גמול נהיגה עצמית ותוספת חלב: מה מסתתר בתלוש של עובדי חברת החשמל?

בדיון שנערך טרם החג בוועדה לביקורת המדינה נדהמו חלק מהנוכחים לשמוע שיו"ר ועד עובדי חברת החשמל דוד (מיקו) צרפתי לא מכיר חלק מחריגות השכר של הציבור שהוא מייצג. צרפתי אמר ש"חלק מהחריגות הן מ־1975, לפני כניסתי לחברה ב־1981" ושחלק מהחריגות לכאורה הן תולדה של "היסטוריה של אי־מתן אישורים נדרשים".

למעשה, מדובר באחת הירושות הקשות ביותר שמשאיר מנכ"ל החברה המתפטר אלי גליקמן. ההגדרה היבשה היא "טיפול בחריגות השכר של עובדי חברת החשמל", אולם מאחוריה מסתתר ניסיון לקטלג עלויות שכר של כ־5.3 מיליארד שקל בשנה, רובן נסתרות מהעין. עיון במסמך עלויות השכר של עובדי החברה, שהגיע לידי "כלכליסט", מגלה תמונה משונה של רכיבי שכר שלא ברור מתי נולדו ומה הם משרתים. המנכ"ל שאחרי גליקמן יתמודד לא רק עם ירידה בהכנסות החברה וקיצוץ בהוצאות התפעול, אלא גם עם פצצת הזמן המתקתקת הזאת.

עובד באילת? קבל בונוס

מסמך עלויות השכר של עובדי החברה מכיל סעיפים שגם במשרד האוצר לא יודעים מה פשרם. הרשימה המלאה הועברה לפני כשלוש שנים מחברת החשמל לידי משרד האוצר, ובחברה טוענים שכל עוד איש לא העיר על הסעיפים או על העלויות החריגות יש להתייחס אליהם כאילו אושרו בפועל.

כך למשל, תלוש השכר של עובדי חברת החשמל מכיל "רכיבי שכר רגיל", כלומר רכיבי שכר ברוטו שנלקחו לצורך חישוב שכר שעתי. אלה כוללים רכיבים אקטואריים שנשענים על "שכר טבלאי" — שכר בסיס שמבוסס על ותק ודרגות של עובדי החברה, כל אחד בתחום עיסוקו.

ואולם, נוסף לאלה עולה רשימה ארוכה ומפורטת של תוספות שכר, חלקן נדירות במשק. כך לדוגמה, עובדי חברת החשמל זכאים לדרגה מקצועית (הקרוריה דרגת כוכב) אחרי 20 שנות ותק, ומי שעובד באילת זכאי ל"שווי דרגה נוספת באילת". כמו כן ניתן למצוא "תוספת פיקודית" על ניהול, "תוספת ותק", "תוספת מאמץ" על עבודה חריגה ושלושה גמולי השתלמות — גמול השתלמות מנהלים, גמול השתלמות מקצועי א' וגמול השתלמות מקצועי ב'. את הרשימה מקנח סעיף שנקרא "עודף אישי", שלא ברור על כמה עובדים הוא חל ומה הגדרתו.

תודה שהגעת לעבודה

במסגרת השכר שנכלל בחישוב האקטוארי נמצאים "תשלום על עבודה במשמרות", "תורנות בית" ו"תוספת ערבה" למי שעובד בין אזור ערד לאילת. נוסף על כך נכללים כאן משכורת 13 ומשכורת 14, חלוקת שי לחג ודמי הבראה, חלקם סעיפים שמקובלים במגזר הציבורי ולא רק בחברת החשמל.

הסעיף הכי מעניין בחלק זה הוא "הקצאת סכום השווה ל־0.49% מהשכר". מדובר בסעיף שמזין את קופת הנאמנות של עובדי חברת החשמל, שבה 1.5–1.7 מיליארד שקל וכוללת רכיבים בלתי קצבתיים, שהם בעיקר מתנות לחגים לעובדי החברה וגמלאיה. האוצר הורה לחברה לפתוח את הקרן ולממן הוצאות תפעול. ועד העובדים פנה לבית הדין לעבודה, וזה הקפיא את הדרישה והתיר להוציא מהקרן רק כמה מאות מיליוני שקלים.

בחלק במסמך שמוקדש לתשלומי הפנסיה לעובדי חברת החשמל, ניתן למצוא מענקי פרישה על פיטורים ועל נכות וגם סעיף מעניין שנקרא "פנסיית מינימום לגמלאים ושארים". מדובר בסעיף ייחודי שנועד לפצות עובדים שהגיעו לגיל פרישה ולא צברו לזכותם ותק מספק ליהנות מפנסיה ראויה. ההערכות הן שמדובר בעולים חדשים שנקלטו בעבר בחברה בגיל מבוגר יחסית. מאחר שהם עלולים לפרוש בטרם צברו פנסיה מתאימה, נולד עבורם מנגנון פיצוי שמשלים את הפנסיה הממוצעת לשכר המינימום במשק, לפני תוספות.

