מי מפחד מתביעה נזיקית בתוך המשפחה?

בני זוג נישאו לאחר שהאישה עברה גיור למען בעלה. זמן קצר לאחר הנישואין החל הבעל להתעלל באשתו. הוא הפגין כלפיה אלימות פיזית ונפשית, וכדרכה של אלימות במשפחה, "האישה בלעה" את אורח החיים האלים ואף ילדה ילדים לתוך חיי הנישואין. בחלוף שנים רבות, וכשלא יכלה עוד לשאת זאת – ברחה האישה למקלט לנשים מוכות.

האישה אזרה אומץ והגישה תביעת גירושין נגד בעלה בבית הדין הרבני, אך הבעל, שהיה אובססיבי כלפיה, סירב לתת לה גט. גם בית הדין הרבני לא נחלץ לעזרתה, והבהיר כי לאור העובדה שעברה גיור רפורמי לא ניתן לערוך סידור גט.

הגשתי בשמה תביעה להתרת נישואין ותביעת נזיקין נגד הבעל לפיצוי על האלימות שהפגין כלפיה ועל סירובו להתיר את הנישואים. במסגרת ההליכים שנדונו בביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה הובהר לבעל שאם יעמוד בסירובו להתרת הנישואין, יחויב בתשלום מלוא הפיצוי הנזיקי. לבסוף, ולאחר שעיגן את אשתו שלוש שנים ארוכות ורוויות אלימות, הסכים הבעל להתרת הנישואין.

ממקרה זה ניתן ללמוד, שתביעות נזיקיות במשפחה, מטרתן, לעיתים, סמויה: השגת גט, הפסקת אלימות קשה וכיו"ב. בן המשפחה מעוניין לשים סוף לסאגה המשפחתית, שעלולה להימשך שנים רבות, למשל, כשבעל מסרב בתוקף לגט או מתנה אותו בדרישות רכושיות.

כמובן, שגם אם מדובר בתביעה "טקטית" להשגת גט לא ניתן להגיש את התביעה הנזיקית מבלי להוכיח פגיעה בפועל – שכן רק כך ניתן לאמוד את התביעה בכסף.

תביעות נזיקיות במשפחה מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה אף שהן עוסקות בפן הכספי, שכן מטבע הדברים, הרגישות שבעניין מחייבת את ניהול התביעה בפורום הרגיש והמנוסה של בית המשפט למשפחה.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

רוב התביעות הללו מוגשות על ידי נשים ועוסקות באלימות ו/או בעיכוב גט. עם זאת, ברור שישנם מקרים הפוכים. כך למשל, באפריל 2013 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בירושלים תביעה שהגיש גבר נגד אשתו לשעבר, בשל סירובה לקבל גט במש 7 שנים האשה "הסרבנית" חוייבה לשלם סך של 200 אלף שקל, שקל בגין כל שנת עיכוב גט, ו-25 אלף שקל בגין פיצויי נזיקיים מוגברים (תמ"ש 46820-03-10).

תביעה נזיקית, לרבות בשל אלימות, אפשר להגיש אף לאחר הגירושין. העילות להגשתה: פגיעה בבן הזוג ו/או בילדים ואפילו הסתרת מידע מהותי החיוני לקשר הזוגי, כמו למשל מחלת נפש. לאחרונה, תביעה שהגיש גבר לפיצוי על כך שאשתו לא גילתה לו טרם הנישואים שהיא לוקה בנפשה התקבלה, והאישה חויבה בפיצוי. ( תמ"ש 14022/05).

חשש מהשחקן החדש

למרות חשיבות התביעות הנזיקיות במשפחה, נראה כי בתי המשפט לא ממש אוהבים לדון בהן. מבחינתם מדובר בהכנסת "שחקן חדש" למגרש. התביעות הללו מאוד מורכבות, טעונות, ובמובן מסוים מנציחות את הסכסוך. מדובר, בסופו של דבר, בתביעות הדורשות כסף בעבור נזק, ואילו בתי משפט למשפחה חורתים על דגלם את פתרון הסכסוך המשפחתי הטעון גם בדרכים בלתי-משפטיות, בין היתר לטובת הילדים.

בשלב הזה, לא ניתן לומר אם הגשת תביעה נזיקית בשל סרבנות גט, למשל, היא טקטיקה מומלצת, שכן הדבר תלוי במבנה הנפשי של הצדדים ובנסיבות העניין. עם זאת, גם אם התביעה הוגשה כטקטיקה להשגת הגט, מדובר בתביעה לכל דבר ואם היא לא נשענת על אדנים אמיתיים, עדיף שלא תוגש כלל. גם התגוננות מפני תביעות שווא כאלה היא ככל התגוננות בהליך אחר: הגשת כתב הגנה, תביעות נזיקין נגדיות וכיו"ב. אבל, אם יתגלה שמדובר בטקטיקה גרידא, ייתכן שהדבר יוביל לחיוב משמעותי בהוצאות.

הבעייתיות מול בתי הדין הרבניים

לדעתם של דייני בתי הדין הרבני, תביעה נזיקין בגין סרבנות גט עלולה להפוך את הגט ל"לא כשר". הגט, במהותו, הוא הלכתי וצריך להינתן ולהתקבל מרצון חופשי. כשהתביעה הנזיקית באוויר ניתן לומר שהגט לא ניתן מרצון אלא מחשש מפני חיוב בפיצוי. גבר שירצה להנציח את המחלוקת, יוכל לטעון בבית הדין שהגט מעושה, ואז הצדדים יחזרו לנקודת האפס.

לאור כל זאת, גם אם אתם שוקלים הגשת תביעה כזו, יש לקחת בחשבון את המורכבות והבעייתיות שהיא יוצרת, להקפיד ביתר שאת על כנותה ומטרתה ולוודא שהיא מגובה בראיות.

תביעות אמיתיות וכנות ישאבו את עוצמתן מהתפיסה שלפיה המערכת המשפחתית חייבת להתנהל בהגינות, בגילוי, בתום לב וללא אלימות פיסית או נפשית: התפרקות התא המשפחתי אינה עילה לפגיעה באחר.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין 

הכותבת היא עורכת דין שעוסקת בדיני משפחה