הממשלה אישרה רשת ביטחון להקמת מתקני חשמל סולארי ביהודה ושומרון
את ההצעה המקורית לרשת ביטחון בהשקעה זו הגה עוזי לנדאו והיא מקודמת כיום על ידי שר האנרגיה סילבן שלום; הממשלה דחתה את הערר שהגיש שר האוצר יאיר לפיד נגד התכנית
ממשלת ישראל דחתה לפני שעה קלה (ד') את הערר שהגיש שר האוצר יאיר לפיד כנגד כוונת המדינה להעניק רשת ביטחון פיננסית להקמת מתקני חשמל סולארי ביהודה ושומרון. הערר המקורי הוגש בפברואר ולאחר שלפיד הודיע שהוא "מתנגד בתוקף להשקעה בתשתיות חדשות מחוץ לגושי היישובים".
מדוע נדרשת רשת ביטחון ממשלתית עבור ייצור "חשמל ירוק" בשטחי יהודה ושומרון? הבעיה נעוצה בעובדה שעלות הקמת מערכת נעה בין כמה מאות אלפי שקלים (מתקן קטן שמוצב על גג מבנה) לכמה עשרות מיליוני שקלים (מתקן קרקעי). הבנקים הישראלים נמנעו ממימון פרויקטים מסוג זה מחשש לגורל ההלוואה במציאות בטחונית או מדינית לא ברורה. כאן נכנסת הממשלה במתן ערבות לכל הלוואה שתלקח.
את ההצעה המקורית לרשת ביטחון הגה שר התיירות עוזי לנדאו, ששימש בזמן הממשלה הקודמת כשר האנרגיה. מי ש"הוציא את התכנית מהמגירה" בתקופת הממשלה הנוכחית היה שר האנרגיה סילבן שלום. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שמי שהצביע היום נגד ההחלטה היו שר האוצר לפיד ושרת המשפטים לבני, שטענו שמדובר בהחלטה פוליטית ולא כלכלית, אולם הערר כאמור נדחה.
במקביל, הממשלה אישרה הסטת מכסות ייצור מטכנולוגיות רוח, ביו גז ותרמו-סולארי (קיטור) לטובת טכנולוגיות סולאריות "קונבנצינאליות". מטרת המהלך היא להאיץ את הטמעת הפקת החשמל מאנרגיות חדשות בישראל, שמפגרת כמה צעדים אחרי תקדמות התחום בעולם ואף סותרת החלטת ממשלה משנת 2009, אז נקבע שעד 2014 כ-5% מסך ייצור "החשמל הירוק" בישראל ישען על אנרגיות מתחדשות. נכון להיום, סך ייצור החשמל הנקי נע סביב 3% בלבד.
לפיכך, הממשלה קיזזה מכסות ייצור מאנרגיית רוח, ביו גז ותרמו-סולארי בהיקף כולל של כ-340 מגה וואט. מי שנהנה מההפקר מההחלטה הן אותן חברות שהתחייבו על הקמת פרויקט תרמו-סולארי (קיטור) שעלותו גבוהה פי 3 מפרויקט סולארי רגיל. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בין החברות שיהנו מההסטה ניתן לציין את חברת שיכון ובינוי, שתוכל להמיר פרויקטים שונים תרמו סולאריים לטובת פרויקט סולארי רגיל.
ומה יצא לציבור הישראלי מכל זה?
לטענת השר סילבן שלום, הסטת המכסות תחסוך למשק כ-2.5 מיליארד שקל לאורך חיי המתקנים. הנימוק: כדי לעודד יצור חשמל נקי, רשות החשמל מסבסדת את הקמת המתקנים ומעניקה להם תעריף ייצור חשמל נדיב, שגבוה בחלק מהמקרים בכ-50% מזה שחברת החשמל מקבלת משאר הלקוחות. לפיכך, הסטת המכסות תצמצם את הסבסוד הכבד למערכות תרמו סולאריות, מה שיחסוך לקופת המדינה כ-2.5 מיליארד שקל.
"החלטת הממשלה היום מקדמת את תחום האנרגיות המתחדשות צעד ענק קדימה. על ידי יצירת שוק אנרגיות מתחדשות משמעותי וגדול נוכל לפתח ולהתקדם לקראת השגת היעד של 10% ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בשנת 2020. תוך שמירה על הביקוש, על הצרכים ועל רמת מחירים סבירה, נמשיך את המגמה לפתח את המשק, להוריד תעריפים ולהפחית את יוקר המחייה בישראל", סיכם שלום.