סעיף מעניין נוסף בחלק זה הוא "מענק בגין אי־ניצול ימי מחלה". מדובר בסעיף שבא לתמרץ עובדים לא לקחת ימי מחלה, אלא להמשיך לעבוד בחברה, זאת משום שהניצול שלהם בפועל עלול לעלות לחברה יותר כסף.

מענקים אחרים שכלולים בחלק הזה הם מענק על 35 שנות ותק ויותר, מענק על עבודה עד 35 שנות ותק, פיצויים מוגדלים בהסכם מיוחד (לא מפורט מה הוא) ודרגת פרישה לעוזבים שנמצאים כשירים לכך.

תחת הכותרת "רכיבי שכר מהותיים שלגביהם נדרשת חוות דעת משפטית" ניתן למצוא את "זיכוי אי־היעזרות", כלומר תמריץ הגעה לעבודה.

בחלקה השני של הטבלה, בחלק שכותרתו "זכאויות נוספות", מופיעים פיצויים וזיכויים שונים שלא בטוח שכל עובדי המשק נהנים מהם. כך למשל, "פיצוי רכב מסחרי", או "שכר עידוד יום שישי" ואפילו "גמול נהיגה עצמית": בונוס על שביציאה לשטח העובד הואיל לנהוג לשם בעצמו ולא שכר נהג שיוביל אותו לשם.

"לא נוותר על הפנסיה"

חריגות השכר של עובדי חברת החשמל הן לא נושא חדש. בשל גודלה של החברה (כ־13 אלף עובדים) הוא מעסיק את משרד האוצר כבר שנים רבות. עד אוקטובר 2013 משרד האוצר היה עוקב אחר החריגות ומקיים שימועים שוטפים, אך לפני שנה פסק בית הדין לעבודה כי יש להקפיא את הטיפול בנימוק שרפורמה מחייבת שקט תעשייתי. ההקפאה פגה במרץ 2014 ובקיץ האחרון חודשו השימועים לחברה.

המנכ"ל היוצא, אלי גליקמן צילום: עמית שעל

גם מבקר המדינה התייחס לנושא: המבקר יוסף שפירא אמד באוקטובר 2012 את החריגות בסעיפים הללו ב־3.4 מיליארד שקל. חריגות השכר בחברת החשמל היו אחד מסלעי המחלוקת העיקריים סביב תכנון הרפורמה בחברה. ועד העובדים ביקש תוספת שכר בסיס של כ־2,500 שקל לכל עובד, שעלותה כ־4.5 מיליארד שקל; המדינה הסכימה רק לתוספת של כ־1,000 שקל, שעלותה כ־1.8 מיליארד שקל. לטענת העובדים, הפער בין הצדדים הוא שפוצץ את המגעים לרפורמה. "המשא ומתן כבר סוכם, הסכמנו להתפשר גם על חריגות השכר ואז שר האוצר החליט להכריז שהוא נסוג מההסכמות", אמר צרפתי בדיון. "לא לחינם החליט בית הדין שמי שהפרה את ההסכמות היא המדינה, ולכן התיר לנו לשבות". בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" כי הנהלת חברת החשמל הגישה לאוצר מתווה פשרה ראשוני לחלק מהחריגות (כ־150 מיליון שקל), הצעה שלא זכתה לאישור הוועד וטרם נידונה במשרד האוצר.

השורה התחתונה שהתקבלה בדיון הוועדה לביקורת המדינה היא שהוועדה דורשת מחברת החשמל שתמציא לה עד סוף חודש נובמבר רשימה מפורטת של הנהנים מהתוספות, כדי שניתן יהיה לאמוד את חריגות השכר בחברה, אותן חריגות שהיא טוענת לאורך השנים שאושרו כחוק. צרפתי הזהיר בתגובה: "לא אתן שעובדי חברת החשמל יגיעו למצב של עובדי ביקור חולים, ולא אוותר על הפנסיה שלהם. הרפורמה כבר מתחוללת, ולראיה, היום כבר יש 20% יצרנים פרטיים. אנחנו רוצים את טובת המדינה, משק החשמל, החברה והעובדים". הוא הבטיח שצעדים חד־צדדיים ימוטטו את החברה, שכבר נמצאת היום בחוב של 70 מיליארד שקל, והמדינה תשלם על כך.

מחברת החשמל נמסר בתגובה לדברים: "ככלל, החברה מקפידה על ביצוע תשלומים כחוק. מזה מספר שנים כל שינוי בשכר המשולם לעובדים מאושר על ידי הגורמים המוסמכים וכמתחייב על ידי הגורמים המוסמכים ברשויות, הממונה על השכר ורשות החברות הממשלתיות.

"בית הדין קבע כי על הממונה על השכר לערוך לחברה ולעובדיה המשך שימוע כמתחייב בחוק. מעבר לקביעה זו, אין החלטות נוספות של הממונה על השכר, שהינו הגורם המוסמך, בדבר חריגות שכר בחברה. באופן שוטף. במסגרת תפקידו, הממונה על השכר עורך בדיקות בנושא".