קנדל פלס, מנהיג מאבק עובדי רשתות המזון המהיר בארה"ב

למעשה, הרפורמות שנעשו בשנה האחרונה במקומות שונים בעולם להעלאת שכר המינימום חייבות לא מעט לעובדי רשתות המזון המהיר בארה"ב. בסוף 2012 הם החלו להפגין בניו יורק למען העלאת שכר המינימום ל־15 דולר לשעה ומימוש זכותם להתאגד. משם התפשט המאבק לכל רחבי ארה"ב, ובשנה האחרונה התגלגל לתנועה דומיננטית ומשפיעה להעלאת שכר המינימום שעומד היום על 7.25 דולר לשעה, ולהעלאת משכורות כללית בענפים כמו קמעונאות ומסעדנות - שהעובדים בהם מקבלים שכר על בסיס שעתי.

קנדל פלס צילום: אי פי איי

כמה מדינות בארה"ב כבר הנהיגו שכר מינימום בגובה של כ־10 דולר בשעה, וישנן גם מעסיקות גדולות כמו גאפ או איקאה שהודיעו שיעלו את שכר עובדיהן. גם נשיא ארה"ב ברק אובמה יצא ביוזמה להעלות את שכר המינימום, וחתם על צו שמחייב את חברות הקבלן העובדות עם הממשל לשלם לעובדיהן את רף השכר שאליו הוא מכוון.

האיש שמוביל את מאבק עובדי רשתות המזון המהיר, ונמצא כמעט בכל ההפגנות והשביתות, הוא קנדל פלס - המנהל הארגוני של תנועת פאסט פוד פורוורד. פלס הוא לא רק הפה של עובדי מקדונלדס, KFC וטאקו בל שנאבקים על כבודם. הוא האיש שמצוי בפרטים, שמסביר לכלי התקשורת בארה"ב את ההיגיון האנושי והכלכלי של העלאת השכר.

בענף המזון המהיר, שממנו התחיל כדור השלג הזה, עוד אין תוצאות בשטח, אך הוא נמשך. על הכישלון, הזמני יש להניח, במאבק הנקודתי של פלס, מפצים ההדים למאבק שיצרו שינוי בארה"ב ואפילו מעבר לה. המאבק על העלאת שכר המינימום בארה"ב רלבנטי לכל מדינה שבה נדמה כי יוקר המחיה וגובה השכר כבר אינם קשורים זה בזה.

בגרמניה הושג השנה הסכם שקובע לראשונה שכר מינימום במדינה, ואפילו בשוויץ נערך משאל על קביעת שכר מינימום. גרמניה, לדוגמה, נמנעה מחקיקה בנושא, אלא שבהסכם הקואליציוני של ממשלת גרמניה הוסכם לראשונה על קביעת שכר מינימום במדינה, שייכנס לתוקפו בתחילת השנה הבאה. אפילו בישראל החלו עובדי מקדונלדס מהלך של התאגדות מול הנהלה שאמנם לא מודה רשמית בהתנגדות אליו, אבל עושה הכל כדי לטרפד אותו.