הכישלון של תוכנית החסיונות לחושפי קרטלים נחשף: רק 4 מקרים בעשור
ראש צוות במחלקת החקירות ברשות ההגבלים, עו"ד אריאלה יוסטמן: "מניסיוננו, רק עובדים זוטרים הם אלה שרצו להיות חלק מהתוכנית". עו"ד איתן מעוז: "עבריין לא מוטרד מהעונש אלא בעיקר אם יתפסו אותו, ולכן הדרישה שאדם יזום בעצמו פנייה כדי לחשוף קרטל היא בעייתית"
רשות ההגבלים העסקיים חתמה על 4 הסכמי חסינות בלבד עם חושפי קרטלים ב-10 השנים האחרונות. כך חשפה היום עו"ד אריאלה יוסטמן, ראש צוות במחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים, בכנס השנתי של הרשות שנערך בת"א. כישלון תוכנית החסינות עמד במרכז פאנל שעסק בהפקת לקחים ממנה.
הסכם החסינות אמור להשיג את אותה מטרה שמשיג עד מדינה - סיוע של שותף בדבר עבירה להפליל את המעורבים. עם זאת התנאים להיכנס לתוכנית שונים מהסכם עד מדינה. "יש כמה תנאים בסיסיים בתוכנית", אמרה יוסטמן. "הרעיון הוא שמבקש חסינות פוטנציאלי שמעורב בקרטל יפנה אלינו - והראשון שפונה זוכה. זה אמור לגרום ל'תחרות' בין העבריינים מי יסגיר ראשון. אבל הפנייה גם חייבת להתבצע בטרם נפתחה חקירה גלויה. לפני שכבר הגענו אליהם.
עו"ד איתן מעוז צילום: אוראל כהן "בנוסף הפונה לא יכול להיות הרוח החיה או המנהיג המובהק של הקרטל", הוסיפה יוסטמן. "זה גם חייב להיות מידע של ממש ולא חשדות. מהניסיון שלנו מי שהגיע אלינו זה עובדים זוטרים. כאלה שגם אוספים מידע ויכולים לעזור. זה חשוב מבחינת האינטרס הציבורי, שבסוף יועמד לדין הבכיר ולא הזוטר".
"התוכנית מוגבלת ולא מעודדת", אמר פרקליט הצווארון הלבן, עו"ד איתן מעוז. "אנשים שמעורבים בעבירות הגבלים ולא נתפסים, יש להם מוטיבציה נמוכה לחשוף את עצמם. עבריין לא מוטרד מהעונש אלא בעיקר אם יתפסו אותו או לא. ולכן הדרישה שאדם יזום בעצמו פנייה היא בעייתית. להבדיל, בהסדר עד מדינה יש את האפשרות לקבל חסינות מהעמדה לדין גם אם כבר נתפסת, ובלבד שאתה משתף פעולה".
"אני פחות קונה את מימד המימד התרבותי שעליו מדברים שכולנו אכלנו מאותו מסטינג ובגלל זה לא מלשינים", אמר סגן היועץ המשפטי לעניינים פליליים ברשות ההגבלים, עו"ד אסף מוזס. "הבעיה היא לא תוכנית החסינות, אלא שמשתלם בישראל לעשות קרטל. אנשים עושים קרטל כשהם מחשבים סיכוי-סיכון: מה הסיכוי להיתפס, ואם כן אתפס מה העונש. 30 שנה מאסר בגולאג ואף אחד לא יעשה קרטל. אנחנו לא שם כמובן, אבל ככל שהעונש לחבר קרטל יהיה מרתיע יותר, כך יהיו פחות קרטלים. היום יש הרבה עבודות שירות, אבל בתי המשפט נעים לכיוון של מאסרים בפועל".
"החסינות היא נגד הליכים פליליים, אבל אין חסינות על תביעה אזרחית" אמרה עו"ד טל אייל-בוגר, שותפה במשרד עו"ד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'. "בארץ יש הרבה עורכי דין והרבה אנשים שירצו לתבוע. וזה אפקט מצנן לפניה. זה להכניס ראש בריא למיטה חולה בעניין של תביעות ייצוגיות.
"אני גם לא מקלה ראש בסוגיה התרבותית", הוסיפה אייל-בוגר. "חבר מארגנטינה סיפר לי ששם תלמיד מלשין על חברו מוחרם. וזאת סיבה שהתוכנית חסינות שם לא הצליחה. ולכן עורכי דין בדרום אמריקה לא ממליצים על תוכנית חסינות. יש לזה מחיר חברתי ואי אפשר להקל ראש. אבל עכשיו יש בברזיל גזר דין של 10 שנות מאסר לחבר בקרטל. עם תג מחיר כזה אולי זה יוביל שינוי בתפיסה".
