דוד בן גוריון: ריאליסט בעל חזון
במלאת 41 שנים למותו של ראש הממשלה הראשון של ישראל, אנו נזכרים בחזונו ובפועלו שהפיחו תקווה. כיום אנו זקוקים יותר מתמיד למנהיגות שאומרת אמת, שמסתכלת למציאות בעיניים, שיש לה תוכנית, רק אז נרגיש שוב תקווה לעתיד טוב יותר
השבוע אנו מציינים את מורשת בן גוריון בטקס שנתי של הענקת פרס על תרומה משמעותית למדינת ישראל ובאזכרה ממלכתית בשדה בוקר במלאות 41 שנה למותו.
התקופה בה אנו חיים מתאפיינת בתחושת חוסר ודאות עמוקה. מבחינה זו תקופתנו שונה משנותיה הראשונות של המדינה אשר, למרות אתגריה המורכבים, הייתה תקופה של התלכדות מאחורי חזון ומטרה משותפת.
ההסתכלות אל העבר מחדדת עוד יותר את תחושת היעדר כיוון אסטרטגי, תחושה של היעדר דרך, המכרסמת בתודעת השליטה שלנו בגורלנו.
ממרחק של שנים נראית דמותו של מייסד מדינת ישראל כדוגמא ראשונה במעלה של יכולת קביעת דרך, התווית אסטרטגיה וקבלת החלטות קשות.
החזון שהעמיד בן גוריון לעם של פליטים שנלחם על נפשו בארץ נידחת היה שילוב של יכולת ראיה למרחק והתמודדות עם המציאות הקשה באופן רציונאלי.
דוד בן גוריון. התווית אסטרטגיה וקבלת החלטות קשות צילום: COHEN FRITZ
בן גוריון שם לו למטרה חזון שאין מאתגר ממנו – ליצור עם, להקים לו מדינה. הוא לא נרתע מהתווית דרך ברורה אשר סביבה התלכד העם. בן גוריון היה איש של חזון ושל פרטים בעת ובעונה אחת. הוא לא שגה בדמיונות אלא בחן את המציאות בכלים מדעיים מתוך נחישות לעצב אותה לא להיות מעוצב על ידה.
לאחרונה יצא מחקר של היסטוריון המדע, ארי בראל, הבוחן את בן גוריון בנושא עיצוב ובינוי האומה הישראלית. על פי בראל, הדרך שהתווה בן גוריון נפרטה בקפדנות לשורה ארוכה של הישגים כמותיים שהוא ראה כשלבים הכרחיים בדרך להשגת המטרה הנכספת.
בן גוריון לא היסס להתייעץ רבות עם מדענים וחוקרים לבחון את רעיונותיו ולקבל רעיונות כיצד להוציא אותם מן הכוח אל הפועל. למעשה יצר בן גוריון סימביוזה עמוקה בין המערכת הפוליטית והמערכת המדעית בישראל הצעירה באופן שלידע מדעי, לטכנולוגיות ולמוסדות טכנו-מדעיים היה תפקיד מרכזי בכינונה של ישראל.
בן גוריון היה פרגמאטיסט אשר חיפש יתרונות אסטרטגיים יחסיים אשר יכולים לשמש את מדינת ישראל, אדם שכלתני הנאמן לצורת המחשבה הרציונאלית, מאמין במדע כבסיס לראיית העולם והבנתו וכבסיס לתכנון ארוך הטווח.
איש של פרטים, איש חזון המשרבט מספרים וטבלאות ביומנו, מתכנן בקפידה על בסיס עובדות והכרה של התנאים בשטח. ריאליסט בעל חזון עצום. את חשיבתו לטווח ארוך הוא בונה כעץ המסתעף מתוך המציאות ומתייחס למגבלות ולדינאמיקה של ההווה.
בן גוריון חשב קדימה ובמוחו כבר היה קיים הדפוס של בחינת המציאות הכלכלית העתידית של מדינת ישראל כמושתתת על היתרונות היחסיים של הקהילה היהודית בישראל. הוא ביסס קשר עם מדענים יהודים בעולם ויצר מנוף לבניית התשתית המדעית של המדינה.
70 שנה לפני מייקל פורטר (פרופ' למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד), יישם בן גוריון במחשבתו את הרעיון שמדינות חייבות לחזק את היתרונות היחסים שלהן כדי להצליח בכלכלה הגלובלית. בן גוריון הוביל בעשור הראשון לחיי המדינה הצעירה פרויקטים של הנדסת אדם ומרחב כאחד. במהלך מלחמה ועלייה המונית נבנו ערים חדשות והורחבה ההתיישבות הכפרית, הונהגה מדיניות של כור היתוך וניזומו מפעלי פיתוח רחבי היקף.
תפיסה זו אצל בן גוריון נבעה מאישיותו החזקה אשר התעקשה להכיר את המציאות אך גם לשלוט ולכוון את המציאות ולא להיות מובל על ידי הדברים. הוא גילה לפיכך יכולת לייצר מהלכים גדולים הנותנים כיוון ומתווים מציאות חדשה תוך התווית יעדים וציוני דרך עד השגת המטרה.
נחישות המנהיג, ויכולתו לקבל החלטות יצרו ביטחון בצד המונהג. בן גוריון מבטא מנהיגות נכוחה המביטה למציאות בעיניים, מכאן נובעת היכולת להתוות כיוון וגם ליצוק בעם תקווה והתלהבות.
אם כך, תקווה בתקופה קשה מתבססת על אמון, אמון שהמנהיגות אומרת אמת, שהיא מסתכלת למציאות בעיניים, שהיא ריאלית, שיש לה תוכנית, רק אז כשנחוש חלק ממאמץ משותף שיש לו מטרה, נרגיש תקווה לעתיד טוב יותר.
