הנספח הכלכלי של ישראל ברוסיה: יש משבר אבל הוא מייצר גם הזדמנויות

"קיבלנו בימים האחרונים פניות מחברות ישראליות שביקשו לשמוע את חוות הדעת שלנו על מה שנעשה בכלכלה הרוסית. בעיקר מבקשים מאתנו לבדוק איתנות פיננסית של חברות שאיתם מבקשים להיכנס לעסקים ובשלב הזה אנחנו מציעים ומנסים לחבר את החברות הישראליות לפרטנרים הגדולים יותר, אלו שעדיין יש להם יציבות כלכלית ברורה", אמר ל"כלכליסט" מארק קנר, הנספח הכלכלי של ישראל במוסקבה.

ולדימיר פוטין נשיא רוסיה צילום: בלומברג

קנר מספר כי לאור המצב הכלכלי ברוסיה הנספחות מעדכנת את התוכניות שלה: "דווקא ברגעי משבר אפשר למצוא הזדמנויות. חלק מהפתרונות שמציעות חברות ישראליות, שבהן התעניינו פחות בעבר, עשויות להפוך לרוולנטיות יותר מתמיד. כך אנחנו מזהים למשל את תחום האנרגיה שבו יש לנו מה להציע לשוק הרוסי דווקא בזמן משבר ותפקידנו כעת הוא לזהות את ההזמנויות ולעשות את החיבורים הנכונים״.

קנר בתפקידו כנספח כלכלי משמש למעשה כקשר המחבר בין העשייה העסקית בישראל לשוק הרוסי וההפך. סך הסחר בין שתי המדינות נאמד במעל 3 מיליארד דולר בשנה ועולה בהתמדה בעשור האחרון. "נכון לעכשיו הרוסים מייצאים אלינו יותר משאנחנו מייצאים לרוסיה. הם מייצאים אלינו חיטה, נפט ומתכות פשוטות וגם יהלומים. והייצוא שלנו מתחלק הוא בחקלאות טריה - בתחום זה חל גידול חד בשנים האחרונות, תרופות, ציוד רפואי וציוד לתקשורת ומערכות מידע. גם בתחום היהלומים יש סחר ער בין המדינות", מספר קנר.

בעוד שישראל מייבאת מרוסיה סחורה, שמוגדרת לרוב כ"בסיסית" ואינה מיוצרת פה, מאופיין המסחר המיובא לרוסיה מישראל כייבוא "איכות" העונה להגדרה של "חדשנות", ומסיבות אלה מעריך קנר כי הפגיעה בחברות הישראליות המייצאות לרוסיה תהיה לפי שעה, נמוכה יותר: "קשה להתנבא מה הולך לקרות, יחד עם זאת אם אנחנו מסתכלים על המוצרים שישראל מייצאת לרוסיה מדובר בתחום המוצרים שהם בטווח המחירים הבינוני-גבוה ולכן ההשפעה של הירידה ביכולת הקנייה של האזרח הרוסי, תהיה בשלב הזה פחותה יותר על המוצרים".

קנר כאמור אומר כי גם הוא וצוותו מתקשים לנבא מה עוד עשוי לקרות בטווח הקרוב בכלכלה הרוסית אבל מוסיף כי ״אנחנו מקווים ששלטונות רוסיה יצליחו לבסוף לייצב את הכלכלה הרוסית. אנחנו רואים למשל שבכל הנוגע למימון תכניות פיתוח של התעשייה הרוסית הריבית הושארה עדיין על 9%, כלומר מצד אחד יש ניסיונות לעצור את הדרדרות הרובל ומצד שני השלטונות כן עושים מאמץ לשמור על התעשייה, כך שלמרות שהמצב לא פשוט, אנחנו כמשרד הכלכלה הישראלי מסתכלים גם על הטווח הבינוני והארוך וממשיכים לפעול לפיתוח הסכמים ותשתיות מתוך ציפייה שהכלכלה הרוסית תחזור לאיתנה ולצמיחה״.

נפילת הרובל הורסת את עונת הפלפלים

בתוך כך, הפיחות ברובל הרוסי עלול למוטט את החקלאים בישראל. כ-30-40% מסך הייצוא הישראלי לרוסיה זה תוצרת חקלאית – כ-650,000 טון של תוצרת, הנמכרת בלמעלה מ-300 מיליון דולר. החקלאים, שנמצאים כעת בשיא עונת קטיף הפלפלים, מדברים על קטסטרופה.

"אם הייתי משאיר את הפלפל בשדה ונותן לו להירקב הייתי מפסיד פחות", אמר רונן שלכט, מגדל ויצואן גדול של פלפלים. "כשסגרנו על המחירים לעונה השער היה 35 רובל לדולר. הבוקר זה הגיע ל-61, ובשעה האחרונה זה כבר גירד את ה-80. זו התרסקות טוטאלית! אם תיקח קרטון פלפל שנמכר במוסקה ב-350 רובל, כלומר כ-4.5-5 דולר בשער עכשיו. להביא אותו מהנמל למוסקבה זה 3 דולר, עמלת הסיטונאי זה חצי דולר, ההובלה שלי מבית האריזה בארץ לנמל נובורוסיסק היא דולר וחצי. זאת אומרת שכל קרטון פלפל שהוצאתי אני בהפסד רק על ההובלה שלו – לא כולל אריזה וגידול".

שלכט מזהיר כי החקלאות הישראלית על סף קריסה, ומאשים את המאבקים הפוליטיים בין ארה"ב לרוסיה: "כל מה ששלחת אתה כבר מופסד בנייר, וזה בהנחה שבכלל תצליח לגבות את הכסף – כי גם הסוחרים הקטנים שם על סף התרסקות. לא תיארנו לעצמנו שלשם זה יגיע. החקלאות נמצאת במשבר ובלי עזרה והנשמה אני לא רואה איך אנחנו יוצאים ממנו. המצב לא נגרם בגלל טעויות שיווקיות או מזג אוויר, זה חד וחלק מצב פוליטי – חלק מהמלחמה של ארה"ב והמערב נגד רוסיה בגלל חצי האי קרים. רוסיה נכנסה עכשיו למיתון עם אינפלציה מטורפת וזה אומר שאנשים שם לא קונים".

כ-70-80% מגידולי הפלפל מיוצאים לרוסיה, כך שלאובדן השוק הרוסי יהיו השלכות קשות על החקלאים. גם תפוחי האדמה, הגזר והצנונית – למעלה מ-90% מהגידולים מיועדים לשוק הרוסי. בממוצע כ-30-40% מהתוצרת כבר נשלחה לרוסיה, וכעת לא ברור לא מה יעלה בגורל הסחורה שנשלחה, ומה לעשות בסחורה שטרם נשלחה.