הון אנושי: משל האקדח

בערבי התרמה שמכנסים את בכירי המשק תמיד מורגש איזה מתח בין הנתרמים, אלה שהשיטה והחיים כאן רומסים, לבין התורמים, ובהם לא מעט אנשים שגוזרים קופון נאה מהשיטה ומיוקר המחיה. גם ביום ראשון בערב, באירוע ההתרמה השנתי של ארגון עלם באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב, המתח הזה הורגש. למשל, בפער בין השיחות בקבלת הפנים לסרט המרגש מאוד (להבדיל מסרטי התדמית הרגילים באירועים כאלה) שהוקרן בתוך האולם, ושהכינו נערות שמתגוררות ב"בית אמיתי" - המקלט של עלם לנערות שעברו הטרדה מינית.

דוד פורר צילום: אוראל כהן

קודם לכן, בקבלת הפנים, פגשתי את שלמה ינאי, לשעבר מנכ"ל טבע וכיום סגן יו"ר קרן רוטשילד קיסריה ויו"ר עמותת עלם. שאלתי למה הוא לא פנה לפוליטיקה, וינאי אמר: "חשבתי על זה, אבל הבנתי שאני יכול להשפיע יותר מהמגזר השלישי". ינאי סיפר על סיוע שקרן רוטשילד מעניקה לתושבי הכפר הערבי ג'סר א־זרקא שליד קיסריה. סיפרתי לו שביקרתי בכפר, והוא נראה מוזנח כמו מחנה פליטים באפריקה. ינאי סימן בידו תנועה של אקדח ואמר: "אתה רואה את זה? מה זה בדיוק?". אקדח, אמרתי. "כן", הוא ענה, "אבל לאן אני מכוון את האצבעות?". אליי, עניתי מבוהל, והוא אמר: "אצבע אחת מכוונת אליך ושלוש אצבעות מכוונות אליי. זה תמיד מה שאני אומר לאנשים שלהם אנחנו מסייעים - רוב המאמץ לצאת מהמצב שבו אתם נמצאים צריך להיות שלכם. אם אתם לא תעזרו לעצמכם, איש לא יעזור לכם".

כששאלתי את ינאי על ההתאוששות במניית טבע, הוא אמר: "לי היה ברור שזה יקרה. טבע היא חברה עם תנודות עומק. זה לא קשור ליו"ר כזה או אחר או למנכ"ל, אף שאני מפרגן מאוד למנכ"ל הנוכחי".

אורית ויוסי בכר צילום: אוראל כהן

יוסי בכר, יו"ר דיסקונט, הגיע והצדיע לינאי, שהיה מפקדו בצבא. שאלתי אותו על פרסומים טריים שבהם נטען כי הוא מחובר בעבותות למועדון ההון־שלטון, ובכר אמר: "אפילו לא טרחתי לקרוא את הדברים, מדובר בקנאה ובפופוליזם".

אחר כך התייחס בכר לביקורת האחרונה על דיסקונט: "מתרעמים על כך ששכרנו את עופר עיני. עשינו את זה כי אנחנו רוצים לתת לעובדים תנאי פרישה טובים. חיפשנו מישהו שיודע לפתור בעיות כך ששני הצדדים יהיו מרוצים. תגיד לי אתה, מי יותר מנוסה ממנו במשאים ומתנים מסוג זה?".

שלמה ינאי, נאווה ברק וחנניא ברנדס צילום: אוראל כהן

אחר כך פגשתי את דוד פורר, מבעלי ניאופרם, שמייבאת בין השאר גם את מזון התינוקות סימילאק. שאלתי אותו אם גם הוא סבור שצריך להכריז על המתחרה מטרנה מונופול, כפי שנטען לאחרונה, והוא ענה: "הם יותר מחצי מהשוק אז הם מונופול. אבל למה אתה שואל אותי? בוא נלך עם השאלה המצוינת הזאת לדן פרופר, יו"ר אסם, שמחזיקה את מטרנה".

פורר פשוט ניגש לפרופר והציג לו את השאלה, ואז עצר ואמר: "בעצם אסור לנו להיות פה ולדבר זה עם זה, כי אז הממונה על ההגבלים יטען שאנחנו מתאמים בינינו". פרופר אמר: "אנחנו לא מונופול, והשוק הוא חופשי. אנחנו היצרנים המובילים". ניצלתי את ההזדמנות כדי לשאול את פרופר מדוע בעצם הוא כל כך מתנגד להעלות את שכר המינימום ל־30 שקל בשעה. "אני לא אמרתי שאני מתנגד, מה שאמרתי הוא שאם ההתעקשות להעלות את שכר המינימום תביא לפיטורי עובדים אז זה לא שווה את זה, כי עדיף שלאנשים תהיה עבודה משיהיה להם יותר כסף".

כשניסיתי להבין מה הניחושים של הנוכחים לגבי תוצאות הבחירות אמר לי עו"ד חנינא ברנדס: "איני יכול לדעת מה יהיו התוצאות אך אני יכול לומר לך כיצד לפתור את יוקר הדיור. צריכים לצמצם את הביורוקרטיה שבגללה לוקח שש שנים לקבל אישור לבנות בניין, לקצר את התהליך לשישה חודשים, רוב הכסף של הקבלנים מתבזבז על זמן ההמתנה". חשבתי שאם הייתי גובה תשלום מכל מי שהציעו פתרונות ליוקר הדיור בחמש שנות קיומו של המדור הזה, הייתי כבר טייקון נדל"ן בעצמי. בינתיים, המחירים רק עולים.