בניגוד להסכם עם המדינה: רופאי הדסה ממשיכים לבצע ניתוחי שר"פ בבוקר

כתב "כלכליסט" למוקד שר"פ הדסה:

"אפשר לקבוע תור לרופא פרטי בשעות הבוקר?"

נציגת השירות:

"לא. המדינה אוסרת על הדסה לתת שירותי רפואה פרטית בבקרים"

הכתב:

"וגם ניתוח פרטי אי אפשר לקבוע בבקרים?"

נציגת השירות:

"בטח שאפשר. פשוט תבקש מהרופא"

בשקט בשקט, בהתקשרויות לא רשמיות בין מטופל לרופא בתוך חדרי הייעוץ שלפני הניתוח או ברמיזות של מוקדנים, שירותי הרפואה הפרטית (שר"פ) של בית החולים הדסה ממשיכים להתבצע גם בשעות הבוקר. הסכם ההבראה שעליו חתמו במאי הנהלת בית החולים, הרופאים והמדינה אוסר על הדסה לספק שר"פ לפני השעה 15:00, כדי שהפעילות הפרטית לא תבוא על חשבון זו הציבורית יותר מדי. ואולם, שורת עדויות שהגיע לידי "כלכליסט" מתארת כי הדסה לא מפרה את האיסור.

השר"פ בהדסה היה אחת הנקודות הרגישות והמכריעות במשא ומתן הקשה בין המדינה, הרופאים והנהלת בית החולים בזמן המשבר הגדול שהוא עבר בתחילת השנה. הדסה שונה ממרבית בתי החולים הציבוריים בארץ בעובדה שמתקיימים בו שירותי רפואה פרטית במקביל לשירות הציבורי הרגיל (בניגוד להפרדת השר"פ לבתי חולים פרטיים כמו אסותא). לכן כדי לא לפגוע ברפואה הציבורית שרת הבריאות יעל גרמן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר לשעבר משה בר סימן טוב התעקשו שלא לאפשר שר"פ בשעות הבוקר ואף דאגו להכניס להסכם ההבראה סעיף שמגדיר כי אסור לרופאים למשוך חולים מתוך חדר המיון לשר"פ.

שרת הבריאות יעל גרמן צילום: עמית שעל

ובכל זאת, עדות אחת שהגיעה לידינו סיפרה על ניתוח שנעשה לאחרונה בבוקר דרך מסלול השר"פ, אף שהחולה הדגיש שוב ושוב בפני הרופא שהוא משלם באמצעות ביטוח הבריאות הפרטי שלו ולא דרך המסלול הציבורי. עדויות אחרות, חלקן מתוך בית החולים עצמו, סיפרו כיצד למרות האיסור לא מעט רופאים בכירים בהדסה יספקו שירותים פרטיים בבוקר, אם המטופל רק ידרוש זאת.

לכאורה איסור פעילות השר"פ עד השעה 15:00 מוחלט, וכלולים בו כל התורים למרפאות, ייעוץ וחוות דעת, ניתוחים ופרוצדורות רפואיות אחרות שמתבצעים שלא דרך המסלול הציבורי (כלומר שלא בטופס 17 מקופת החולים). עם זאת, על פי הסכם ההבראה, יש אפשרות להחריג פרוצדורות מסוימות אצל חולים מסוימים, על פי הוראות משרד הבריאות.

לדברי רופאים בהדסה, אם נעשית פעילות שר"פ בשעות הבוקר, היא נעשית אך ורק לפי ההחרגות הכתובות בחוזר שפרסם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק; למשל, טיפול בילדים קטנים, ניתוחים ארוכים וכאלה שדורשים תשתיות כוח אדם וטכנולוגיה רחבות. הבעיה היא שפרופ' אפק עדיין לא הוציא חוזר כזה, ונראה כי השר"פ בהדסה נעשה בהסכמה - בשתיקה או מפורשת - של הנהלת בית החולים עם מקרים שלא תמיד מוצדקים רפואית, ולו משום ששני הצדדים מרוויחים יפה מפעילות השר"פ.

