הפרת הבטחת נישואין, מה המשמעות?
קבעתם תאריך, הזמנת שמלה וכבר הייתם בטעימות. עכשיו רק חסר שיבוא החתן: מעבר לבושה ולשיברון הלב, ביטול חתונה עלול לגרום לעיתים גם לנזק ממוני. מה עושים כאשר אחד הצדדים מתחרט ומבטל את החתונה?
מקרים כאלו לא קורים רק בסרטים: אישה מאוהבת רוצה להתחתן עם בן זוגה, ולאחר שכנועים רבים היא מצליחה לשכנע את בן הזוג ההססן. כך קרה גם לבני זוג, שהתגוררו יחד במרכז הארץ, ובשל הזדמנות עסקית של הגבר, העתיקו את מקום מושבם לצפון. שם, החלו בהכנות לחתונה, אלא שחודש לפני החתונה שינה הגבר את דעתו, ביטל את החתונה וחזר לבדו למרכז.
האישה ההמומה ושבורת הלב נותרה לבדה בבית הגדול בצפון, ללא עבודה וללא חתונה. האם זהו סוף הסיפור מבחינתה?
ניתן בהחלט להניח שלאישה נגרמו נזקים: מעבר לעוגמת הנפש והבושה, ייתכן שסיכוייה להתחתן וללדת ילדים נפגעו גם כן. במקרה הנדון, האישה נפגעה גם מבחינה כלכלית, שכן נאלצה להתפטר מעבודתה לטובת המעבר לצפון בעקבות בעלה לעתיד. נגרמו לה גם נזקים ממוניים: היא רכשה שמלת כלה, טבעות, שילמה עבור הזמנות לחתונה ומקדמה לאולם. מה ביכולתה לעשות כעת?
העילה העיקרית להגשת תביעה על הפרת נישואין היא חוזית: ההסתמכות על הבטחת הנישואין והנזקים שנגרמו בעקבותיה. בהתקיים תנאים מסוימים, ביהמ"ש בהחלט יפסוק פיצוי ראוי לאישה העזובה.
הבטחות צריך לקיים
ההיגיון העומד מאחורי נטיית בתי המשפט להתערב בתחום אינטימי, כמו זה של הבטחות נישואין, הוא מוסרי ומשפטי כאחד: הבטחות צריך לקיים.
העילה להגשת תביעה להפרת הבטחת נישואין היא, כאמור, הפרת חוזה. לכן, על מנת להוכיח את התביעה, יש להוכיח שהבטחת הנישואין הייתה חוזה, כמשמעו בחוק.
במקרה שלנו, האישה צריכה להראות לביהמ"ש כי לה ולבן זוגה הייתה כוונה ליצור התחייבות חוזית, שאותה הפר הגבר. עליה להוכיח שקיבלה את הצעת הנישואין ("הצעה וקיבול"), המעידה על כוונותיו הרציניות של בן הזוג והסכימה לה ("גמירות דעת"), ושהצעה זו כללה פרטים חיוניים, כמו הבטחה להינשא, הזמנת טבעות, אולם אירועים, מגורים משותפים ועוד ("מסוימות").
עם זאת, יש לנהוג משנה זהירות, שכן ביהמ"ש הדגיש לא אחת את ההכרח לבסס תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין על תשתית ראייתית איתנה, ולהצביע על פעולות ממשיות שביצעו הצדדים, המוכיחות את רצינות הכוונה, כמו למשל, מעבר למגורים משותפים טרם הנישואין או תכנון עתידי מפורט.
הצעת נישואין כהתחייבות חוזית?
על אף שביהמ"ש מתייחס להתחייבות להינשא כחוזה לכל דבר, ראוי להדגיש את ההבדלים בין התחייבות רומנטית לבין התחייבות רומנטית קצת פחות:
בהתחייבות להינשא קיימים מרכיבים של משיכה, אהבה, אינטימיות וכו', ואילו בהתחייבות חוזית מדובר בעסקה כלכלית גרידא, שלאחריה קרוב לוודאי שהצדדים לא ייפגשו עוד לעולם. בשל המורכבות הזו, נוטים בתי המשפט לפסוק באופן שונה ומובחן במקרה של הפרת הבטחת נישואין לעומת מקרה "רגיל" של הפרת חוזה.
לרוב מי שנפגע מהפרת חוזה יכול לתבוע את אכיפתו ופיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בשל הפרתו. ברור כי אכיפה אינה באה בחשבון כשמדובר בחוזה להבטחת נישואין - הרי לא ניתן להכריח אדם להתחתן עם יריבו המשפטי. לכן, הסעד היחיד שניתן לפסוק בתביעה כזו הוא פיצויים.
כאשר נגרם נזק בשל הפרת ההתחייבות, ביהמ"ש יפסוק פיצוי מתאים. בניגוד לפגיעות שאינן ממוניות, ביהמ"ש ייטה לתת משקל רב יותר לנזקים ממוניים, כמו הוצאות חתונה. לא אחת פוסקים בתי המשפט סכומים שאינם גבוהים, בשל החשש שאנשים יתחתנו רק כדי שלא ייתבעו ויחויבו בפיצויים גבוהים.
גם אם אתם נשואים, אגב, אין זה אומר שאתם חסינים: לא פעם חויבו גברים נשואים בפיצויים לאחר שהפרו הבטחת הנישואין לפילגש.
לסיכום, אמנם הפרת הבטחת נישואין היא עילת תביעה מקובלת, אך מדובר בסוגיה מורכבת ורווית פרטים, אותם ראוי לבחון ולנתח טרם נקיטת ההליכים המשפטיים.
הכותב הוא עו"ד שעוסק בדיני משפחה חוזים
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.