למה בנק ישראל נזכר כעת בקיפאון בשכר הריאלי?

השכר תואם לפריון

אתמול פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל סקירה שלפיה רמת השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר במשק דומה כיום לרמתו בתחילת העשור הקודם. בשנים 2000–2013 עלה השכר הריאלי ברוטו בשיעור מצטבר של 0.35% בלבד.

לדברי מחברי הסקירה, תוואי השכר מתחילת העשור הקודם מלמד כי התשובה לשאלה "בכמה עלה השכר?" מושפעת משמעותית מהנקודה שבוחרים להשוות אליה. זאת בשל העובדה שלצד מגמת עלייה ארוכת טווח, נע השכר הריאלי במשק בתקופה זו בין שנים בודדות באופן תנודתי. כך למשל, מ־2001 עד 2013 השכר ירד, אולם מ־2003 הוא דווקא נמצא במגמת עלייה. עוד כותבים מחברי הסקירה כי בהשוואה ליתר מדינות ה־OECD, רמת השכר בישראל תואמת את פריון העבודה: הפריון הממוצע לשעת עבודה בישראל עמד ב־2012 על 73.4% מהממוצע ב־OECD, ואילו השכר הממוצע לשעה בארץ עמד על 74.7% מהממוצע ב־OECD.

נתונים אחרים של בנק ישראל, שהציג אתמול בכנס שדרות פרופ' יוסי זעירא, כלכלן מהאוניברסיטה העברית, מראים כי ב־15 השנים האחרונות השכר הממוצע במגזר העסקי כמעט ונותר קפוא, בעוד הפריון לעובד במגזר זה עלה ב־20%. לדברי זעירא, אחת הסיבות לכך היא שכל עוד שכר המינימום לא עולה באופן משמעותי גם השכר הממוצע לא יעלה.

"אין קשר לשכר מינימום"

בבנק ישראל דוחים על הסף כל קשר בין הסקירה לבין הוויכוח על שכר המינימום. "הניתוח עוסק בהתפתחות השכר הממוצע לאורך זמן, נושא שהיה במרכז השיח הציבורי בשנים האחרונות", הסבירו אתמול בבנק, "אין קשר בינו לבין שאלת שכר המינימום".

השאלה שנותרה ללא תשובה היא מהי עמדת הבנק בנוגע להעלאת שכר המינימום. בתחילת החודש נשאה הנגידה ד"ר קרנית פלוג נאום ארוך בפורום קיסריה על שוק העבודה, ובסופו התייחסה לנושא שכר המינימום במשפט אחד, שזכה לכותרות גדולות וסותרות — בחלקן נכתב שהיא תומכת בהעלאה, ואחרים פירשו בדיוק ההפך.

בבנק ישראל מסבירים שפלוג רק אמרה שצריך לבחון את הנושא. אבל כשפקידה בכירה מציעה לבחון אם כדאי וראוי לבצע מהלך מסוים, ומציינת באותה נשימה שאותו מהלך עלול לגרום לעלייה באבטלה — יש לזה ככל הנראה רק משמעות אחת.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: יהודה עשור