המנכ"לית הזמנית של הדסה תמי פרץ צילום: נמרוד גליקמן

יש שיטענו כי המשך פעילות השר"פ בבקרים אינו תופעה רחבה ושמדובר סך הכל בכמה רופאים שעדיין לא הפנימו את הנורמות החדשות שעל פיהן צריך לעבוד. ואולם, שיחת טלפון שערכנו בשבוע שעבר עם מוקד השר"פ של הדסה מעלה את הסבירות כי אין מדובר באירועים נקודתיים. כשביקשנו לקבוע תור לרפואת עיניים - המחלקה בהדסה שידועה בעובדה ש־80% מההליכים הרפואיים שלה נעשים דרך השר"פ — גילינו כי האיסור לערוך שר"פ בבוקר חל על מרפאות וייעוץ בלבד ולא על ניתוחים, או לפחות נרמז לנו שאם נבקש מהרופא לבצע את ניתוח השר"פ בבוקר, אין סיבה שהוא לא יסכים.

מספיק לבקש מהרופא

אני: שלום, אני רוצה להזמין תור. יש לי גלאוקומה ואמרו לי שבקופה ייקח 200 שנה עד שאקבל טיפול כמו שצריך.

מוקדנית שר"פ הדסה: נכון.

אני: אז חשבתי אם אפשר לקבוע תור בראשון בבוקר, אני לא יודע כמה זמן לוקח לנתח ומה עושים.

שאלה של שליטה קופת השרצים של הדסה על רקע המאבקים הקשים שניטשים בעניין בית החולים הדסה - מי שמפסיד בסוף הם רק המטופלים מיקי פלד, תגובה אחת לכתבה המלאה 

מוקדנית: תראה, דרך השר"פ זה רק מהשעה 15:00.

אני: אבל אני עובד אחר הצהריים ופנוי בבוקר.

מוקדנית: הרופאים מתחילים רק ב־15:00.

אני: אבל פעם היה גם בבוקר.

מוקדנית: פעם. מאז ההסדר זה מ־15:00 עד הערב.

אני: גם למרפאה אני לא יכול להגיע בבוקר?

מוקדנית: גם לא.

אני: זה סיפור.

מוקדנית: אני בספק אם אפשר בבוקר אבל אני בודקת לך... לא, אין שום רופא עיניים בבוקר.

אני: אז מה נעשה?

מוקדנית: אתה לא יכול לצאת מהעבודה?

אני: זה סיפור. יש אולי רופא שאני יכול לדבר איתו ויסכים לעשות ג'סטה ולראות אותי בבוקר? לא אכפת לי לשלם.

מוקדנית: אני מבינה אותך. טוב, אני אבדוק לך.

מוקדנית: (כעבור דקה) אין אפשרות כזו בכלל.

אני: טוב, נראה מה נעשה... אבל, תגידי, אין איזו אפשרות לפחות שהניתוח יהיה בבוקר?

מוקדנית: בטח.

אני: אבל ניתוח פרטי, כי אני יודע מה זה ניתוח ציבורי, זה עוד 20 שנה.

מוקדנית: נכון. לכן אני אומרת שלניתוחים יש בקרים.

אני: ניתוחים דרך השר"פ?

מוקדנית: כן.

אני: לא הבנתי. את אומרת לי שאין מצב למרפאת שר"פ בבוקר, אבל ניתוחי שר"פ בבוקר אפשריים?

מוקדנית: כן, ניתוחים בבקרים אפשריים. אתה גם יכול לבקש את זה מהרופא, הוא קובע ניתוחים ביומן שלו. ייעוצים יש רק בצהריים.

אני: אבל שהרופא לא יגיד לי 'לא' אחר כך, שבהסדר אסור לו לעשות בבוקר גם ניתוחים.

מוקדנית: תבקש ממנו.

אני: אם אני אבקש זה יהיה בסדר?

מוקדנית: בעזרת השם.

שאלה של פיקוח

ההסכם בין המדינה להדסה לא מגדיר את הסנקציות שיוטלו על רופאים שמפרים את איסור השר"פ בשעות הבוקר. עם זאת, הבעיה העיקרית באכיפת האיסור היא שהנהלת הדסה מוגבלת בכוחה מול הרופאים. תזכורת לכך ניתנה לפני כמה חודשים בעדותו החריגה בכנותה של ד"ר יאיר בירנבאום, לשעבר המשנה למנכ"ל הדסה, בפני ועדת גבאי לבדיקת משבר הדסה. בירנבאום חשף כי כשהיה מגלה שרופא מסוים חרג מתקרת פעילות השר"פ שהוגדרה לו, כל שיכול היה לעשות הוא להזהיר אותו פורמלית: "לא היתה לנו סנקציה שיכולנו להפעיל ולא הפעלנו שום סנקציה. יש מקומות שבהם ראינו שהרופאים לקחו את זה לתשומת לבם, בעיקר באמצעות הצטרפות יתרה לניתוחים ציבוריים, לדעתי. האם אסרנו על מישהו לעשות שר"פ בחודש הקרוב כי הוא עבר את הרף? את זה לא עשינו".

