ציון קינן ורקפת רוסק־עמינח: מנכ"ל בנק הפועלים ומנכ"לית בנק לאומי

העובדה שציון קינן שהיה מעורב בהחלטות האשראי בפועלים, ושרקפת רוסק־עמינח שסיימה רק שנתיים של כהונה בעת עסקת הקנס, עברו את האירועים האלה כ”מכה קלה בכנף” מעידה מה רבה העוצמה שלהם - כל אחד בארגונו פנימה, וכלפי הציבור ושוק ההון.

ציון קינן ורקפת רוסק עמינח צילום: סיון פרג'

קינן, שסוגר כבר חמש שנים כמנכ”ל הבנק הגדול בישראל, הצליח לייצב את הבנק ולבנות מכונה יעילה שנשענת על תרבות ביצועים חזקה בגיוס לקוחות ומכירת אשראי. הוא גם נחשב למנכ”ל שמחזיק קצר את עובדי הבנק והצליח להחליש מאוד את הוועד. רוסק־עמינח אולי פחות אגרסיבית ממנו, אך הוכיחה כי גם היא מנהלת חזקה. ברבעונים האחרונים הבנק בראשותה מפגין התייעלות וצמיחה מרשימות, בין השאר בזכות קיצוץ ב־1,000 משרות שצמצם את סעיף השכר.

לאחר שהבינו שלקוחות עסקיים מעדיפים את האשראי הזול שמציעים הגופים המוסדיים, פנו שני המנכ”לים אל הלקוח הפרטי. כשהם נסמכים על מערך הסינוף וההפצה הגדול שלהם, שני הבנקים הגדילו את האשראי למשקי בית בכ־5 מיליארד שקל, והפכו אותם למנוע צמיחה חדש עבורם. בשנים הקרובות, שתי חברות האשראי הגדולות שלהם, ישראכרט ולאומי קארד, ייהנו מצמצום השימוש במזומן ויגדילו את הכנסות הבנקים.

בינתיים, שני הבנקים לא רואים תחרות המאיימת על הדואופול שמנהל 60% מסך פיקדונות הציבור ונכסים ב־755 מיליארד שקל. אם לא יעשו טעויות גדולות, הם ימשיכו להכתיב את התנהגות שוק ההון בישראל.