משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון

קשה לזכור מתי דרש משרד הביטחון תוספת תקציב כל כך גדולה לשנה הנכנסת מבלי שניהל קרבות רחוב עם משרד האוצר כדי לייצר את המומנטום שיכשיר תוספת כזו. ואולם, זה המצב בדיונים על תקציב 2015: משרד הביטחון העלה יחסית בשקט דרישה לתוספת של 11 מיליארד שקל (נוסף ל־9 מיליארד שקל שכבר ביקש לכיסוי עלויות המלחמה) והותיר את שאר השחקנים להתקוטט ביניהם על השאריות. וכי למה לו להתאמץ? הרי ממילא רוב התוספת שדרש מובטחת לו. "הביטחון קודם לכל" - כך הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפומבי את סדר העדיפויות של התקציב הקרוב.

המצב החריג הזה הוא האפקט הנלווה של מבצע צוק איתן, אך לא פחות מכך - של התחממות יוצאת דופן ביחסיהם של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ונתניהו אגב המבצע בעזה. נתניהו ויעלון מתנהלים בשבועות האחרונים כתאומים סיאמיים: נאבקים בחמאס בדרכם, נאבקים בהדלפות מהקבינט בדרכם, מוסיפים לתקציב הביטחון בדרכם ואפילו מצליחים לריב עם האמריקאים בדרכם. הדרך היא אותה הדרך, המילים אותן המילים וכך גם ההחלטות. לברית הזאת יש משמעות תקציבית כה גדולה, עד שהתוספת לביטחון מאיימת על יציבות הקואליציה כולה.

שר הביטחון בוגי יעלון צילום: אפי שריר

השר שקבע תקדים מסוכן

במציאות כזאת מפתיע להיזכר שכהונתו של יעלון נפתחה דווקא בקיצוץ משמעותי של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, ויתרה מכך - יעלון תמך במהלך. אמנם הוא ניסה להסביר שכך חסך קיצוץ קשה יותר של 4 מיליארד שקל, אך לא הצליח למנוע את הביקורת שספג מתוך מערכת הביטחון. מבחינתה, שר ביטחון שמצביע בעד קיצוץ בתקציב הביטחון הוא תקדים מסוכן. בסוף 2013 כבר הזדמנה לו האפשרות לתקן את הגמלוניות שליוותה את כניסתו לתפקיד, כשבגיבוי נתניהו הצליח לסדר תוספת של 2.75 מיליארד שקל למערכת הביטחון מעודפי התקציב; מחצית ממה שדרש הצבא — אבל בכל זאת תוספת מכובדת. השנה התרחיש הזה כבר לא יחזור על עצמו.

עבור נתניהו יחסים הדוקים כל כך עם פוליטיקאי מתחרה הם דבר חריג. מאז יובל שטייניץ לא נמצא פוליטיקאי כה נאמן לראש הממשלה, אלא שביניהם היו יחסי כפיפות, שלא לומר נאמנות עיוורת, ואילו במקרה של יעלון היחסים שוויוניים יותר מבחינת העוצמה הפוליטית. ואכן, את תחילת דרכם אפיינה חשדנות רבה מצד נתניהו: אמנם יעלון הצטרף לליכוד במסיבת עיתונאים משותפת עם נתניהו, אך מהרגע הראשון ראה את עצמו מועמד בולט להחלפת יו"ר המפלגה. המתיחות החריפה בקדנציה הקודמת כאשר יעלון התנגד לעסקת שליט שנתניהו הוביל. עם זאת, כל החשדנות שבעולם התמוססה אל מול האיום האיראני ששניהם רואים בו איום קיומי על מדינת ישראל, כזה שבנסיבות מסוימות אפשר וצריך להתמודד מולו בתקיפה יזומה.

אין איום על הביטחון

בנוגע לעזה עבר יעלון במובנים מסוימים תהליך התפכחות דומה לזה שעבר אריאל שרון כראש ממשלה. אמנם הוא התנגד להתנתקות והתבטא נגד משא ומתן עם חמאס ובעד כניסה קרקעית לעזה, אך ברגע האמת במבצע צוק איתן האידיאולוגיה נשכחה בצד. זה המקום שבו פגש את נתניהו.

יעלון העניק למנהיגותו של נתניהו גיבוי חד־משמעי והפך לבן בריתו מול קבינט קולני, מפלגה מפולגת, אופוזיציה אולטרה־ימנית מבית, טוענים לכתר בדמותם של גלעד ארדן וגדעון סער ושותפות מתפוררת עם אביגדור ליברמן. הוא אפילו הבטיח שלא יתמודד על ראשות הליכוד נגד נתניהו. בתמורה קיבל יד חופשית, גיבוי מלא ותמיכה בלתי מסויגת בתדמיתו כסמכות ביטחונית לאומית. אפילו נחסכה ממנו העבודה המלוכלכת בפיטורי סגן השר דני דנון - אירוע שחיכה לו מרגע הקמת הממשלה.

וכמובן: הוא גם מקבל תקציבים. התמורה הכספית של הברית הזאת היא חלומו הרטוב של כל שר ביטחון. נתניהו מדבר על תוספות עצומות לביטחון מבלי לדרוש התייעלות. לשכת ראש הממשלה מסמסה במשך חודשים החלטה מאוקטובר 2013 להקים ועדה לבחינת תקציב הביטחון. הוועדה שהוקמה לבסוף רק לאחרונה כבר אינה רלבנטית לתקציב 2015 ואולי גם לאלו שלאחריו: משרד הביטחון דורש שיאושרו לו כבר עתה עוד 8.5 מיליארד שקל ל־3–6 שנים החל מתקציב 2015 ואילך ליישום לקחי צוק איתן.

יעלון יכול לישון בשקט. גם שר האוצר יאיר לפיד לא מסוגל לכפות עליו רפורמות בפנסיות או בתנאי השירות. חוסנה הכלכלי של מערכת הביטחון מובטח לפחות לשנתיים הקרובות מבלי שתידרש לשום בדק בית. אפילו יעלון כבר לא ממש זוכר מדוע הבטיח בעבר שגם צה"ל יכניס יד מתחת לאלונקה התקציבית. במקום זאת ראש הממשלה התגייס לעמוד מתחת לאלונקה של תקציב הביטחון.

ככה זה כששר הביטחון מזין את הפוביה הביטחונית של ראש הממשלה, ושר האוצר אינו חזק פוליטית או ציבורית כדי להדוף אותם. קל לראות איך אנחנו פוסעים בבטחה לגידול הכי גבוה שהיה בתקציב הביטחון בישראל מאז ימי האינתיפאדה הראשונה ואת התוצאות ירגיש כל אחד בכיס שלו.