דרך פשוטה יחסית לאכוף את האיסור היא שהמדינה תטיל את הפיקוח גם על קופות החולים וחברות הביטוח. כך לדוגמה, היא יכולה להורות לקופות ולחברות הביטוח לא לשלם לבית החולים ולרופא, אם לא מצוין בטופס התשלום כי הפרוצדורה הרפואית נעשתה לאחר השעה 15:00. ובכל זאת, האחריות לפקח על הרופאים שימלאו את הוראות ההסכם כלשונן היא של הנהלת בית החולים ולא של המדינה.

כאן נכנס תפקידו של החשב המלווה שדרשה המדינה להכניס לבית החולים כדי לפקח על יישום תוכנית ההבראה. כפי שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, הנהלת הדסה התכופפה בפני לחץ של המדינה, בראשותה של החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, והסכימה לבסוף להרשות לחשב מטעמה להתחבר אל מחשבי מערך הכספים של בית החולים באופן ישיר כדי לדלות משם מידע.

הסכמת ההנהלה התקבלה רק לאחר שהמדינה עצרה העברה של כ־167 מיליון שקל לבית החולים, ובתגובה גם ארגון נשות הדסה, הבעלים של בית החולים, עצרו העברה של 12.5 מיליון דולר.

בוחרים יו"ר, או שלא

הימים האחרונים הם ימים מתוחים מאוד בהדסה. היום ומחר אמור להתכנס דירקטוריון בית החולים ולהכריע מי יהיה היו"ר הקבוע של הדסה, תפקיד שממלא כיום באופן זמני אבי בלשניקוב. אלא שאמש בלשניקוב הודיע על התפטרותו, יחד עם דירקטור נוסף בשם מוטי דבי. העילה הרשמית היא הקיפאון בבחירת יו"ר קבוע להדסה, אך מאחורי הקלעים אולי גם קיימת מתיחות בין הדירקטוריון לבין ארגון נשות הדסה בשל מה שחלק מהדירקטורים מכנים כהתערבות ישירה של הבעלים בפעילות בית החולים, כמו לדוגמה ההתכופפות בפני המדינה בנושא החשב המלווה.

לפי ההסכם בין נשות הדסה למדינה, הארגון יציע למשרדי האוצר והבריאות שלושה מועמדים לתפקיד, ורק אלה שהמדינה תאשר יעלו להצבעת הדירקטוריון. אלא שנכון לסוף השבוע המדינה לא קיבלה שמות, כך שההצבעה עשויה להידחות בכמה ימים. המדינה לחצה על נשות הדסה לבחור יו"ר קבוע כמה שיותר מהר, בין היתר כדי שהוא יוכל להקים ועדת איתור לבחירת מנכ"ל קבוע שיהיה אחראי ליישום תוכנית ההבראה. כיום ממלאת את התפקיד זמנית פרופ' תמי פרץ, שמסוכסכת עם ועדי הרופאים של הדסה, מה שהוביל בין השאר לפרישתם של כמה רופאים בכירים.

מהמרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה: "הנהלת הדסה מיישמת את הסכם ההבראה מחתימתו בחודש יוני 2014. יישום תוכנית ההבראה כולל נושאים רבים, ובהם ניהול השר"פ. ההנהלה בנתה תוכנית מיוחדת שבתחילת 2015 תביא את כל טיפולי השר"פ להתקיים לפי הוראות תוכנית ההבראה וחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, האמור להתפרסם בעתיד הקרוב. כבר עתה המרפאות פועלות מהשעה 15:00. בעתיד הקרוב רק פרוצדורות מיוחדות שמופיעות בהסכם ויקבלו אישור ממנהל בית החולים יתקיימו בשעות הבוקר".