ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת
יד אחת על הברז, יד שנייה מגרשת את המטרידים
מבחינת היו"ר, הוועדה נכנסת ליותר מדי מהמורות בדרכה. את חייו ממררים חברי אופוזיציה שהפכו את הוועדה לבמה המרכזית של פעילותם הפוליטית. בראשם סתיו שפיר ואראל מרגלית מהעבודה, ולצדם משה גפני ויעקב ליצמן מיהדות התורה שאין מומחים מהם לתעלולי ועדת הכספים.
אבל ההתנגדות הקולנית נובעת רק משום שהיד של סלומינסקי יושבת חזק על הברז: לפי רצונו נושא יעלה לדיון ויזכה לתקציב - או לא. על רקע הסכסוכים הקואליציוניים מנע דיון בהעברות תקציביות למשרדיהם של שרי יש עתיד. את הדיון בתוכנית 0% מע"מ של שר האוצר יאיר לפיד דחה עד שנפתלי בנט סיכם עמו על תקציב להתנחלויות. וברוח השיח החברתי שנכון לנופף בו, הודיע שלא ידון בקיצוץ הרוחבי שהושת בעקבות צוק איתן אם לא יבוטל הקיצוץ במשרדי הרווחה והבריאות.
המבחן האמיתי של סלומינסקי יגיע בקרוב: דיוני התקציב יזמנו מפגנים רועשים מצד האופוזיציה ויחשפו סדקים בין חברות הקואליציה. העוצמה שהוא יפגין בניהול המהלכים המורכבים בוועדה, ויכולתו לנצל את המהומה לשירות המגזר ששלח אותו לכנסת, ישפיעו על הכיס שלנו גם הרבה אחרי סיכומי התקציב בין לפיד לנתניהו.