ג'ק מא: מייסד ויו"ר עליבאבא

אבל האם גל הרכישות הזה מבשר על התעצמותה של סין, או דווקא על חולשה מבנית שגורמת להון לברוח משם?

מא (50), מייסד חברת המסחר המקוונת עליבאבא, אמר לאחרונה כי רכש נכסים רבים בהונג קונג, וכי הוא מתכוון להשיג תושבות בטריטוריה - שנמצאת בריבונות סינית אך שומרת על רמה גבוהה של אוטונומיה.

הרכישות של מא הן כסף קטן ליד השקעות נדל"ן סיניות אחרות: המיליארדרית ג'אנג שין, למשל, הבעלים של חברת הנדל"ן סוהו, רכשה לפני כמה חודשים חלק מבניין ג'נרל מוטורס בניו יורק (במשותף עם משפחת ספרא הברזילאית) תמורת 1.4 מיליארד דולר, והמגמה רק גוברת השנה. לפי חברת שירותי הנדל"ן JLL, ההשקעות הסיניות בנדל"ן מחוץ למדינה עלו ב־17% במחצית הראשונה של השנה, ועמדו על 5.4 מיליארד דולר.

ג'ק מא, מייסד ומנכ"ל עליבאבא צילום: איי אף פי

סין מוצפת זה שנים בהון זול שמחפש יעדי השקעה, ומוצא עוד ועוד הזדמנויות בחו"ל, למרות המגבלות שמטיל המשטר הסיני על הוצאת הון מהמדינה. סינים רבים רואים בגל ההשקעות הפרטי הזה, בין השאר, רכישת "תעודת ביטוח" על ידי החלק העשיר יותר באוכלוסיית סין למקרה שהנס הכלכלי הנמשך זה 35 שנה ייעצר.

כמובן, השקעות הנדל"ן הן רק חלק קטן מכלל ההשקעות הסיניות. הכסף הרב שמחפש מוצא נמצא יותר מכל אצל חברות ממשלתיות, כמו ברייט פוד שתשלים כנראה בקרוב את רכישת תנובה. הסינים משקיעים בענק באפריקה ובדרום אמריקה, ובכך מחזקים את השפעתם הפוליטית ומבטיחים לסין את המשאבים הטבעיים, כמו נפט, גז ומתכות, שהיא זקוקה להם כל כך. המגמה הזו הולכת ומתחזקת מאז 2008, אבל מגמה נוספת, שמודגמת ברכישת תנובה, היא של חברות מקומיות בסין שרוצות להפוך למותגים בינלאומיים, מנצלות את הכיסים העמוקים שלהן כדי למצוא הזדמנויות רכישה משתלמות בעולם, וגם לספק את הצרכים של הצרכן הסיני, ולהשתמש בטכנולוגיות ובשיטות עבודה מתקדמות יותר, בשוק החלב כמו בענפים רבים אחרים.

ג'ק מא, שהגה את עליבאבא ב־1999 כשעוד היה פקיד זוטר במחוז ג'ה־ג'יאנג, מייצג את השאיפות הסיניות. הוא לא זכה לחינוך פורמלי, והקים חברת אינטרנט כשעוד לא ממש ידע להשתמש במחשב. הוא נחשב לכוכב על בסין, שמוציא ספרים על עסקים והשראה ותורם מיליונים לעסקים קטנים. לאחרונה, מא קנה קבוצת כדורגל מקומית, חלק מהמיתוג שלו את עצמו ואת עליאבא כאימפריית בידור, בנוסף לשליטה שלהם במכירות הרשת במדינה. בשבוע שעבר מא הנפיק את עליבאבא לפי שווי של כ־163 מיליארד דולר - ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, שהפכה אותה לחברת אינטרנט בליגה של גוגל ופייסבוק.

החברה, עם היו"ר מא ששומר על שליטה מלאה ומעורבות גבוהה בניהולה, נמצאת אחרי מסע רכישות מסחרר בתוך סין שהפך אותה מאימפריית מסחר ברשת לקונגלומרט אינטרנט: מא רכש בשנתיים האחרונות 18% מיוקואו, המקבילה הסינית ליוטיוב (שחסום במדינה), קנה חלק ממניות ווייבו (הטוויטר הסיני), את יאהו סין וכמה חברות מדיה.

עליבאבא מפעילה גם את עליפיי, שירות תשלומים ששולט על כמחצית משוק התשלומים ברשת בסין, את T-Mall, קניון אונליין עצום, ואת אתר עלי אקספרס שצובר תאוצה כאתר קניות רשת בינלאומי. כל זאת בנוסף לשירות עליבאבא שהוא זה שנים פלטפורמה עיקרית למכירות בין עסקים שמקשרת ביעילות ספקים בסין עם סיטונאים בכל העולם.

מא, שבונה את העסק בין השאר בעזרת סיפורו האישי כנער עני שלימד את עצמו אנגלית, מבקש, כך נראה, להפוך לקונגלומרט דומה לדיסני, רק מכוון יותר לעידן האינטרנט. גל רכישות של החברה שלו בעולם בעקבות ההנפקה הצפויה בארה"ב נראה כמו הצעד המתבקש הבא.

ובכך מא הוא מייצג נאמן של החלום הסיני החדש, של החזון העסקי שצומח במזרח אסיה, של החופש היחסי ששכבה שלמה של סינים נהנית ממנו, ומנצלת אותו לגריפת הזדמנויות, ושל הסיני בעל הכיסים העמוקים שמשנה את הכלכלה העולמית. כמה יימשך מסע הרכישות הסיני? זה תלוי לא מעט בהתפתחויות בתוך סין עצמה. הקמפיין נגד שחיתות בדרגים הגבוהים שמנהל נשיא סין, שי ג'ינפינג, משפיע גם על החברות הממשלתיות הגדולות, שצריכות להתנהל בזהירות רבה יותר, אבל אולי גם מאותת לעשירים החדשים של סין, כמו ג'ק מא, שהם וההון שלהם לא בהכרח יהיו בטוחים לאורך זמן בתוך המדינה, ואולי ידחוף אפילו יותר הון סיני אל מחוץ למדינה ולשווקים הבינלאומיים, לפחות בעתיד הקרוב.