אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים
עושה את החיים של בעלי השליטה קצת פחות קלים
מידת מעורבותו ביוזמות משתנה. לפעמים הוא הוא רק מיישם החלטות ממשלה או מחבר חוות דעת, ולפעמים הוא מוביל יוזמות חקיקה ויושב בוועדות, כגון ועדת הריכוזיות או ועדת הסדרי החוב. ותמיד הוא מפגין עמידה עיקשת על האינטרס הציבורי - לדוגמה הגדלת חלקו של הציבור בתמלוגים ממשאבי הטבע, ריסון שכר הבכירים והגנה על זכויות כוח המיעוט בקרב בעלי מניות של חברות, עמדה שניכרה בסדרת התיקונים שקידם לחוק החברות.
טענו נגד הרפורמות שלו שהן מייבשות את הבורסה ומרתיעות משקיעים. ליכט עצמו לא ביטל את החששות, אך הצביע על המידתיות במהלכים.
ליכט גם יודע להתפשר ולהכשיר החלטות שאינן לרוחו. היתה לו ביקורת על תוכנית 0% מע"מ ועל ההחלטת הממשלה ליצוא גז ונפט בלי חקיקה. בשני המקרים הוא לא נלחם נגד הזרם, ולא בלם את המהלכים, כנראה כי סבר שהם יעמדו במבחן בג"ץ.