הצעיר האירופי המובטל
אבטלת הצעירים, המשבר הגדול ביותר של אירופה, עדיין בשיאה. המאבק בה מעלה חרס ומאיים על יציבות גוש היורו
המספרים מדהימים, לא פחות מכך. הפער בין צעירי דרום אירופה לבין הוריהם עמוק בצורה מסוכנת. ביוון ובספרד שיעור האבטלה בקרב הצעירים נע סביב 50%, באיטליה הוא מעט מעל 40%. כמעט חצי (48%) מהצעירים האירופים עד גיל 29 חיים עם הוריהם. באיטליה הנתון מטפס ל־64% ומתייחס גם לצעירים עד גיל 34.
לא רק המשבר אשם במצבם: הצעירים הם גם הקורבנות של חוקי העבודה שהיטיבו עם דור ההורים. כדי לעקוף את אותם החוקים, מעט המשרות שמתפנות במשק מחייבות אותם לחתום על חוזים ארעיים ונצלניים, לא כאלה שאפשר לקבל איתם בבנק משכנתא, או אפילו סתם הלוואה לחתונה. באיטליה הצעירים זכו לכינוי "דור האלף יורו" - השכר החודשי הממוצע שלהם באירופה בשעה שהמושג נטבע. היום רובם יכולים רק לחלום על הסכום הזה.
באופן טבעי, הניוון המתמשך הזה גורם להגירה המונית, שיוצרת כדור שלג מדאיג: גרמניה - הדוד העשיר מאמריקה של כלכלת אירופה - משתוקקת לידיים עובדות, מיומנות ומשכילות. היוונים, הספרדים, האיטלקים והפורטוגלים הצעירים נודדים לשם בהמוניהם.
להגירה הזו יש מחיר: גם אם מדינות דרום אירופה יצליחו להתגבר על המשבר, מה שלא צפוי לקרות בקרוב, כספי הפנסיה של הצעירים שעזבו כבר לא יופקדו בקרנות המקומיות. הוריהם של בני הדור האבוד, שייצאו לגמלאות בשנים הקרובות, ייפגשו עם עתיד עגום יותר מזה שהובטח להם, ממש כמו ילדיהם. שני הדורות, שנראה כעת שתהום כלכלית פעורה ביניהם, עלולים למצוא את עצמם מושלכים אליה יחד.
תוכניות המאבק באבטלת הצעירים שיזמו האיחוד האירופי מעלות בינתיים חרס. קיפאון של שוק העבודה מערער את הלגיטימיות של הממשלות החלשות ממילא, ואת מעט האמון שעוד נותר בפרויקט השוק האירופי המשותף. הסכנה לתסיסה חברתית, לפירוק גוש היורו, ובחלק ממדינות היבשת אפילו להתערערות הדמוקרטיה, תהפוך להיות מוחשית במקרה כזה.
התרסקות של גוש היורו תשפיע ישירות גם על ישראל, שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר העיקרי שלה. היא תשפיע על מחירי המוצרים המיובאים ממנו וכן על החסכונות ועל קרנות הפנסיה שחלקם מושקעים בבורסות היבשת.