ברק אובמה, נשיא ארצות הברית
כבר לא יממש את התקוות שתלו בו, אבל לפחות התחיל את שיקום הכלכלה שהיא עדיין הגדולה בעולם
האירוניה היא שהולך לו. שנתיים לפני תום כהונתו השנייה, נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהואשם בחולשה והססנות, הצליח לאושש את הכלכלה הגדולה בעולם: הבורסה מטפסת, הגירעון מתכווץ ושוק העבודה ממשיך לצמוח. אובמה נראה כמי שהצליח לסובב את הספינה. אם לא לחוף מבטחים, לפחות הרחק מהקרחון.
אך גם חסידיו יודו שהעבודה רחוקה מסיום: מיליוני אמריקאים עדיין לא סוגרים את החודש ואי־השוויון בשיא היסטורי. אחרי שהעביר את רפורמת הבריאות, אובמה ינסה להספיק להעלות את שכר המינימום ולהעביר את רפורמת ההגירה שעליה הוא נאבק בקונגרס.
אבל גם אם ינצח בקרבות האלה, אובמה כנראה לא ייזכר כמי שתיקן את אמריקה. הרפורמה החשובה ביותר שלו, החמרת הפיקוח על מערכת הפיננסים האמריקאית, התגלתה כחסרת שיניים. הבנקים חנקו אותה בקלות, בסיועם הנלהב של הרפובליקנים.
בזירת החוץ אובמה מנסה לשמור על מעמדה של ארצות הברית כמעצמה יחידה בעולם משתנה. בנאום במאי האחרון הוא טען ש"אמריקה חזקה מתמיד", אבל האתגרים המתרבים מצד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וארגון "המדינה האיסלמית"
האלים מבהירים שבתקופת אובמה ארצות הברית איבדה מהשפעתה העולמית.
לאובמה יש גם השפעה ישירה על הכלכלה שלנו. ב־20 השנים האחרונות צמח הסחר ההדדי בין ארה"ב וישראל ביותר מ־350%, וכמעט כל ענקית הייטק אמריקאית מקיימת פעילות בישראל. אנחנו גם חשופים ישירות לשוק המניות האמריקאי, דרך קרנות הפנסיה.
כמו כל נשיא בשלהי הקדנציה, אובמה חושב בעיקר על דפי ההיסטוריה. אבל שנים של קרבות פוליטיים העלימו את הצעיר המבטיח שקרא: "כן, אנחנו יכולים". ספק אם יוכל לחולל מהפך של הרגע האחרון במורשת שלו; אבל מאמץ כזה, גם אם ייכשל, לכל הפחות יחזיק את הספינה האמריקאית מעל פני המים.