"הבנקים יסרבו לשתף איתנו פעולה בעתיד"
רשות ני"ע גילתה ליקויים חמורים במחלקות ייעוץ ההשקעות בבנקים, אלא שהיא מסרבת לחשוף את שמות הבנקים שנמצאו מעורבים לכאורה בעבירות על החוק. ברשות טוענים שפרסום הבדיקה יפגע באפקטיביות של הפיקוח והאכיפה
רשות ני"ע מסרבת לחשוף את דו"חות הביקורת שערכה בבנקים בשנים 2010–2009 ושבהם הצביעה על ליקויים והפרות חמורות של חוק הייעוץ וניהול תיקי השקעות. לפי הרשות, חשיפת הדו"חות תוביל להיעדר שיתוף פעולה מצד הבנקים בעתיד. הרשות אף טוענת שהיעדר שיתוף פעולה כזה יאלץ אותה "להשקיע תשומות רבות באכיפת סמכויותיה".
כך נטען בתגובה שהגישה רשות ני"ע לעתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע בדרישה לחייב אותה לחשוף את שמות הבנקים שבהם נערכה הביקורת. אתמול נערך דיון ראשון בעתירה אצל השופטת רות רונן, שבמסגרתו איגוד הבנקים ביקש – וקיבל רשות להצטרף כמשיב לעתירה.
לפי העתירה, שהגישו עורכי הדין רועי סלוקי ועמרי אושפיז ממשרד ברם סלוקי ושות', דו"חות הביקורת היו בסיס לחוזר הנחיות כללי לבנקים שפרסמה הרשות ושכלל את עיקרי המסקנות מהביקורת. עם זאת, הרשות לא פירטה בחוזר באיזה בנק נמצא כל ליקוי ומיהם העובדים שאחראים על כך ובכך מנעה ביקורת ציבורית ואכיפה פרטית נגד המפרים.
השופטת רות רונן צילום: שאול גולן
לפי העתירה, במרץ 2011 שלחה הרשות לבנקים העוסקים בייעוץ השקעות "חוזר בדבר ליקויים שעלו מביקורות ובדיקת תלונות שבוצעו על ידי היחידה לפיקוח על בעלי רישיון". החוזר תיאר הפרות חמורות: "שיפוץ" שיחות ייעוץ באמצעות הוספת משפטים מובנים בדיעבד; פיתוי להשקיע באופציות מעו"ף בלי לחשוף את הסיכונים; ביצוע פעולות ללא ידיעת הלקוח; המלצות הסותרות את רמת הסיכון שהלקוח ביקש; התעלמות מגובה עמלות ותקלות במידע שמופיע במערכות הייעוץ.
חלק מהליקויים תוארו בחוזר כהפרות של חובות אמון, זהירות ומיומנות לפי חוק הייעוץ. ליקויים אחרים הוגדרו כהפרת חובות של גילוי נאות, הודעה על עסקה בסיכון מיוחד וחובת בירור צורכי הלקוח ומטרותיו. עילות אלה, יש לציין, משמשות לא פעם בסיס לתביעות של משקיעים נגד הבנקים. אכיפה פרטית גם נחשבת כחלק מהמדיניות המוצהרת של הרשות ושל העומד בראשה, שמואל האוזר. כמעט מיותר להזכיר שהחוק מקנה לרשות סמכות לבצע ביקורת בבנקים.
"חשיפת דו"חות הביקורת המלאים עלולה להביא לסיכול יכולתה של הרשות לבצע ביקורות אפקטיביות בגופים המפוקחים", נכתב בתגובת רשות ני"ע שהוגשה באמצעות מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב ליאב וינבאום ועו"ד דוד גוטמן. מה שיגרום, כך נטען, ל"שיבוש חמור בתפקודה כרשות מפקחת. החשש של הגופים מחשיפת שיטות העבודה שלהם, סודותיהם המסחריים או המקצועיים ומחשיפתם לתביעות פרטיות, עלול להביא להיעדר שיתוף פעולה מלא של בעלי התפקידים בגוף המבוקר באופן שיקשה עד מאוד לבצע ביקורת אפקטיבית, וידרוש מהרשות להשקיע תשומות רבות באכיפה ויגרום להפחתת כמות הביקורת, וכתוצאה מכך לפגיעה ביכולת ההרתעה והאכיפה של הרשות".
בתצהיר של מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל נטען שהחשיפה תגרום "פגיעה פוטנציאלית בתאגידים הבנקאיים. הוראות הדין מכתיבות סמכויות ביקורת רחבות מחד אך גם את סודיות המידע המועבר אל הרשות".
ההפרות שהתגלו בביקורת בבנקים בין 2009-2010
1. פיתוי להשקיע באופציות מעו"ף מבלי לחשוף את הסיכונים
2. ביצוע פעולות ללא ידיעת הלקוח
3. המלצות הסותרות את רמת הסיכון שביקש הלקוח
4. התעלמות מגובה עמלות
5. שיפוץ שיחות ייעוץ: הוספת משפטים מובנים לשיחה בדיעבד
6. תקלות במידע שמופיע במערכות הייעוץ
