"המטרה היא למכור יותר פתרונות אבטחה"

"יש היום דרישה עצומה לאבטחת מידע", אומרת שושי ליבוביץ, מנהלת המכירות של F5 בישראל. "הלקוחות שלנו מבקשים יותר הגנה על המשאבים הקריטיים שלהם. מכיוון שמרכז הפיתוח של החברה יושב בישראל ויש לנו ידע רב בנושא, יש לנו יתרון בתחום הזה".

פרויקט לידרס של "כלכליסט"

"גוף הפיתוח נותן לנו הרבה כוח"

רבות מהחברות הבינלאומיות בישראל מתנהלות בשני מסלולים מקבילים: גוף הפיתוח, שלרוב מתבסס על רכישות של חברות מקומיות (כמו במקרים של EMC ,AOL ואחרות); והגוף השני הוא גוף המכירות - שהוא בדרך כלל קטן בהרבה מגוף הפיתוח וכפוף ישירות למנהלי המכירות באירופה או ארה"ב. גופי המכירות נהנים מחופש פעולה פחות ונמצאים תחת לחץ רב של רגולציה - גם מצד המדינה וגם מתוך החברה עצמה.

F5, שמשרדיה הראשיים יושבים בסיאטל, וושינגטון, אינה שונה מהחברות הבינלאומיות האחרות. החברה עוסקת בישראל בעיקר בפיתוח של מערכות אבטחת מידע, ולמעשה משמשת כיחידה המרכזית של F5 בתחום. הגוף המרכזי של החברה בישראל הוא הפיתוח, שמעסיק כ־250 עובדים, רובם צורפו בעקבות ארבע הרכישות שעשתה F5 בישראל לאורך השנים: טרפיקס, ורסייף, קרשנדו ומגנייפיר. "F5 עשתה הרבה רכישות ויכלה להעביר את כל הפעילות של החברות שרכשה לארצות הברית, אבל היא מאוד מאמינה בישראל ומשקיעה כאן הרבה בתחום הפיתוח", מסבירה ליבוביץ. "אנחנו מגייסים פה הרבה מאוד עובדים וכיום חלל העבודה כבר קטן עלינו". עדות נוספת לחשיבות העולמית של גוף הפיתוח של F5 בישראל היא העובדה שבסוף 2014 בחרה החברה לקיים את הכנס המרכזי שלה בתחום הפיתוח כאן בישראל.

שושי ליבוביץ עם הסטודנט מתן ליברמן. "חברות סטארט־אפ בישראל מעדיפות להימכר במקום לצמוח" צילום: אוראל כהן

הגוף השני והקטן יותר בחברה הוא גוף המכירות שאותו מנהלת ליבוביץ, וכולל שמונה עובדים הכפופים לניהול אירופי. "אולי מבחינת היקף מכירות אנחנו גוף קטן בחברה, אבל גוף הפיתוח הישראלי נותן לנו הרבה כוח", מסבירה ליבוביץ. "הפיתוח הוא הגוף השני בגודלו בעולם. החברה מתמקדת היום באבטחת מידע ורוצה להגדיל מכירות בתחום הזה, לכן הוחלט לדחוף את המוצרים האלה. מכיוון ש־F5 עדיין לא מזוהה מספיק עם תחום אבטחת המידע, מינו את המנהל הקודם של הפיתוח בישראל לראש תחום אבטחת המידע באירופה. החברה רואה בזה שוק גדול, יש לנו הרבה מה להציע בתחום הזה במסגרת פתרון של תשתית ארגונית משותפת".

כמי שמייצגת חברה שקונה סטארט־אפ מקומי את מרגישה שחברות ההייטק בישראל רוצות להימכר או מעדיפות לגדול?

"חברות הסטארט־אפ הצעירות בוחרות בדרך כלל להימכר ולא מנסות להפוך לגדולות. עד לאחרונה היה מאוד פופולרי לרוץ להימכר, אבל אני עדיין רואה חברות שלא רוצות שיקנו אותן. כשהתחלתי לעבוד הייתי בחברת ורינט, אז חברה־בת של קומברס שהתחילה בחדר קטן מאוד וכיום היא חברת ענק".

"אין אצלנו מחסום של גיל"

נקודה כואבת בחברות טכנולוגיה רבות בכלל ובשוק הישראלי בפרט היא מחסום הגיל. עובדים רבים שחצו את גיל 45 מרגישים לא רלבנטיים, ולעתים נאלצים לעזוב את תפקידם או מוצאים עצמם חסרי תעסוקה.

ליבוביץ מודה שהבעיה קיימת בשוק, אך מאמינה כי ב־F5 אין ביטוי לאפליית גיל, וזאת מאחר שבתחום שבו החברה מתמקדת נדרשים עובדים בעלי ניסיון רב ולעתים קרובות הגיל מהווה יתרון. "אצלנו אין מחסום של גיל", היא מבהירה. "אנחנו מגייסים גם אנשים מבוגרים, מעל גיל 40. אפילו היום גייסנו כאלה. להערכתי יש שיעור גבוה מאוד של עובדים כאלה אצלנו. אני מסתובבת בהרבה חברות סטארט־אפ ואצלן אני רואה בעיקר צעירים, אבל בחברות הבינלאומיות ובחברות המקומיות שיש להן מרכזי פיתוח גדולים אני רואה את אנשי הפיתוח והמכירות המבוגרים יותר. אני לא חושבת ש־F5 מיוחדת בנושא הזה. אבל אני יודעת שמדברים הרבה על הבעיה, והיא בולטת מפני שההייטק נמצא תמיד בלב העניינים".

שאלת הסטודנט למדעי המחשב מהמכללה למינהל מתן ליברמן: האם אנשים שרוצים לעסוק רק בפיתוח ולא בניהול יכולים להתפתח ולהתקדם בחברה?

"אומרים שבישראל כולם מנהלים ואיש לא רוצה באמת לעבוד, אבל מניסיוני יש רבים שרוצים להיות רק אנשי פיתוח. אצלנו בחברה יש צמיחה אדירה ומעודדים אנשים ליצירה, חשיבה ושיתוף. אחנו מאוד מעודדים כאן התקדמות של עובדים בתחום הטכנולוגי, והכנס האחרון שהתקיים בישראל אפשר לרבים מהם להיחשף לכל מה שהחברה עושה ולכיוון שאליו היא רוצה ללכת. יש לנו מסלולי קידום רבים שהם מסלולים טכנולוגיים מאוד - אנשים שעוסקים בתחום יכולים להיות ארכיטקטי תוכנה או מתכנתים בכירים. יש אפילו עובדים אחדים שעזבו את החברה וחזרו אליה לאחרונה, לאחר שראו שיש כאן הרבה אפשרויות להתפתח".