אישום: גנב נתונים על לקוחות לאומי קארד וניסה לסחוט כספים

כחודש לאחר שנחשפה פרשת הסחיטה בנתוני לאומי קארד מגישה היום (ה') פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) כתב אישום בפרשה נגד החשוד המרכזי, אלירן רוזנס וכנגד שני מעורבים נוספים החשודים כי סייעו לו במעשה.

במקביל להגשת כתב האישום מבקשת הפרקליטות להאריך את מעצרו של רוזנס עד לתום ההליכים נגדו.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

"כתב האישום", נכתב בבקשה, "מבטא את אחד מתרחישי האיום הגדולים של מרחב הסייבר, לפיו מידע בהיקף גדול ובעל פוטנציאל נזק אדיר נגנב מתאגיד פרטי ומשמש לצורך מימוש העבירות ובכללן עבירות של סחיטה באיומים ופגיעה עצומה בערך של הגנת מידע אישי".

לפי בקשת המעצר, רוזנס ניצל את תכונותיו של מרחב הסייבר ככזה המאפשר לבצע את העבירות הקשות ממרחק, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ביותר להשגת אנונימיות. "כל אלה", נכתב עוד, "מלמדים על קלות ביצוע העבירות וקשיי חשיפתן מחד גיסא, ופוטנציאל הנזק ההרסני של העבירות במרחב הסייבר מאידך גיסא. במקרה זה, אילולא נעצרו המעורבים, עלול היה להיגרם נזק כלכלי חמור ביותר". לפי הראיות, טוענת הפרקליטות כי לו היה דולף מאגר המידע שהוחזק בידי רוזנס היה נגרם ללאומי קארד נזק כלכלי הנע בין 80 ל-100 מיליון שקל בנוסף לנזק למוניטין ואמון הציבור במערכת הבנקאית כולה.

לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, רוזנס, עובד לשעבר בחברת "לאומי קארד", החליט לנקום בחברה על רקע אי קידומו. לכן, כך נטען, בטרם עזב את עבודתו העתיק את מאגר הנתונים של לאומי קארד "במטרה להפיק ממנו רווח כספי".

לרוזנס מיוחסות, בין השאר, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בפרטיות, הפרת סודיות, התחזות כאדם אחר, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, הונאה ושיבוש מהלכי משפט. אישום נוסף נגדו חוסה תחת צו איסור פרסום.

ביחד עם רוזנס נאשמים גם שניים מחבריו, דרין זיו מפרדס חנה ומעורב נוסף, ששמו טרם הותר לפרסום, בכך שסייעו לו בחלק מהעבירות. הפרקליטות מבקשת להותיר במעצר את זיו ולשחרר בתנאים מגבילים את הנאשם הנוסף.

בכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שירי רום, מפורט כי רוזנס העתיק מידע על יותר ממיליון לקוחות לאומי קארד, ולמעלה מ-2 מיליון כרטיסי אשראי שלהם באופן מתוחכם ומתוכנן, תוך ניצול ההרשאה שהייתה לו לגשת למאגר כעובד החברה. לאחר העתקת המאגר, ניסה רוזנס לקבל במרמה בדרכים שונות מלאומי קארד כרטיסי אשראי של הלקוחות בצירוף קוד סודי ולמשוך באמצעותם מיליוני שקלים.

רוזנס וזיו נאשמים עוד, כי קשרו קשר לסחוט את בנק לאומי ואת החברה-הבת, לאומי קארד. לשם כך ובמטרה להקשות על איתורו, טס רוזנס לתאילנד, ובאמצעות חשבון דוא"ל פיקטיבי הודיע להנהלת בנק לאומי שהוא מחזיק במאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק, ומעל 100 שדות נתונים על אודות כל לקוח. לפי האישום, איים רוזנס כי אם לא יגיעו עמו להסדר, במסגרתו ישולמו לו 3 מיליון דולר תמורת השבת המאגר וגילוי פרצת האבטחה, יפרסם את המאגר או ימכור אותו דרך כלי התקשורת.

מעשי הסחיטה והאיומים", כך לפי כתב האישום, "עוררו חשש כבד בהנהלת הבנק, הן ממימוש איומיו וחשיפת המאגר שלטענתו החזיק בידיו, והן מעצרם הפרסום שמאגר כזה, הכולל מידע בנקאי רב על לקוחות נמצא בידי רוזנס ועלול להיחשף".

עוד נכתב כי "החשש היה כי פרסום שכזה עלול לגרום נזק עצום לציבור לקוחות הבנק ולציבור בכללותו, וכן תגובה ציבורית שתביא לאובדן האמון בבנק ולכאוס במערכת הבנקאית הישראלית בכללותה. המפקח על הבנקים חשש כי פרסום זה, הנוגע לאחד משני הבנקים הגדולים בארץ, עלול לפגוע ביציבותו של הבנק או לגרום קושי מהותי בתפקודו, אשר הינם בעלי השלכות שליליות משמעותיות למערכת הבנקאית בכללותה ולמשק הישראלי. חששות אלו התבססו על מידע שבדיעבד התגלה ככוזב בחלקו". בחקירה התברר שרוזנס לא החזיק במאגר הלקוחות של הבנק ובפרטיהם האישיים אלא במאגר כרטיסי האשראי של לאומי קארד.

לרוזנס מיוחסות עבירות נוספות של הונאה, בכך שהשתמש בפרטי כרטיסי האשראי והלקוחות כדי לרכוש מוצרים ושירותים ולקבל כספים במרמה. משהתבררה למשטרה זהותו, הוא נעצר בתאילנד וגורש לישראל.

כתב האישום הוגש לאחר דיון בנושא בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. חקירת הפרשה נוהלה באגף החקירות והמודיעין ביחידת הסייבר בלהב 433, בשיתוף יחידת המו"מ באגף המבצעים, ולוותה החל ממועד הגעת דרישת הסחיטה ע"י פרקליט המדינה, פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) וד"ר חיים ויסמונסקי, המרכז את הטיפול בתיקי הסייבר בפרקליטות.

בא כוחו של רוזנס, עו"ד בועז קניג, מסר: "כתב האישום כנגד מרשי הוגש זה עתה. מדובר בכתב אישום חמור ולא פשוט והוא אוחז קטעים שאינם ניתנים לפרסום או לפירוט. נתייחס לדברים בבית המשפט".