דור המילניאלס: מפסיקים להשקיע במניות
טראומת המשבר גורמת לצעירים בארה"ב להתרחק משוק ההון ולחסוך כסף במזומן. המגמה הזאת תשנה את שוק הפיננסים כפי שהכרנו אותו
עכשיו מתברר שהם גם עומדים לשנות את שוק הפיננסים. סקר חדש ומכה גלים מראה שבני דור הריאליטי והסלפיז מעדיפים לשמור את החסכונות שלהם במזומן מאשר להשקיע אותם בניירות ערך. הסקר, של חברת הכלים והתוכן הפיננסי בנקרייט, מצא ש־39% מהצעירים האמריקאים, בני 18-29, טוענים שאפשרות ההשקעה לטווח ארוך (כסף שהם לא זקוקים לו בעשור הקרוב) המועדפת עליהם היא "מזומן". רק 13% אמרו שהם מאמינים שעדיף להשקיע את הכסף שלהם במניות. זאת אף על פי שמדד 500 S&P, למשל, עלה בשנה האחרונה ב־17%, בעוד התשואה על מזומן לרוב נמוכה מ־1%. בסקר נוסף שערך בנק וולס פארגו השיבו 52% מבין 1,500 בני 22-32 שהם "בכלל לא" או "לא מאוד" בטוחים ששוק המניות הוא מקום בטוח להשקיע בו את כספי הפרישה שלהם.
לממצאים האלה עשויות להיות השלכות אדירות. בארצות הברית דור ה־Y ישלוט עד 2018 על 9 טריליון דולר, כך על פי סקר של Deloitte. על פי בוסטון קולג', עד 2061 הם יירשו עוד 36 טריליון דולר. אם רוב הכסף הזה יישמר מתחת לבלטות, הרחק מהבורסות, זה עשוי לשנות מן הקצה אל הקצה את עתידם של הצעירים האלה ולערער את יסודות העולם הפיננסי.
האם הנטייה הזאת של הצעירים האמריקאים מעידה גם על מקביליהם הישראלים והעולמיים? אין לכך הוכחות עדיין, אבל יש סיבות טובות להניח שכן. הסיבה הראשונה היא שדור המילניום הוא הדור האוניברסלי בהיסטוריה. הם לומדים זה מזה ומעבירים בין שני קצוות העולם מידע ורעיונות במהירות האור. בגלל ובזכות האינטרנט, הדור הזה מתאפיין בתכונות שהן חוצות יבשות ותרבויות, מה שהופך אותם לעתים לדומים יותר אלו לאלו משהם דומים לדורות שקדמו להם בארצם.
הסיבה הנוספת היא שזהו הדור שהתבגר היישר אל תוך פיצוץ פיננסי אוניברסלי אדיר שנגזרות כאלו ואחרות שלו הופיעו כמעט בכל מדינה. הצעירים האלה ראו איך ב־2008 השוק צנח ברגע אחד והמשיך לקרטע במשך חודשים רבים, הם ראו ספקולנטים והרפתקנים פיננסיים שהובילו אנשים לאבד את חסכונותיהם, את עבודותיהם ואת בתיהם, הם ראו בנקי ענק ומדינות מגיעים אל פשיטת רגל.
בני דור ה־Y כבר היו אנשים בוגרים כשהם ראו כיצד רמאים ובנקאים חסרי אחריות שלא שילמו מחיר על מעשיהם ממשיכים לשלוט בכסף של אחרים, הם נפלטו מהאוניברסיטה אל תוך כלכלה מקרטעת ושוק עבודה חסר אופק, הם יצאו לרחובות מלאי תקווה כדי למחות נגד השיטה וחזרו מיואשים כששום דבר לא באמת השתנה. חשוב לזכור גם ש"היו להם כיסאות בשורה הראשונה לא רק לתוצאות של המשבר הפיננסי, אלא גם להתנפצות בועת הדוט.קום ומה שזה עשה לתיקי ההשקעות של הוריהם", כפי שאמר בעקבות הסקר גם הכלכלן הראשי של בנקרייט גרג מקברייד.
ברמה האישית, להימנעות הזאת משוק ההון עשויות להיות תוצאות קשות. התנערות מוסדות המדינה מאחריות על עתידנו מטילה את האחריות לביטחון פיננסי על כתפי האינדיבידואל. אבל זו משימה שקשה במיוחד לעמוד בה כשהמשכורות יורדות, תוחלת החיים עולה והכסף שנשאר נשמר בארנק ולא מניב תשואה. אחד התוצרים הברורים של המגמה הזאת הוא עליית גיל הפרישה. מחקרים מראים שדור המילניום בארה"ב לא יוכל להרשות לעצמו לצאת לגמלאות לפני גיל 73.
“כשמנתבים את הכסף רק לחוף מבטחים, להשקעה לטווח רחוק יש סיכוי גבוה לכישלון”, העריך מקברייד בראיון ליאהו פיננסים. “אין להם הפנסיה שהיתה להורים שלהם", הוא הסביר, “העתיד של הביטוח הלאומי לוט בערפל. יש עליהם מעמסה גדולה יותר לצבירת הון בכוחות עצמם עבור הפרישה, במיוחד בעידן שבו תוחלת החיים מתארכת והוצאות הבריאות עולות".
אבל עם כל הכבוד לחינוך להשקעה בניירות ערך, קצת קשה להאשים את מי שהתבגר אל תוך הטלטלות של שנים האחרונות בכך שהוא לא שם את מבטחו בבורסה. בין כל ההכפשות על צעירי העולם דבר אחד ברור: מטומטמים הם לא. יכול להיות שכדי להחזיר את האמון לא הצעירים צריכים להשתנות, אלא השוק.