמוד מפרשת העלמות המס, היא תזכורת מצוינת לכך שאין מקום לבנק בלי גרעין שליטה.

גלית חמי

בנק לאומי צילום: אוראל כהן

חוק המזון נכנס לתוקף

רכוב על גל האהדה כרגולטור החזק בישראל, זה שהעז להתנגד למונופול הגז, השיק השבוע דיויד גילה סרטון שבו הוא מסביר כי אחד הגורמים ליוקר המחיה בארץ הוא מונופולים, ולכן רשות ההגבלים העסקיים בראשותו תפעל "בנחישות" נגד חברות שמנצלות את כוחן לרעה. הסרטון הזה צץ רגע לפני כניסתו לתוקף של חוק המזון, היום. החוק הזה, שנולד בעקבות מחאת הקוטג', אמור היה לתרום תרומה משמעותית להורדת יוקר המחיה. אלא שבדרך הוא נתקל במכשול דווקא בדמות אותו דיויד גילה, שברגע האמת, בעת הדיונים על החוק, התנגד לפירוק המונופולים בתחום המזון והעניק פטורים משמעותיים לספקים בענף. יכול להיות שגילה חזר מאז בתשובה. אבל חוש טיימינג מוצלח הוא כנראה עדיין לא פיתח.

נעמה סיקולר

ביניש מזכירה מה חשוב

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש מתחה השבוע ביקורת על המשטרה המתגאה בריבוי מעצרים. זהו הקו המסורתי של מערכת המשפט הישראלית, שמבקש להזכיר לרשויות הביטחון שגם המלחמה בפשיעה ובטרור צריכה להיות כפופה לכללים - כפי שאחד ממנסחיו המרכזיים של הקו, אהרן ברק, דיבר כל השנים על הצורך לנהל מלחמה "עם יד אחת קשורה מאחורי הגב". מנגד מוכר גם קולו של מאיר שמגר, שמרבה להזכיר שלא רק לחשודים יש זכויות, אלא גם לאזרחים מן השורה שמבקשים לחיות בשקט, וגם לקורבנות הפשיעה והטרור. אבל גם בלי להכריע בוויכוח העתיק זה, הביקורת של ביניש חשובה: ראוי שהמשטרה תתמקד ותתהדר בהורדת היקפי הפשיעה, ולא בעלייה במספר העצורים.

משה גורלי

דורית ביניש

נגני האיכות - די להתבדלות

פתאום כולם מגלים את האודיופילים, חובבי המוזיקה המושבעים שלא מוכנים להסתפק בקובץ MP3 שטוח. בתערוכת CES בלאס וגאס בשבוע שעבר הציגה סוני נגן נייד חדש, שמספק סאונד איכותי תמורת 1,100 דולר. נגן ותיק טיפה יותר הוא זה של המוזיקאי ניל יאנג, שעולה "רק" 400 דולר, כמו סמארטפון סביר פלוס. במסגרת הקידום שלו יאנג אפילו כינה את ה־MP3 והאייפודים "ג'אנק פוד". קשה לראות איך הגישה המתנשאת שמבקשת לחנך את הקהל תצליח להוביל את הנגנים האיכותיים אל מחוץ לפלח השוק הזניח של החובבים הכבדים. אם היצרנים באמת רוצים להפוך כמה שיותר מאזינים לאודיופילים, הם צריכים לחתוך מחירים, להציע מבצעים, להפיץ בזול אלבומים שהאיכות הגבוהה עושה איתם צדק מיוחד. הם צריכים לגרום לנו להרגיש את ההבדל באוזן, ופחות בכיס. אולי זה לא יצליח, אבל איך שר ניל יאנג? עדיף להישרף מאשר לדהות לאט.

דור צח

חדרנים - זה המשרתים החדש

"לבית שלך מגיע שירות חדרים", הכריזה מודעה שנתלתה על דלת ביתנו באחד האמשים. אתר האינטרנט של החברה כבר פירט בהרחבה על ה"חדרנים" שיעזרו לך, לקוח יקר, כי אתה הרי "עובד קשה, עסוק כל היום, וממש לא בא לך להתעסק גם עם כל המטלות האפורות והמייגעות של הבית". אם חלק גדול מהאוכלוסייה עדיין משלמים ל"עוזרת", כזו שעוזרת להם במטלות האפורות והמייגעות של הבית, פלח מסוים כבר מתנער מהן לגמרי, הוא אורח במלון היוקרה של עצמו. אנשים שקופים מנקים אחריו, לוקחים את האוטו שלו למוסך, משחקים עם הילד כדורגל בפארק במקומו. "חדרנים" זה הרבה יותר מסמנטיקה או משפה מצועצעת נוסח העולם הישן. זה העולם החדש, המקוטב עד דק.

אורי פסובסקי

קריסת הנפט טובה לשבעים

הצניחה במחירי הנפט - יותר מ־50% בחצי השנה האחרונה - היא בשורה טובה לרעבים, אבל רק לעירוניים שבהם. מצד אחד, יש מתאם גבוה בין מחירי הנפט למחירי המזון, כי מוצרי לוואי של תעשיית הנפט משמשים לייצור דשנים וחומרי הדברה, וכי ירידה במחירי הדלק מובילה לירידה בעלות ההובלה של המזון. מצד שני, העניים באמת נמצאים מחוץ ללופ הזה. הפריפריה של מדינות העולם השלישי אינה תלויה בהובלה, ובדרך כלל גם אינה נעזרת בדשנים והדברה. אלה אנשים שחיים מן היד אל הפה, ומאזן הכוחות האנרגטי הגלובלי לא נוגע להם. הרעבים באמת יישארו כאלה, והמצב של אלה שמראש נמצאים במעמד טוב יותר רק ישתפר. הנפט אולי מתרסק, אבל הסדר הישן כמנהגו נוהג.

תמר טוניק

קידוח נפט צילום: אי פי אי

משרדי הממשלה צריכים להוציא יותר

לפי נתוני החשב הכללי שפורסמו השבוע, 2014 נגמרה עם עודף תקציבי של 2 מיליארד שקל — 2 מיליארד שמשרדי הממשלה יכלו להוציא על שירות לאזרחים, ולא הוציאו. וזה עוד אחרי 7 מיליארד שקל שהלכו לתקציב הביטחון לכיסוי המלחמה. זה נתון מטריד, מאוד. כי בעצם יש שתי אפשרויות: או שלמשרדי הממשלה יש יותר מדי כסף, או שהם פשוט לא יודעים מה לעשות איתו. אם מדובר בעודפים, אני ממש אשמח לשלם פחות מסים. אם המשרדים מנוהלים כל כך רע, הגיע הזמן לחריש עמוק במשרדי הממשלה.

שאול אמסטרדמסקי

בנימין נתניהו צילום: אמיל סלמן

מנהיגים תומכים ב"שרלי"

"כולנו קצת צרפתים הערב", אמר ביום שני בערב נשיא פיפ"א ספ בלאטר בעקבות הטבח במערכת "שרלי הבדו". זה אותו בלאטר שהסביר בעבר ש"קל יותר" לארגן מונדיאל במדינה טוטליטרית, ואותו בלאטר שב־2013 שיסה את עורכי הדין שלו בקריקטוריסט דני שהגחיך אותו והשתמש בכוחו, מעמדו וכספו כדי למנוע את הפרסום של היצירה. בלאטר הוא רק מנהיג עולמי אחד שחיבק השבוע את חופש הביטוי, באקט צועק של צביעות גסה. הוא בהחלט לא היה לבד.

אוריאל דסקל