קארל אייקן, משקיע אקטיביסט

אייקן כבר הרבה זמן במשחק. הוא קנה את פרסומו בשנות השמונים כאחד הבולטים שב"פושטי התאגידים": משקיעים שהשתלטו ברכישות ממונפות על תאגידי ענק, והותירו אותם עמוסים בחובות ומרוקנים מנכסים. זו התקופה שהונצחה בסרט "וול סטריט" כעידן של תאוות בצע בלתי מרוסנת, וחלק מגיבוריה, כמו מייקל מילקן, עוד אגדת וול סטריט, מצאו את עצמם בכלא.

קרל אייקן צילום: בלומברג

ועכשיו, כעבור 30 שנה, ואחרי שכבר נכתבה עליו ביוגרפיה ("המלך אייקן"), המשקיע הוותיק שוב נמצא באור הזרקורים, בגלגול חדש: "משקיע אקטיביסט". אייקן הוא הבולט בשורת מנהלי קרנות גידור שרוכשים נתח מחברות הדגל של הכלכלה האמריקאית, ומנסים לנער אותן: להביא להחלפת ההנהלה, לחלוקת דיבידנד או למיזוג עם חברה אחרת. הפעם הדגל שלהם אינו תאוות בצע גרידא, אלא טובת בעלי המניות, שההנהלה שכחה לשרת את האינטרסים שלהם.

מאחורי פרץ האקטיביזם עומדת העובדה שאמריקה התאגידית נהנית מרווחי שיא ולא יודעת בדיוק מה לעשות איתם. זה נכון במיוחד עבור חברות עמק הסיליקון, שיושבות על הרי מזומנים, ובשנים האחרונות אייקן ניהל מאבקים מתוקשרים עם ההנהלות של אפל, דל, ebay ויאהו, הכל בשם בעלי המניות. בדרך הוא הפך לגורו השקעות, וגם מצא את עצמו השנה ברשימת 100 המשפיעים של המגזין "טיים".

גיבור בעלי המניות או לא, אייקן עדיין נהנה לשחק את תפקיד המשקיע הגדול מהחיים. הוא ניהל בשנה שעברה ריב מתוקשר עם מנהל קרן הגידור ביל אקמן, כינה אותו "ילד יהודי בכיין" (אייקן עצמו יהודי), והשנה התפייס איתו בשידור חי בטלוויזיה, תוך שהוא לוגם מרטיני ונראה מעט שיכור. הדרמה חזרה לוול סטריט, וגם השערוריות. ומה לגבי אייקן עצמו? הוא הסביר לפני כמה שנים שלא השתנה במאומה. מבחינתו, פושט תאגידי ומשקיע אקטיביסט זה אותו הדבר: "אני כאן כדי לעשות כסף".