מבקר המדינה: עסקאות ניגוד עניינים במכון היהלומים
בשנים 2010-2012 היקף העסקאות שביצע המכון עם הבורסה והתאחדות היהלומנים, שהן בעלות עניין ויושבות בדירקטוריון החברה, הגיע לשיעור של 6% מהכנסותיו, זאת בניגוד לקבוע בתקנון
ענף היהלומים בארץ מגלגל מחזור של כ-17 מיליארד דולר בשנה. מכון היהלומים הוקם בשנת 1967 מכוח החלטה משותפת של המדינה ושל הענף להקים חברה שתאגד את כל הגופים בענף. בדירקטוריון החברה יושבים נציגי מדינת ישראל, התאחדות היהלומנים, הבורסה, ההסתדרות והבנקים המרכזיים בענף. הכנסות המכון – 28 מיליון שקל בשנה – מגיעות מהיטל בסך פרומיל שמוטל על היהלומנים.
מבדיקת מבקר המדינה, יוסף שפיא, עולה כי הבורסה וההתאחדות, שהן בעלי עניין במכון, פונות למכון לקבלת סיוע כספי עבור פעולות שהן יוזמות, ונציגיהן שותפים בהחלטות המכון בנוגע לבקשות אלה. בשנים 2010-2012 היקף העסקאות שביצע המכון עם הבורסה וההתאחדות הגיע לשיעור של 6% מהכנסותיו, זאת בניגוד לקבוע בתקנון ובתזכיר המכון כי "הכנסות המכון ישמשו אך ורק לקידום מטרות המכון" ו-"המכון לא יחלק דיבידנד לחבריו".
יהלומים צילום: בלומברג
המבקר מביא מספר דוגמאות לעסקאות ניגוד עניינים שביצע המכון. כך, ב-2011 יו"ר ועדת הביקורת של המכון – מיכאל גולדשטיין – השתתף בדיון והצבעה של הוועדה לאישור עסקה לרכישת שירותי השתלמויות. אלא שהחברה שנבחרה הינה חברה פרטית שהיו"ר הוא המנכ"ל שלה. "יצוין כי במועד סיום הביקורת ממשיכה החברה לבצע עבור המכון שירות זה כספק יחיד, וגולדשטיין משתתף בדיונים להארכת ההתקשרות עם החברה הפרטית" נכתב בדו"ח.
ב-2012 התאחדות תעשייני היהלומים פנתה למכון בבקשה לקבל כ-1 מיליון שקל כדי לכסות את הגרעון. למרות שהיועץ המשפטי של המכון התנגד לכך, וזאת לאור הוראות התזכיר והעובדה כי סבסוד הפסדים של בעל עניין (ההתאחדות) אינו מקדם את מטרות המכון – המכון פנה לייעוץ חיצוני שהכשיר את המהלך, והדירקטוריון – לרבות נציגי ההתאחדות שיושבים בו – אישר את העברת הסכום.
המבקר מציין שההיטל שנגבה מהיהלומנים במשך כחמישים שנה בכלל אמור להיות מועבר לאוצר המדינה, ומטרתו לכאורה היא מימון הפיקוח על היהלומים. הן משרד הכלכלה והן משרד האוצר לא הציגו בפני המבקר כל מסמך שמכוחו מעבירה המדינה את ההיטל למכון, ולא נתנו כל הסבר משפטי לפעולה זו.
